שמן קנולה - שמן מנוע שרי אנסקי 12/12/2009
לפני שמתחיל שבוע הטיגונים, כדאי שתדעו: שמן קנולה יועד במקור למנועי אוניות,
ואז קרה לו נס שיווקי שהכניס אותו למטבח שלכם. שרי אנסקי
שמן קנולה. תיכנסו לכל סופר או חנות מכולת בארץ ותראו את הנס: נס למי שמייצר אותו בזול, למי שמייבא אותו בזול ולמי שמשווק אותו ביוקר.
אלא שעבורנו, הצרכנים, כלל לא מדובר בנס. מה זה קנולה? על פניו, נראה שזה הצמח עם הפרחים הצהובים שמצולם על תווית הבקבוק. לצמח הזה בכלל קוראים לפתית, אבל היצרנים לא יכולים היו בשום פנים ואופן לשווק "שמן לפתית", מצמח הלפתית ניתן להפיק גז חרדל והוא גם קשור לתזונת הפרה המשוגעת. אז קראו לו קנולה. ובשמו המלא: Canadian oil, low acid.
כלומר , הקנולה הוא שמן קנדי שמופק מלפתית עם חומצות מופחתות. למעשה, גידול הלפתית לשמן התחיל בקנדה כבר ב-1936, אך השמן יצא בצבע ירוק זוהר והכיל כמות גבוהה של חומצות ארסיות שבמינונים גבוהים עלולות להיות רעילות. לכן, הוא שווק לשימון מנועי אוניות הצי הסוחר. אף אחד לא העלה בדעתו לטגן בו סופגניות או צ'יפס ואפילו החיות או הזבובים, בעזרת החושים הטבעיים שלהם, לא התקרבו אליו. למעשה, מ-1968 התחילו לבצע בקנדה הכלאות גנטיות בין זנים שונים של לפתית כדי לקבל שמן בעל תכונות טובות יותר.
בשנות השבעים הם הצליחו ומאוחר יותר לקחו גאונים שיווקיים את השמן הזול של המוטציה הגנטית הזו והסבירו לעולם שהצליחו לייצר את השמן הבריא בעולם אחרי שמן הזית. ותפסיקו להיות תמימים - אפילו השם "קנולה", שמתחרז עם גרנולה, נבחר במטרה ליצור אצלכם הרגשה של בריאות. כן, זה טריק שיווקי מבריק שמחזק את מגמת הבריאות שמנסים לשייך לשמן הזה. אך האם שמן קנולה באמת בריא? ולמי? לי נדמה שהשמן הזה הוא רק דוגמה ומופת לשיווק מתוחכם. מניפולציה צינית שתכליתה לייצר כסף קל, והיא מתאפשרת רק מפני שרוב הציבור אינה מתעניין בייצור מזון. וזה, כנראה, הדבר העיקרי שלא בריא.
השם החדש מספק כיסוי מושלם לאינטרסים המסחריים. מדובר, כמובן, במיליארדים של דולרים. קנדה וארצות הברית נחשבות ליצרניות וליצואניות שמן הקנולה הגדולות בעולם, אבל לא ממש לצרכניות - אף על פי שהיצרנים מודים שהשמן פותח מהלפתית, אבל מתעקשים שבאמצעות הנדסה גנטית כבר לא מדובר בלפתית, אלא ב"קנולה".
את השמן צורכים בעיקר בדרום מזרח אסיה, מקסיקו, אפגניסטן וישראל. אנחנו, הישראלים, קנינו את הקנולה כאילו מדובר בתרופה להורדת לחץ דם וטיפול מונע בסרטן ולא רק בשמן לטיגון. לכן, העובדה שבמכולות אצלנו כבר כמעט אי אפשר להשיג שמן שאינו קנולה היא נס פך השמן. של היצרנים והמייבאים, כמובן. את העובדה ששמן הקנולה הפך לשמן הנפוץ ביותר בארץ - ועוד כזה שהקונים סוברים שהוא בריא משמנים אחרים לטיגון - אפשר להסביר במילה אחת: נס.
הילת הבריאות של השמן הזה נהנית, כמובן, ממחקרים שאת עלותם מממנות החברות שמייצרות אותו, ושהתוצאות שלהם מספרות לכולנו את מה שנעים לשמוע: בשמן קנולה יש חצי מכמות השומן הרווי שיש בשמנים צמחיים אחרים, הקנולה מכיל כמות כפולה של חומצות אלוהיות כאומגה 3 ואומגה 6, שאותן הגוף לא מייצר בעצמו. שתי החומצות הללו הפכו לשם קוד לטרנד הבריאותי של העשור, ונדמה לי שאף אחד לא תהה כמה חומצות כאלה אדם צריך.
אגב, אסור לשכוח שאומגה 3 מצויה בעיקר בדגים וגם באבוקדו, שקדים, אגוזים, שומשום וטחינה ואפילו בתה ירוק. בין השורות של המחקרים האלה אפשר לקרוא את האמת: שמן צמחי מסוג קנולה יכול להפוך לפעמים, בחלקו, לאומגה 3. ליתר דיוק: הגוף יודע להפוך אותו, בחלקו, לאומגה 3. אלא ששומן רווי רע לגוף, כי הוא עלול לגרום לעליית הכולסטרול בדם, ומקורו בעיקר בשומן מן החי.
שומן חד בלתי רווי טוב לגוף ונמצא בשמני תירס, שמני חמניות ושמני סויה. שמנים כאלה גם מכילים את החומצות האלוהיות שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו. גם החוקרים שעובדים
בור חברות השמן יגידו לכם שמבחינת כמות האומגה ההכרחית לגוף שלכם, אתם מכוסים - ולכן רשאים לבחור את השמן שהכי טעים לכם. אגב, תבדקו באינטרנט. אפילו אני כבר למדתי לגגל "שמן קנולה" באנגלית ולהיבהל (בעברית התוצאות ממש נפלאות).
גם אם האינטרנט מלא בלא מעט שטויות והפחדות, הוא מספק נתונים שאי אפשר להתעלם מהם. אחד מהם מלמד שבדומה לשומן הטראנס שנמצא במרגרינה מתועשת, גם הנזק לו גורמים החומרים שנמצאים בשמן הקנולה יבואו לידי ביטוי רק בעוד שנים רבות. בינתיים אפשר ללמוד באינטרנט איך לערוך ניסיונות עם שמן הקנולה. למשל: טבלו בד בשמן קנולה ובד נוסף בשמן צמחי אחר. אחר כך ספרו את מספר הפעמים שבהן כל בד צריך לבקר במכונת הכביסה בטרם יירד ממנו כתם השמן. ושלא תדעו איך וממה מייצרים גז מדמיע.
אבל עזבו את האינטרנט, לדעתי שמן קנולה פשוט לא ראוי לטיגון משום שיש לו ריח נורא. החוק העתיק, הבדוק, החכם והחשוב ביותר בכל מה שנוגע למה שאנחנו מכניסים לפה ולגוף הוא: אוכל שמריח רע, הוא אכן רע ולא ראוי למאכל.