לפני שישים שנה

לפני שישים שנה נסענו לאמריקה באניה. שבועיים מחיפה לניו-יורק. לאירופה הספיקו ארבעה ימים קצרים. קיבלנו עשרה דולר לאיש, מטבע זר.
לפני שישים שנה השתמשנו בנייר-אויר דקיק כדי לשלוח מכתב לחו"ל. כתבנו בעט נובע, ספגנו את הדיו בנייר-סופג וליקקנו את המעטפה בלשון שלופה.
לפני שישים שנה אפינו עוגה אחידה בסיר פלא על פתיליה. ושרנו עוגה עוגה במעגל נחוגה.
לפני שישים שנה היה סנדלר בכל שכונה, במבוי סגור בין שני בתים. הלכנו אליו עם הנעליים החדשות והוא שלף מסמרים מבין שיניו החשוקות והוסיף פרסת ברזל לעקבים ומסמרים עגולים לסוליה. וכך צעדנו לאימוני "ההגנה".
לפני שישים שנה היה חייט בכל שכונה, שחלק חנותו עם שען, או רפד. הלכנו אליו עם בד פופולין לתפור ממנו חולצות, ועם מכנסי צמר ישנים של האח הגדול שמהם גזר לנו מכנסיים קצרים. מובן שמדד אותנו מכף רגל ועד מפשעה, מכתף אל כתף, ומצוואר ועד מותן.
לפני שישים שנה אמא בישלה נזיד עדשים על פתיליה, הכובסת הרתיחה מים על פרימוס ואני נשלחתי לקנות בדחיפות מחט לפרימוס. שרנו "כותונת לילה נפלה בפיילה". שאון הפרימוס עודנו באוזניי.
לפני שישים שנה שתינו בקיוסק גזוז, בבית הקפה צוף, וברחוב הרצל את "המיצים הטבעיים של האחים רובננקו". במסעדות ובבית כוסו שולחנות העץ בשעוונית צבעונית.
לפני שישים שנה היתה בכל פינת רחוב מסעדה של תנובה, בה קיבלת חביתה ולבניה וקמצוץ ריבה בצלוחית חתומה של אשכנזים. התה הבהיר הגיע בכוס זכוכית לוהטת, עם ידית מוזרה.
לפני שישים שנה השתמשנו באבקת ביצים ובאבקת חלב והתלוצצנו שלמדבר יש לקחת אבקת מים. שמים כפית אבקת מים בכוס מים, בוחשים היטב ושותים לרוויה.
לפני שישים שנה בגרוש ובגרב היה חור. לא באוזון. ולא בגאווה הלאומית.
לפני שישים שנה חיממנו את הבית בתנורי נפט. קיררנו בקיץ סדינים רטובים תלויים על התריסים.
לפני שישים שנה הבנות לבשו מכנסיים קצרים עם גומי על הירכיים. בנים – מכנסי אתא קצרים עם הכיסים בולטים החוצה בחן. חולצה רוסית היתה שיא ההידור והגינדור. ומי שרקמה לך אותה הפתיעה אותך על המתבן.
לפני שישים שנה היו בעולם ובאו"ם פחות מחמישים מדינות. אחת מהן היתה ישראל עם שש-מאות אלף תושבים. מי היה מאמין שנגיע לשבעה מליון, שכלכלתם וקלקלתם מַפרות ומפֶרות את כללי הצדק, החמלה והסולידריות.
לפני שישים שנה האביזרים האלקטרונים המפותחים ביותר היו רדיו, קומקום חשמלי ומכונת גילוח. מי שנסע לאמריקה זכה לראות טלויזיה. זה יגיע פעם אלינו?!
לפני שישים שנה המקרר שלנו עבד על קרח. עגלת הקרח היתה עוברת ברחוב, והיינו עומדים בתור וקונים רבע בלוק. מכל בלוק קרח חתך המוכר חמישה רבעים. על יסודות איתנים אלה בנינו מדינה.
לפני שישים שנה נשמרו הפירות והירקות בארון אויר מרושת בקיר המטבח. לצידו עמדו מרסס הפליט ומלכודת העכברים ומחבט הזבובים.
לפני שישים שנה קראנו כל בוקר את "הדבר", צעדנו ב-1 במאי בתהלוכת ענק עם דגלים אדומים ושרנו "דגל אדום נישא במרום/ כי בא היום/ נתק את הכבלים" לא התכוונו לכבלים של הטלויזיה.
לפני שישים שנה באגם החולה היה אגם ובים המלח היה ים. בשפלה היו פרדסים. ובממשלה היו מנהיגים.1