כיצד ציפורים משפיעות על האבולוציה של החלזונות

 

כיצד ציפורים משפיעות על האבולוציה של החלזונות?

מאת סיינטיפיק אמריקן ישראל

עלינו יחד במעלית לטרמינל של נתב"ג. זאת הייתה דרך ארוכה, אבל כשאיתַי, אחד החברים הטובים שלי ביקש שאסיע אותו לנתב"ג, איך יכולתי לסרב לו?

אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה?" שאלתי אותו, לא בפעם הראשונה.
 
הוא לא מצמץ. "הגעתי להחלטה. אני צריך את החופש הזה. המזרח הרחוק יעשה לי טוב, אחרי הגירושין והבגידות והכול. מסכנה אסתי. לא הגיע לה יחס כזה. אני רק רוצה לעלות על המטוס ולשכוח מהכול, למצוא את עצמי מחדש בקשמיר, בהודו או בכל מקום רחוק מכאן. לשטוף את הראש לכמה חודשים, וכשאחזור אנסה לשקם הכול עם אסתי."

 
"אה." אמרתי. "כמו חילזון." הוא הביט בי מופתע. "לא שמעת על החלזונות המוטסים המופלאים מאיי יפן?"
 
הוא נד בראשו לשלילה. ובכן, את זה צריך לתקן.
 
"גילו אותם ממש השנה," הרחבתי, "באי האהאג'ימה שביפן. החוקרים מצאו שברים של קונכיות בצואה של ציפורים שעל האי, ותהו אם חלזונות יכולים לשרוד את המסע במעי הציפור. הם החליטו לתת לציפורים לאכול חלזונות, בדקו כמה מהן הגיחו בחיים מן הצד השני של הציפור, וגילו ש-15% מן החלזונות שנבלעו הצליחו לשרוד את הטראומה. ובדרך הם גם קיבלו הסעה אווירית, כי הציפורים פלטו אותם מחדש בחלקים שונים של האי."
 
"חזקים, הממזרים הקטנים." אמר איתי בהתפעלות. "אתה רואה, ככה אני רוצה. לעבור את החלק המסריח בחיים ו… להיוולד מחדש במקום אחר, עם כל הלקחים מהעבר."
 
"לא סתם להיוולד מחדש," אמרתי בגבה מורמת, "החוקרים ראו שלפחות אחד מן החלזונות הצליח אפילו להתרבות בתוך מעי הציפור, והעלו השערה שהמעבר דרך המעי מספק את האות שהחילזון צריך כדי… ובכן, "לחרמן" אותו, במונחים של הדיוטות. וככה כשהחילזון המוטס מגיע לצד השני של האי ופוגש אוכלוסייה שונה של חלזונות, הוא יכול מיד להביא אתם צאצאים חדשים לעולם. לכן גם השונות הגנטית בין אוכלוסיות החלזונות הנפרדות שעל האי קטנה מכפי שהיינו מצפים."
 
"זה… נחמד." אמר איתי בפיזור דעת. עקבתי אחר מבטו, והגעתי לבלונדינית הצעירה שעמדה בתור לדלפק הצ'ק-אין. חטובה, יפה. בדיוק מהסוג שהוא אוהב.
 
"תשמע," הוא אמר, "אני חייב לזוז. המון תודה שהיית חבר טוב, ואני אוהב אותך למרות כל הדיבורים המוזרים על החלזונות. אני עוד אחזור. שונה."
 
התחבקנו לשלום. הוא פסע אל התור הארוך ומצא את מקומו על יד הצעירה. התבוננתי בו והמשכתי לחשוב לעצמי. חשבתי על החלזונות שטסים ממקום למקום באי הקטן שהוא כל עולמם. ותהיתי על המחיר שהם משלמים. אנו יודעים היום שהאבולוציה פועלת במהירות ובקלות רבות יותר על קבוצות קטנות ומבודדות של בני אותו מין. קבוצות כאלו רוכשות תכונות חדשות ושונות, עד שהן מתפצלות למינים שונים ונפרדים זה מזה. אבל במקרה של החלזונות שעל האי האהאג'ימה, לא הייתה משמעות אמיתית למרחק הפיזי בין קבוצות החלזונות. הציפורים גישרו ביניהן באופן בלתי פוסק והפכו אותן לכעין קבוצה אחת גדולה. אם, למשל, נולד חילזון יוצא דופן הרעיל במיוחד לציפורים, הוא וצאצאיו לא יצליחו להשתלט בקלות על מאגר הגנים של הקבוצות הקטנות מקבוצתו שלו, משום שתמיד יגיעו אליהם חלזונות מכל הקבוצות האחרות שעל האי.
 
העפתי מבט אחרון באיתי. הוא היה שקוע בשיחה עם הצעירה שעל ידו. היא חייכה, וגם הוא. לפני שהפכתי פניי ועשיתי דרכי לרכב, לשוב הביתה לאשתי, הספקתי עוד לראות אותו מסדר את רצועות התרמיל שלה.
 
תהיתי אם ייתכן שבמצב הקיים הציפורים עוצרות למעשה את האבולוציה של החלזונות. לכאורה, הטסת החלזונות אל קצווי האי מאפשרת שינוי מהיר ומהותי, אך למעשה מדובר בשינוי רק לגבי אותם חלזונות שעברו מאזור לאזור. אולם השינוי העמוק יותר, ברמה הגנטית, אינו מצליח להתרחש בדיוק בשל ערבוב בלתי פוסק זה של חלזונות. החלזונות מתקשים לעבור אבולוציה, אין הם מסוגלים להשתנות.