הפלות בכפייה וזוועות אחרות בסין

הפלות בכפייה וזוועות אחרות בסין

איך מיישמים את המדיניות "משפחה אחת - ילד אחד"?

האיסור הרשמי על הבאת ילד שני במשפחה חל על זוגות שחיים בעיר, כלומר על 36% מכלל האוכלוסייה של סין. משפחות כפריות יכולות לנסות להביא ילד שני לעולם, אם הצאצא הראשון שלהם – בת. אצל נציגי המיעוטים הלאומיים – שזה כ- 8% מאוכלוסיית סין – יכולים להיות שני ילדים במשפחה אם הם מתגוררים בעיר, ועד 4 ילדים במשפחה אם הם מתגוררים באזורים כפריים. הטיבטים יכולים להוליד כמה ילדים שהם רוצים - הם מעטים, הם נודדים עם היאקים שלהם, וכמעט ואין להם שום מערכת יחסים עם המדינה.

לאזרחים רגילים אין שום סיכוי לילד שני?

אפשר להביא ילד שני בעיר, ולשלם על כך קנס, המחושב בדרכים מורכבות, ותלוי במחוז בו האישה חיה ובהכנסות שלה. בערים מרכזיות צריכים לשלם יותר מאשר במקומות נידחים. הקנסות נעים בין אלפי דולרים ועשרות אלפי דולרים.

באיזה שלב אישה צריכה לשלם את הקנס?

הכול מסודר די פשוט. האישה שנכנסה להריון, הולכת למרפאת נשים. במקרה ויש לאישה כבר ילד אחד, אומרים לה להתכונן לשלם קנס על הילד השני.

הקנס צריך להיות משולם במועד הרישום הרשמי של היילוד. אבל מתחילים לפקח על המשפחה עוד מהרגע בו האישה מגיעה למרפאה. כאשר במרפאה מבינים, שהאישה לא תוכל לשלם את הקנס – הם קוראים לחוקרים מהמחלקה המחוזית של בקרת הלידות. מהרגע הזה מופעלת "המכונה" עם העמלות, ומתחיל המיקוח עם המשפחה. המשפחה יכולה לתת שוחד או לנסות לפתור את הבעיה בדרך אחרת. במקרה ששום דבר לא עוזר, הפקידים מגיעים להתערבות כזו, שאפשר לקרוא לה – פשע.

העובדה היא שההפלות בכפייה היו דבר שכיח בשנות ה-80 וה-90 בסין. אך החוק הסיני בשנת 2001 אסר על הפלות אחרי החודש החמישי להריון. במחוזות מסוימים, אפילו אסור לעשות בדיקות אולטרסאונד - כדי למנוע הפלות סלקטיביות.

עכשיו, המדיניות היא כזו: לא משנה מה יקרה, אישה צריכה ללדת את הילד ולשלם קנס. אם המשפחה לא יכולה לשלם את הקנס, הממשלה הסינית תמצאו המון הזדמנויות להרעיל את חייו של האזרח: לא להוציא את המסמכים עבור הילד השני, לא לאפשר לו ללמוד וכו'.

האם החוק הזה יצר גל של מוזרויות ופשעים?

בגלל שהיה מותר להביא לעולם ילד שני רק אם הוא יהיה זכר – בכל המדינה התחיל גל של הטבעת תינוקות בנות. באזורים הכפריים של סין, על גדות הנהר לפעמים אפשר היה למצוא שלטים חלודים: "אסור להטביע במקום זה בנות".

כתוצאה מכך, בסין התרחשה הטיה דמוגרפית: על כל 100 נשים היו 120-130 גברים. זה נתן את ההזדמנות לפרוח לעסק מסובך: הם גייסו סטודנטיות צעירות לעבודות מחוץ לעיר (לאסוף צמחי מרפא ועבודות חופשה אחרות), בדרך סיממו אותן, לקחו את המסמכים ואת התעודות שלהן, העבירו אותן לכפרים נידחים ומכרו שם בתור נשים לנישואין. הבחורות נמכרות לאותם הכפרים, בהם לא כל כך מזמן הטביעו את הבנות. והדבר הוא די נפוץ.

הבנות האלה יכולות לחזור משם? ההורים שלהן מודיעים על היעלמותן?

השוטר המקומי לא יסגיר אותן – הוא בא לכפר פעם בחצי שנה, וגם מקבל שוחד. לאחר מכן הכל נעשה פשוט: הבחורות האלו יולדות ילדים וכבר לא יכולות לעזוב את המקום. כמה שנים לאחר מכן, הן כותבות להוריהן מכתב: הנה אני, הנה הילדים שלי, בואו תראו איך אנחנו חיים במחוז הנפלא שלנו...