פוענח גנום גורילת השפלה

פוענח גנום גורילת השפלה

מאת דר. אסף רוזנטל

מדענים שנטלו דגימות DNA מהגורילה קמילה ‫מגן החיות בסן דייגו, גילו תובנות חדשות על עץ האבולוציה של האדם

מאז פיענוח הגנום של האדם ב-2001 התקיים מרוץ לפיענוח גנום של חיות נוספות ובראש וראשונה של קרובינו המידיים. הגנום של השימפנזים פוענח ב 2005 ובשנה שעברה הושלם פיענוח הגנום של האורנג-אוטן.

 
עכשיו הושלם חלק מהמרוץ, קבוצת חוקרים השלימה את מיפוי הגנום של גורילה (גורילת השפלה). המיפוי נעשה בעזרת ד.נ.א שנלקח מקמילה – גורילת שפלה שחיה בגן החיות בסן-דייגו, ‬כמו גם מגורילות אחרות בגני חיות, מה שאיפשר מציאת דמיון והבדלים בין תתי המינים.
 
בכך פוענח אחרון הגנום של קופי האדם הגדולים (Great Apes), פיענוח שאמנם אימת את ההנחה כי השימפנזים הם הקרובים לנו אבל הראה כי חלק מהגנום האנושי קרוב יותר לגורילות מאשר לשימפנזים, ממצא שמתנגש ב"ציור" האבולוציוני המקובל.
 זו הפעם הראשונה שחוקרים השוו את הגנום של כל ארבעת קופים האדם הגדולים (החיים) שימפנזה, גורילה, אורנגאוטן ואדם.
 המחקר שהובל ע"י חוקרים ממכון מחקר אנגלי Wellcome Trust Sanger Institute מתפרסם ב : ירחון "ניצ'ר"
 המחקר מספק קנה-מידה יחודי למוצא האדם ומהווה מקור חשוב לחקר האבולוציה האנושית, כמו גם מקור מידע חשוב לביולוגיה של הגורילות ולדרכים לשימור ולהגנה על המין.
 הגנום של הגורילה מאיר את התקופה בה נפרדנו מ"דודינו" האבולוציונים ונותן אפשרות לחקור את ההבדלים הגנטים בין האדם לבין קופי האדם.
 צוות המחקר בדק יותר מ-11 אלף גנים (בשימפנזים, גורילות, ואדם) בנסיון לזהות את השינויים האבולוציוניים החשובים. האדם והשימפנזים הם הקרובים ביותר (מבחינה גנטית) אלא שהחוקרים מצאו כי יש כ 15% מהגנים בהם הגנום האנושי דומה יותר לגורילות מאשר לשימפנזים, ובמקביל 15% מהגנום של השימפנזים דומה יותר לגורילות מאשר לאדם.
 
ממצא חשוב ביותר הוא כי ההבדל בין המינים מצביע לא רק על ההתפתחות במשך מיליוני שנים מההתפצלות, אלא גם על שינויים שהתפתחו במקביל מאז האב המשותף. נמצא כי לגורילות ולאדם (ולשימפנזים) הרבה שינויים גנטיים מקבילים כמו למשל התפתחות מערכת השמיעה והתפתחות המוח ‫(‬בעבר הוצע כי ההתפתחות המהירה של מערכת השמיעה של האדם קשורה להתפתחות הדיבור, הממצאים החדשים מעמידים הנחה זו בספק).
 
מקובל לחשב את ההתפצלות בין האדם לשימפנזים לפני כ-6 מיליון שנים, מיפוי הגנום של הגורילה מראה כי ההתפצלות בין הגורילות לאב הקדמון של השימפנזים והאדם היתה לפני כ-10 מיליון שנים.
 לפני כמיליון שנים היתה התפצלות בין גורילות השפלה לגורילות ההרים, בערך באותו הזמן היתה ההתפצלות בין השימפנזים לבין הבונובו . מעט מאוחר יותר הופיע האדם הנאנדרטלי.
 
אחד הממצאים המענינים הוא כי גנים שאצל גורילות אינם מזיקים כלל, מקושרים אצל האדם למחלות כמו דמנציה ולמחלות לב. יתכן כי הבנת ההבדל בפעילות הגנים תאפשר טיפול ומניעת מחלות.
 המחקר מקשר את התפתחות המין האנושי לקרובי משפחתו ומאיר תקופות בהן היו סיכויי הישרדותה של האוכלוסייה האנושית היו קלושים, מה שמחזק את הצורך בשימור הקרובים לנו.
 
כיום שורדות מעט אוכלוסיות של גורילות בחורשים של אפריקה המשוונית. האוכלוסיות מבודדות ובסכנת השמדה מתמדת. המידע יאפשר ניהול טוב ונכון יותר של ההגנה על הגורילות כמו גם הבנה שתאפשר פיתוח תרופות למחלות אנושיות, אפשרויות שמבהירות על חשיבותו המירבית של המחקר, חשיבות פיענוח הגנום של הגורילה .