מי יודע כמה?

 

מי יודע כמה?

מאת אוניברסיטת בן גוריון

הצעת מחקר בתחום הקוגניציה המספרית, שמוביל פרופ' אבישי הניק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תמומן מקרן המחקר האירופאית
(European Research Council (ERC), בהיקף של למעלה משני מיליון יורו לחמש שנים

הצעת מחקר בתחום הקוגניציה המספרית, שמוביל פרופ' אבישי הניק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תמומן מקרן המחקר האירופאית
(European Research Council (ERC), בהיקף של למעלה משני מיליון יורו לחמש שנים.
 


זוהי הפעם הראשונה שניתן מענק מחקר מתקדם מטעם ה-ERC לחוקר מאוניברסיטת בן-גוריון, על אף שבעבר זכו חוקרים מן האוניברסיטה בלא מעט מענקי מחקר ראשוניים מטעם הקרן. יתרה מכך- הצעתו של פרופ' הניק דורגה כבעלת הציון הגבוה ביותר על-ידי שופטי הקרן. מענק ERC למחקר מתקדם מאפשר לחוקרים מובילים מכל מדינה ומכל גיל להתמיד ביצירת פרויקטים פורצי דרך ובעלי סיכון גבוה, אשר פותחים כיוונים חדשים בתחומי המחקר השונים.
 
מטרת המחקר היא לבחון מה החשיבות של היכולת לתפוס ולהעריך גדלים וכמויות, להתפתחות של יכולת מספרית. למשל, יתכן שתפיסה של גדלים (באיזה כוס יש יותר מים?) והיכולת להעריך כמויות רציפות (כמה מים יש בכוס?) היא יכולת ראשונית (יכולת ליבה). על בסיס מיומנות זאת, מתפתחת היכולת המספרית. המחקר שבו מדובר, יבחן את היכולת האנושית בתחום זה, את המערכות המוחיות המעורבות בו, ואת האפשרות שהמערכת הזאת (תפיסה והערכה של כמויות רציפות) היא המערכת הראשונית, שבעזרתה התפתחה המיומנות החשבונית.
 
פרופ' הניק: "אחת היכולות החשובות ביותר של בני אדם, המנבאת הצלחה בחיים, היא היכולת החשבונית. כיצד מיוצגים מספרים במערכת הקוגניטיבית שלנו? מהן הפעולות המנטאליות המעורבות ומהם המנגנונים המוחיים התומכים בפעולות אלה? חוקרים ברחבי העולם, בתחומי פסיכולוגיה קוגניטיבית ומדע העצב הקוגניטיבי, משקיעים זמן ומאמץ רב בניסיון לענות על שאלות אלה ודומות להן. ואכן, בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתקדמות ניכרת בחקר הקוגניציה המספרית והפגמים בה. הרושם המתקבל הוא שאנו נולדים עם יכולת מולדת להבחין בין כמויות, להבין את מערכת המספרים, ולרכוש את מה שקרוי באופן כללי, החוש למספרים (number sense)".
 
הרוב המכריע של החוקרים סבור שהחוש למספרים מבוסס על מערכת ליבה (המערכת הראשונית), שמרכזה יכולת מניה והבחנה בין קבוצות של פריטים. יתר על כן, הסברה היא שהפגמים ההתפתחותיים השונים בחשבון הם תולדה של פגם ביכולת ליבה זו. לדברי החוקר, בין שלושה לשישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מקשיים מולדים בתחום זה, מה שנקרא בשם הכללי דיסקלקוליה התפתחותית (Developmental dyscalculia – DD) או קשי בלימוד חשבון (Mathematical Learning Disability – MLD). מעניין שהשכיחות של DD דומה לדיסלקסיה אולם הנושא פחות נחקר. רק בשנים האחרונות ניכר מאמץ מוגבר לסגור את הפער.
 
"מספרים לא מיצגים רק קבוצות פריטים אלא גם גדלים וכמויות (למשל-האם בכוס אחת כמות המים גדולה מאשר בכוס שנייה?). הציור המצורף בזה מציג שלוש גדול ושמונה קטן שמטפס על סולם המונח על ה- 3 הגדול. ברור שלמספרים יש גם גודל פיזי ופעמים רבות הם גם מייצגים גודל פיזי. על כן, כאשר אנו מתבקשים לומר מה גדול יותר, 8 או 3, אנו מתקשים מעט לומר ש -8 גדול יותר מ- 3 אם מוצגות לנו שתי הספרות שה-3 גדול וה-8 קטן", מסביר פרופ' הניק.
 
לעניין הקשיים בחשבון, אחת השאלות המתעוררות היא, האם קשיים אלה נובעים מקושי בתפיסה והערכה של גדלים, או מקושי ביצירת קשר בינם לבין מערכת הסמלים המספרית (4, 6 וכן הלאה). אם אמנם קיים קושי כזה והוא קשור ביכולת חשבונית, טוען החוקר, אפשר יהיה לזהות קשיים אלה מוקדם, עוד לפני שהילדים מתחילים ללמוד חשבון באופן פורמאלי.
 
מחקר זה בוחן גישה שונה לחלוטין מזו הרווחת כיום. המחקר מתבצע בקרב מבוגרים וילדים שחוו התפתחות נורמאלית של מושג המספר וחשיבה חשבונית ומחקר של אלה שחוו התפתחות לא תקינה. כמו כן, יש בהצעת המחקר עבודה עם בעלי חיים בעלי מערכות מוחיות נמוכות (דגים). לדגים אין קליפת מוח המעורבת בפעולות חשבון ובכל זאת הם מסוגלים להעריך גדלים בצורה מדויקת. המחקר יבחן גם היבטים חישוביים (אלגוריתמים אבולוציוניים) של השאלות בהן מדובר.
 
המחקר יערך במעבדה לנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם חוקרים מן המחלקות למדעי החיים ומדעי המחשב באוניברסיטה.