הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - ענק לפתוח ולקרוא
הפרעת קשב וריכוז עקב גיל מתקדם
כך מתבטאת הפרעה זו:
בבוקר אני מחליט להשקות את הגינה. בעודי פותח את הברז בחצר, אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה.
כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת, אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן.
אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית.
אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושם לב שהפח מלא.
לכן, אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח.
אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה.
אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד!
שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה.
אני מתכוון לקחת את הצ'קים, אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר.
בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגר טל פרחים על הדלפק- יש להשקות אותם.
אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר.
אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים.
אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה . מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח.
אני קולט שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה, אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים.
אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה.
לכן, אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית. ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות.
בסוף היום:
המכונית אינה שטופה,
החשבונות לא שולמו,
יש פחית קולה חמה על הדלפק,
לפרחים אין מספיק מים,
עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי,
אני לא מוצא את השלט,
אני לא מוצא את המשקפיים שלי,
ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית.
ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף!
עשו לי טובה, טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכר למי הוא נשלח.
ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם - יומכם גם יגיע...