חיידקים שמשתמשים במוטציות כנשק
מאת אבי בליזובסקי
הפעם מתארח במדור יואב רם, דוקטורנט במעבדה לאבולוציה תיאורטית באוניברסיטת תל-אביב המתאר את עבודתו וכן מבקש את סיוע הקוראים לקדם אותו במקום המימון הממשלתי
מדענים צריכים לחקור. על כך אין הרבה ויכוח. אבל מעט מאד אנשים – לפחות מחוץ לקהילה המדעית – מודעים לכך שמדענים צריכים גם לדבר, והרבה. חוקר באוניברסיטה מבלה כמה שבועות בשנה כשהוא נודד מכנס מדעי אחד למשנהו ומדווח על התוצאות שהשיג במחקריו. זוהי אחת הדרכים הטובות ביותר לקדם את עצמך בקרב הקהילה המדעית, למצוא שותפים למחקרים עתידיים ולהעלות רעיונות חדשים בחברותא עם אנשים חכמים אחרים.
אבל מה אם אין כסף כדי לטוס? בעיה זו מטרידה בעיקר את הדוקטורנטים שאינם ניחנים בעושר רב, ומתקשים לגרד את הגרושים הדרושים כדי לטוס אל הכנסים המדעיים וללון באזור.
הם צריכים את עזרתכם!
באמריקה נפתח מיזם חדש ומרשים, שמאפשר למדענים לחשוף את פעליהם בפני הציבור הרחב ולגייס משאבים לנסיעות לאתרי מחקר, לרכישת ציוד או לטיסות לכנסים מדעיים. אחד מהחוקרים הצעירים בישראל, דוקטורנט בשם יואב רם, משתתף במיזם הזה, והוא זקוק לעזרתכם. ביקשתי ממנו לכתוב בעצמו במה עוסק המחקר שלו, ואם הוא ישכנע אתכם שמדובר באמת בנושא חשוב, אתם מוזמנים לתרום בקישורים המצורפים. הוא כבר גייס 31% מהסכום המבוקש (1,111$), ואני מקווה שבזכות הפרסום כאן הוא יצליח להגיע למטרה הנכספת.
ועכשיו – ליואב.
אז תאמין שאם קלקלת – אתה יכול גם לתקן
מוטציות הן בעלות חשיבות אדירה לאבולוציה: הן חומר הגלם עליו פועלת הברירה הטבעית ולכן הן המקור של כל התאמה חדשה. עם זאת, רוב רובן של המוטציות הן שליליות וגורמות נזק. אבחנה זו הובילה להסכמה הכללית שיצורים חיים צריכים להימנע ממוטציות בכל מחיר, הסכמה שקיבלה גיבוי מגילוי מנגנוני תיקון שגיאות ב- DNA וממחקרים תיאורטיים שפורסמו במהלך שנות ה-60' וה-70'.
לאחרונה נשמעה קריאת תיגר על תפיסה זו של מוטציות, כטעויות מקריות ובלתי נמנעות. במהלך השנים האחרונות, מספר מחקרים הראו שחיידקים מייצרים יותר מוטציות כאשר הם תחת עקה כמו רעב, חום ואנטיביוטיקה. אולם, מרבית הביולוגים מאמינים שחיידקים תחת עקה מייצרים יותר מוטציות, פשוט מכיוון שהעקה מונעת מהם לתקן שגיאות ב-DNAואף גורמת להם לעשות שגיאות רבות יותר – הרי כולנו עושים יותר שגיאות תחת לחץ.
המחקר שלי, שמשתמש במודלים מתמטיים וסימולציות מחשב, מראה שתפיסה זו מוטעה: הראתי כי כאשר חיידקים נמצאים תחת עקה, הגברת קצב ייצור המוטציות (ע"י השבתת מנגנוני תיקון השגיאות) למעשה עוזרת לחיידקים להיחלץ מהעקה, בעזרת המוטציות החיוביות הנדירות שהם צוברים במהירות רבה יותר. למעשה, הגברת קצב המוטציות מאיץ את האבולוציה של החיידקים!
לתגליות שלי יש חשיבות גדולה. בכל העולם, אנו יוצרים תנאי עקה לחיידקים כל הזמן בעזרת אנטיביוטיקה, ולמרות זאת החיידקים מצליחים להתגבר על העקה ולפתח חסינות לכל תרופה חדשה. כיום, המחקר של תרופות אנטיבקטריליות מניח כי קצבי המוטציה של חיידקים הוא קבוע ואינו תלוי בגורמים חיצוניים – אך התוצאות שלי מראות כי הנחה זו אינה מבוססת. משמעות הדבר שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד על אבולוציה של חסינות לתרופות בחיידקים, אם רק נשנה את הנחות המוצא שלנו, והדבר תקף גם לגבי בעיות אחרות בביולוגיה. לדוגמא, תאים סרטניים מתנהגים כמו חיידקים, ולכן למחקר שלי יש השפעה גם על חקר הסרטן באדם.
אני זקוק לעזרתכם!
הממצאים שלי יכולים לשנות את הדרך בה אנו מבינים את האבולוציה, ולכן זה חשוב שאדבר עם חוקרים בתחום ואספר להם על תוצאות המחקר שלי. בינואר הקרוב יתקיים כנס של הקבוצה לגנטיקה של אוכלוסיות בנוטינגהאם שבאנגליה. כנס זה מהווה הזדמנות מצוינת להציג את תוצאות המחקר שלי – הוא מפגיש כ-200 מדענים שעוסקים בביולוגיה אבולוציונית בסביבה בלתי פורמלית שמעודדת השתתפות של מדענים צעירים.
אתם יכולים לקחת חלק בשינוי האופן בו אנו חושבים על מוטציות ואבולוציה! כל השתתפות מכם תעזור לממן את הוצאות הנסיעה וההרשמה לכנס. בנוסף, כל אחד מהמשתתפים יקבל מזכרת אישית.
היכנסו לאתר וקחו חלק – אם בהשתתפות כספית או בהפצת המסר הלאה!
פנייה זו היא חלק מפרויקט שנקרא SciFund ונועד לקדם את הקשר בין הציבור למדע. הפרויקט מאפשר לחוקרים לגייס כספים ישירות מהציבור ללא תיווכן של קרנות וממשלות. בכך, אנשים שמתעניינים במדע יכולים לתרום ישירות למחקר שמעניין ומסקרן אותם, ולתרומתם יש השפעה ישירה. חוקרים יכולים לגייס כספים בסכומים קטנים יותר ובמהירות רבה יותר, מה שמאפשר להם לבנות תוכנית מחקר גמישה יותר. אך חשוב עוד יותר, הפרויקט יוצר תמריץ לחוקרים לפנות לציבור ולהסביר את עבודתם ומקדם קשר ישיר ואישי בין המחקר המדעי לציבור הרחב.