גוון ברדשאו וחייה הכואבים

 

 

 

גוון ברדשאו וחייה הכואבים

בערב קיצי קריר, באלסקה בשנת 1980, טיול מחנאות משפחתי הפך לטרגדיה, כאשר אמא חולת-נפש השליכה את בתה גוון, בת ה-10 חודשים אל תוך המדורה.

מרי קלארק שמעה קולות ותיפוף, בלילה בו ביצעה את המעשה הנורא הזה. הקולות היו מאלוהים, והתיפוף הגיע מאי שם עמוק ביער.

אביה של התינוקת, שחזר למכוניתם בשביל להדליק את החימום, שמע צעקה נוראית ורץ לכיוון משפחתו... כדי למצוא את בתו התינוקת בתוך הלהבות. הוא לקח אותה במהרה לבית החולים, בזמן שאשתו ניסתה להטביע את עצמה בנהר.

כך מתחיל סיפור חייה של גוון ברדשאו, חיים של כאב ושל אם שחדלה להתקיים.

הכותרות בעיתונות אמרו:

"אמא מקומית מואשמת בשריפת תינוקה"

"אי-שפיות מצדיקה את שריפת התינוקת"

"אמה של התינוקת השרופה נידונה לאשפוז במוסד לחולי נפש למשך 20 שנה"

גוון התינוקת סבלה מכוויות מדרגה שניה ושלישית במעל 65 אחוזים מגופה. הרופאים נתנו לה סיכוי של 50-50 להישאר בחיים. ובמילה "לחיות" הם התכוונו לזה, שליבה ימשיך לפעום...

כמעט 30 שנה מאוחר יותר, גוון עדיין עובדת על החלק של "לחיות". למרות שהיא ניסתה הכול – מסמים ועד הדת - היא לא הצליחה לברוח מהמקרה. זה תמיד שם, חרוט בעורה. היא לא יכולה להסתרק בלי תזכורת על המקרה הנורא - האוזן שלה נמסה, וגם נשארה קרחת גדולה על הקרקפת. היא לא יכולה לנגן בגיטרה שלה או בכינור בלי שידה המסוקסת וחסרת האגודל תזכיר לה שאמה ניסתה להרוג אותה. זה חרוט על כל גבה, הזרועות, הרגליים, והצד הימני של פניה.

היא הצליחה לעבור את הלימודים בבית ספר ציבורי, בלי שמישהו יגלה על הטראומה הנפשית העמוקה שלה, למרות שהייתה מעוותת ומלאת צלקות. היא שאלה את אביה – למה היא נראית כך. הוא ענה "אמא שלך זרקה אותך לתוך המדורה". למרות שמרי קלארק אובחנה כחולת נפש – אביה של גוון לעולם לא סלח לה על מה שהיא עשתה.

למרות שגוון החזיקה מעמד שנים, ההתרסקות הרגשית שלה סוף סוף קרתה כשהיא עזבה את הבית ללימודים בקולג' עם מלגה מוסיקלית. גוון ניסתה להתאבד בחורף שנת 2004. השדים שהיא דיכאה כל כך הרבה זמן יצאו לאור, והיא "תויגה" מיד כסכיזופרנית פרנואידית, עם הפרעה דו קוטבית ומאניה-דפרסיה. מבלי להתייחס לטראומת ילדות שלה, ולהשפעות הטראומה על מצבה הרגשי - הפתרון של המערכת היה למלות אותה בתרופות.

גוון הבינה שכדי להתחיל לחיות – היא חייבת לסלוח. לכן היא נקטה צעדים אמיצים כדי להבין את מחלת הנפש שדחפה את אמה למעשה הנורא. והיא יצאה למסע בחיפוש אחר הגאולה, סליחה וההבנה. היא החליטה למצוא את אמה, ובסופו של דבר מצאה אותה.

והיא סלחה לה... סלחה על הבגידה. על זה שבילתה 4 שנים במחלקת כוויות בבית החולים, על כאבים משתקים וניתוחים קשים. על חיים בלי אמא שתחבק אותה כשכל כך כואב לה. וסלחה לה על זה שאמה ניסתה להרוג אותה בצורה אכזרית כל כך...

ואולי זה לטובה, וזה יעזור לה להתחיל לחיות.

גוון עם חבר שלה, שאיבד כמעט לגמרי את הראיה בגלל סיבוכים של סכרת: