סיפור לימים הנוראים --כדי לא לבייש - מאת שחרזדה האחת
כדי שלא לבייש-אל תלבין פני חברך ברבים.
פעם נכנס רבי יחיאל לביתו ומצא איש עומד בחדר ומחביא דבר מה תחת מעילו.
למראה רבי יחיאל נבהל האיש מאד והתאמץ להסתיר החפץ הבולט מתחת לבגד.
רבי יחיאל הכיר את האיש וידע שהוא לא מן הגנבים, אלא אדם הגון שבשעת צרה בא לבקש עזרה, ולא עמד בניסיון. פנה רבי יחיאל אל האיש בסבר פנים יפות ואמר - לו : להלוואה אתה צריך, ? משכון הבאת? הראה לי את המשכון, בבקשה. העני עמד ושיניו נוקשות זו בזו.
ולמה אתה מתבייש, יהודי?אמר לו רבי יחיאל, גלגל חוזר בעולם, היום אני מלווה לך, ומחר אתה תלווה לי,
אל תתבייש.. ניגש לאיש והוציא את מנורת הכסף שלו מתחת לבגדי העני והעמידה על השולחן, ורבי יחיאל עושה עצמו, כאילו הוא רואה את המנורה פעם ראשונה, מסתכל בה ואומד את מחירה בטביעת עין, ואותו איש עומד כמו על גחלים, רוצה הוא לברוח ורגליו כמו נקשרו.
וכמה אתה צריך, יהודי? שאל רבי יחיאל, וזה לשונו דבקה לחיכו ולא מצליח לפצות פה ולהוציא הגה מפיו, אני רואה כי בישן גדול אתה, יהודי, כן, כן, אבל מה לעשות?, אנסה להיות לך אני לפה - הנה- אומר רבי יחיאל- הימים הנוראים מתקרבים, אני בספק אם יש לך צורכי החג.
האיש האומלל הרכין ראשו ושתק. בלי ספק, לא נביא אני ולא בן נביא, אבל, פניך מעידים בך, ואולי יש לך גם בת להשיא? האומלל לא יכול להתאפק יותר ופרץ בבכי, ולמה אתה בוכה ? , יהודי? שוטה שבעולם! הלא אמרתי לך גלגל חוזר, אל לך לבכות בפני, על ידי בית דין מחויב אני להלוות לך בשעת הדחק, ולא לשמוע את קול בכייך, וכיוון שאין אתה רוצה להגיד לי כמה אתה צריך, אלווה לך לפי המשכון... משכון זה, לפי טביעת עיני, שווה לפחות מאה שקל, לכן, אלווה לך שבעים, לצרכי החג, וחמישים לנדוניה, ועוד עשר לצרכי החתונה.וכשירווח תשלם לי.
עמד האיש רועד כולו ולא יכול להושיט ידו לקבל הכסף
שם רבי יחיאל את הכסף בכיסו של העני וזירז אותו ללכת ולמהר לקנות צרכי החג, העת קצרה , ידידי, והמלאכה מרובה, לך מהר.
כך עשה שתי מצוות יחד, - גם לא בייש את העני וגם נתן לו תרומה לצרכי החג.י. ל. פרץ
( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )