מי המציא את דפוס אופסט?

 מי המציא את דפוס אופסט?

דפוס – טכניקת הדפסת טקסט או תמונות (איורים), שבה כדי לקבל הטבעת חותם משתמשים בלוחות עם קמורים של אלמנטים לעומק וכלפי חוץ. ברור כי מקום עמוק ישאר ריק על הגיליון. דפוס אופסט משמש בעיקר לצורך שכפול של עיתונים וספרים.
המצאת הדפוס אפשרה לעבור לטיפוגרפיה  תעשייתית.

אבל ההיסטוריה של הדפסה של ספרים התחילה לפני זמן רב:

בסביבות 600 לפני הספירה, אנשים שהיו מעוניינים בספר, נאלצו להזמין עותק ידני של הסופר. לקח הרבה זמן להעתיק כל ספר, לכן הספרים היו נדירים ויקרים. רק העשירים יכלו להרשות לעצמם  ספרייה, הכוללת ספרים אחדים.
נהוג להאמין שהסינים המציאו הדפסה בשנת 800 לפני הספירה.
ההולנדי, לורנס קוסטר, היה האירופי הראשון אשר חשב לחתוך כל אות של האלף בית בנפרד על פני העץ. בשנת 1423 הוא הדפיס ספר של 80 עמודים שמכיל את אותיות האלף בית וכן כמה תפילות יום ראשון. קוסטר, לעומת זאת, לא התפרסם.

כעבור כמה שנים הגרמני יוהן גוטנברג, שנחשב "אב" ההדפסה, שיפר את התהליך, כאשר עשה את אותיות דפוס של האלפבית מעופרת. הוא גם המציא את מכונת הדפוס. זה קרה באמצע המאה XV. הקלדה בכלי מיוחד טקסט של כל דף, הוא שם צסע על כל האותיות. התנ"ך בעל 42 עמודים שלו, שהודפס במיינץ, הפך להיות הספר האירופי הראשון, שלפיו  "סנכרנו שעונים" כל חלוצי הדפוס.