אגדת החירות מאת : טליה גלזר
והיא שעמדה
וניקתה ושטפה
וציחצחה והכשירה
והגעילה וליבנה
וכוותה את עורה בסודה קאוסטית
והרסה בגדיה עם אקונומיקה
ובישלה וצלתה ואפתה
והכינה שש צלחות סדר
וערכה שולחן לשלושים איש
וכיבסה וגיהצה בגדי חג
והיא שעמדה והגישה ופינתה את הסעודה
והיא שעמדה ב"שפוך חמתך"
לא הספיקה לשיר "הלל" ו"חד גדיא"
כשהניחה לרגע את הראש
ונרדמה...
ובחלומה נגלתה אליה מרים הנביאה
שבאה ללגום מכוסה
ואמרה לה - בתי,
טרם הגיעה זמן חירותך?!
בידייך הדבר!
הרי את מנהלת הבית,
ומנהלת טובה לא עושה הכל בעצמה -
היא מאצילה סמכויות:
חלקי מטלות לבני ביתך,
כל אחד לפי גילו ויכולתו,
כן, זה כולל גם את בעלך...
היי מוכנה לכך
שלא הכל ייצא מושלם -
זה חלק מהחירות שלך!
הפעילי גם את האורחים
כך שתוכלי לקיים את "כולנו מסובים".
אם תשכילי לנהל כך את ביתך
יהיה פסח גם זמן חירותך,
ואולי, בפסח הבא -
תישארי ערה עד "חד גדיא"...
קטע זה מופיע בהגדה של קבוצת "ניגון-נשים", הגדה שחוברה מקטעים שנצברו במשך שמונה שנים בהן מתכנסות הנשים - דתיות וחילוניות יחדיו - לסדר נשים בר"ח ניסן.
מקור הכתבה: קטע זה מופיע בהגדה של קבוצת "ניגון-נשים