חלפו 11 שנים מאז נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. 11 שנים הן כבר יותר מעשור, ותקופת הזמן ההולכת וגדלה יכולה להוביל להתרחקות ולשכחה. כדי למנוע זאת ולהמשיך להזכיר ולזכור מה התרחש כאן לפני 11 שנה, חשוב להדגיש את כל אותן תחושות קשות שחווה העם בישראל בימים שלאחר הרצח.

 

 

באדיבות לשכת הפרסום הממשלתית

 

11 שנים אחרי

רצח ראש הממשלה יצחק רבין היה לפני 11 שנים.

11 שנים הן כבר תקופה, תקופה ארוכה מעשור, תקופה שמאפשרת למי שרוצים בכך ליצור התחלה של התרחקות רגשית מהאירוע, טשטוש ההתרחשויות, עמעום גודל הדברים וחשיבותם.

בכל מיני אירועים ומצבים בחיינו הפרטיים ובחיי המדינה והעם היהודי אפשר לראות כי לאחר שעוברות יותר מ-10 שנים, משהו בזיכרון ובתפיסה של אותו אירוע מתחיל להשתנות. הזמן עושה את שלו ואנחנו מתחילים לראות את הדברים ממרחק גדול יותר, ולהיות מעורבים פחות ברמה הרגשית.  

במישור האישי אנשים עוברים הרבה שינויים בתקופה הארוכה מ-10 שנים. מי שהיה בזמן הרצח תלמיד בבית ספר יסודי הוא היום חייל, ומי שהיה חייל כבר שכח מזמן את תחושת המדים על גופו. גם מדינה צעירה כמו שלנו עוברת בתקופה כזאת הרבה שינויים: מנהיגים קמים ונופלים, ממשלות מתחלפות, ואירועים גדולים רבים אחרים מתרחשים בזה אחר זה.  

 

להמשיך לזכור

דווקא משום שעברו יותר מ-10 שנים ועל המדינה ככלל, ועל כל אחד מאיתנו כפרט, עברו הרבה דברים, אנחנו צריכים היום להתחיל לעבוד קשה יותר כדי לשמר את הזיכרון ולמנוע את השכחה של הרצח.

דווקא מפני שאנחנו כזה עם בעל זיכרון קצר ובכל יום אנחנו שוכחים מה הייתה הכותרת בחדשות האתמול, דווקא בשל כך חשוב שאת האירוע החריג והחמור כל כך, שבו נרצח ראש ממשלה, נמשיך לזכור ונעשה מאמץ אמיתי לשמר את האקטואליות שלו ואת הנוראות שבו.

 

איך עושים זאת?

בתאריך שבו נרצח הנשיא קנדי, חזר כל מורה בשיעור שלו על התחושות שחש ביום הרצח, איפה בדיוק הוא היה ומה בעצם קרה  לאומה האמריקאית באותו יום.

גם אם תשאלו אנשים שהיו בוגרים מספיק ביום בו התרחש רצח רבין היכן היו, יוכלו כמעט כולם לציין במדויק מה עשו וכיצד חשו נוכח האירועים. את התחושות האלה, שמשתמרות אצל האדם הפרטי, גם שנים רבות לאחר האירוע. אותן בדיוק צריך להדגיש ובהן לעשות שימוש כדי שהמבוגרים והצעירים כאחד ימשיכו לזכור.  

בדרך זו, של הזכרת תחושת הזעזוע והחרדה שחשו מרבית אזרחי המדינה באותו יום, אפשר להמשיך ולזכור ולהמשיך להבין  עד כמה היה האירוע הזה חמור ועד כמה חשוב להמשיך ולזכור אותו כפי שהיה.

היום, 11 שנים אחרי, כששנת 1995 מתחילה להיראות רחוקה, חשוב במיוחד שלא נוותר לעצמנו ונמשיך להזכיר ולזכור את רצח יצחק רבין ונמשיך לחנך את עצמנו כך שנדע איך עלינו לנהוג זה בזה כדי שלא יחזור חלילה אותו תסריט נורא שחווינו לפני 11 שנה.