השיער המדהים של אחיות סאתרלנד

 

 

 

השיער המדהים של אחיות סאתרלנד

 

לפני 100 - 150 שנה, תכונה הכרחית של יפהפיות היתה שיער ארוך, מסודר בתסרוקת אלגנטית. אבל להתפרסם בכל העולם בעזרת השיער הצליחו רק אחיות סאתרלנד, שחיו בלוקפורט (ניו יורק). האורך הכולל של השיער של כל שבע האחיות היה יותר מ-11 מטר.

אחיות סאתרלנד – הן הבחורות בעלות שיער ארוך, המפורסמות בעולם. הן היו "כוכבות" אמיתיות וצברו הון עצום, בזה שהראו את השיער שלהן. הן גם הרוויחו כסף מהפרסום, דבר אשר היה חדש במאה ה -19.
הרווחים שלהן התעלו אפילו על הרווחים של בארנום וביילי, שהקרקס שלהם הוא הראשון בו הן התחילו להופיע.

בארנום קרא להן "שבעת פלאי העולם הנעימים ביותר".
בסוף שנת 1800 הן כבר היו בין הסלבריטאים המפורסם בעולם. השיער היפה שלהן וקולן המתנגן, עשה אותן מיליונריות, אבל ההוצאות המוגזמות הבאות שלהן עשו אותן שוב עניות.

בהתחלה, הבחורות ניסו לזכות בתהילה בעזרת הביצועים הווקאליים שלהן, ויחד עם אחיהן צ'ארלס קארל, הקימו את "קונצרט של סאתרלנד, שבע אחיות ואח אחד."
הם שרו, ניגנו בפסנתר, ובעקבות זה הגיעו לקרקס של בארנום וביילי.

אבל אז, האחיות, עם עזרה של המשפחה, עברו להרוויח בעזרת המראה החיצוני שלהן, והציעו טיפים על טיפוח השיער והיופי עבור מיליונים. הן גם המציא והתחילו למכור תכשירי שיער.

בימים, בהם תעשיית תרופות תוצרת בית פרחה, הן התחילו בשיווק עולמי אמיתי של מוצרי טיפוח לשיער.

פלטשר סאתרלנד, אביו של שבעת הנערות, היה מטיף, זמר, סופר, ממציא ופוליטיקאי שכיהן עבור הנשיא ביוקנן. פלטשר ידע איך למשוך תשומת לב, והוא היה מתואר בדו"ח אחד כ- "אדם מכובד בעל יכולות רבות, ידוע באופי החזק שלו, במחשבות המקוריות ובמוח אנליטי".

פלטשר סאתרלנד דחף את הבנות, שהיו מחוננות מוזיקלית, וגם בלטו במראה החיצוני שלהן ואת בנו היחיד - לעסקי השעשועים.

למרות שההצגה שלהם, שכללה מוזיקה כנסייתית ושירי בלדות, קיבלה ביקורות נלהבות, בסופו של דבר דווקא השיער של הבחורות, שיחק תפקיד מכריע בפופולריות העצומה שלהם.

פרסום

אנשים אימצו את הרעיון של תרופות הפלא עבור שיער, שנשר בגלל מחלות, תרופות או תנאי חיים עניים. כל רוקח חובב יכול היה לעשות הון, אם ידע לפרסם את מוצריו.
האחיות סאתרלנד היו פרסומת מהלכת בעצמן, ממש אידיאל לחיקוי.

העסק של סאתרלנד היה אחד הגדולים: שני מיליון וחצי בקבוקים של תכשורי שיער נמכרו בשנת 1890, כארבע שנים לאחר תחילת הייצור, והרוויח יותר מ-3 מיליון דולר, שזה סכום עתק באותם ימים.

בני המשפחה תוך זמן קצר התחילו להרוויח יותר כסף משיכלו לתאר לעצמם, אבל הבזבוזים שלהם עדיין עברו בהרבה את ההכנסות. הכסף הלך על הצוות, משרתות, משרתים, בגדים, חיות מחמד, זהב ויהלומים, וילות יקרות, נסיעות, אלכוהול ואפילו על אהבת גברים.

האחיות רצו לחיות יחד, ובנו בית ייחודי שסימל את האחדות שלהן בעסקים ובחיים. מוקף באלפי דונמים של יערות של החוות השכנות, האחוזה היתה מדהימה.
האחיות פחדו שירדפו אחר העושר שלהן - ארבעה מהן לא נישואו מעולם, ורק לאחת מהן היו ילדים.

הן לא היו פחות פופולריות מידוענים, ששרדו את מבחן הזמן: מיי ווסט, מרי פיקפורד, צ'רלי צ'פלין, דאגלס פיירבנקס.
אנשים היו מנסים לגזור ולגנוב את השיער של האחיות למזל טוב. הן הרוויחו גם כסף מהחתימות, פרסומות, מזכרות ותצלומים.

עם זאת, הן היו נשים תמהוניות, מסתוריות ומאמינות באמונות תפלות. בחייהן היו  שאיפות, עוצמות, עליות וירידות, הומור ודרמה - יותר מברומנים.