קליפות תפוזים - פטנט חדש
"עכשיו, כשתצרוכת התפוזים וההדרים בשיאה, יש לי יותר קליפות ממה שאני מסוגלת לעבד. כל יום, שניים - שלושה תפוזים מתקלפים להם ונסחטים למיצים.
והקליפות, לאן הן הולכות? לסיר קבוע שעומד על הגז ומקבל אותן בשמחה.
"לא ריבה ירקח הסיר, כי אם חומר ניקוי מופלא. זה כל כך פשוט וכל כך בחינם: מכסים את הקליפות במים ומרתיחים. זה הכל, בחיי! את מי התפוז האלה אני זורקת על כל דבר: על רצפת המטבח לספונג'ה, לאסלה או לכיור לצורך הלבנה, וכמובן לניגוב משטח הגז עצמו. הכי מצחיק, כשאני שוכחת את הסיר ופתאום עולה באפי ריח עז של תפוז. אני רצה למטבח לכבות את האש, והנה האסונות הם כולם לברכה: הבית מלא באדים תפוזיים וניגוב משטח הגז מהמים
שגלשו עליו הוא בעצם ניקיון!
"תאמרו 'זה לא עובד כמו אקונומיקה', ואני אסכים: זה לא מסריח, זה לא מרעיל אותי, זה לא מזהם את הסביבה ולא הורג את האדמה ואת מי ההשקיה. אה, וזה גם לא מלבין את הכיור ללבן בוהק, זה סתם מנקה אותו. את מה שאני לא מצליחה להכניס לסיר אני מייבשת. פשוט מניחים את הקליפות ונותנים להן להתייבש. בתום עונת התפוזים אפשר לחזור על הטריק עם קליפות מיובשות, וגם להכין איתן תה הדרים כשגעגוע חורף תוקף".
קראנו , ניסינו, והרי התוצאות: זה עובד. ובגדול. בתוך חמש דקות הרתחה ודקה אחת של ניגוב, קיבלנו כיריים צחורות ואוויר מלא בניחוח תפוז. שלום לחומרי הניקוי במכלי פלסטיק ולהוצאה של עשרות שקלים בחודש. בימים הבאים נגוון עם לימונים, אשכוליות ופומליות. תמיד חלמנו לגור בתוך פרדס.
מקור הכתבה: אביב לביא