פרס השנובל - חלק א'



 

 

 

פרס השנובל - חלק א'

זהו פרס, אשר כל שנה (במקביל לטקס פרסי הנובל) ניתן לממציאים על המצאות שלהם שגורמות לנו לצחוק, ואח"כ לחשוב...

רפואה

2010
פרס שנובל בתחום הרפואה - קיבלו הולנדים – סיימון ריטוולד מאוניברסיטת אמסטרדם והצוות שלו. הם הציעו לטפל באסטמה ע"י נסיעה ברכבת הרים. לא פחות "חשובה" הייתה התגלית של קבוצת מדענים בריטיים מאוניברסיטת Keele, שהוכיחו שקללות וגידופים מפחיתים את הרגישות לכאב. למרות שזה לא תמיד עובד - אמרו הזוכים בפרס.

2009
בפרס שנובל לרפואה זכה רופא אמריקאי דונלד אונגר, אשר בכל יום במשך 60 שנים עשה "קליקים" במפרק כף ידו השמאלית (ואף פעם לא בימנית) כדי לבדוק האם הדבר יוביל לדלקת פרקים.
"60 שנה לאחר מכן הסתכלתי על האצבעות שלי, ולא מצאתי סימנים לדלקת פרקים" – סיפר דונלד בן ה-83 לעיתון Guardian. - "ואז הבטתי למעלה אל השמים ואמרתי: אמא, איך את טעית"!

2008
קיבלו את הפרס דן אריילי מאוניברסיטת צפון קרוליין, וכרמון זיו מ- INSEAD (סינגפור). המדענים עשו ניסוי עם שתי קבוצות של מתנדבים, אשר קיבלו פלצבו זהה לחלוטין (חומר חסר תועלת שניתן במקום תרופה, שאפקט הטיפולי החיובי שלו קשור לתת מודע ולציפיות הפסיכולוגיות של המטופל) במקום משככי כאבים. לקבוצה הראשונה, הם אמרו שיתנו להם תרופה שעולה 2.5 דולר לגלולה, ואילו לשניה - ב- 10 סנט לגלולה. הבדיקה העלתה שמי שקיבל "תרופות" יקרות יותר – הרגישו פחות כאב כאשר עברו בדיקה ע"י זרם חשמלי.  לדברי המדענים, זה מוכיח את השפעת המחיר על הציפיות של המטופלים – כמה שהתרופה יקרה יותר - כך גדלה הציפיה להשפעתה.

2007
קיבלו פרס שנובל בריאן ויטקומב (גלוסטר), ודן מאייר (אנטיוכיה, טנסי) על המאמר שלהם בכתב העת British Medical Journal  על "בליעת חרבות ותופעות הלוואי של זה.".

2006
קיבלה את הפרס פרנסיס פסמייר מבית החולים האוניברסיטאי בפלורידה - על העבודה, שמוכיחה שבשיהוקים אפשר לטפל באמצעות "עיסוי רקטלי".

2005
האמריקאי גרג מילר זכה בפרס שנובל עבור פיתוח של אשכים תותבות לכלבים מסורסים. הכל התחיל לפני עשר שנים עם ניסוי על הרוטוויילר התמים בשם מקס. מילר משכן את הבית ובזבז את כל הכסף על ארגון של הייצור ההמוני של ההמצאה שלו. בסופו של דבר זה התפתח לעסק משגשג.
"אם ניקח בחשבון שכשהייתי קטן, ההורים שלי חשבו שאני אידיוט - זה כבוד גדול" - אמר הזוכה.

2004
הפרס הוענק לסטיבן סטאק וג'יימס גוטדלך על המחקר על ההשפעה של מוזיקת קאנטרי על שיעורי ההתאבדות.

2003
אלינור מגווייר, דוד גדיאן, אינגריד ג'ונסרוד, קטריונה גוד, ג'ון אשברנר, ריצ'רד פלקוביאק וכריסטופר פריט - מאוניברסיטת קולג' בלונדון – קיבלו פרס שנובל על זה שהוכיחו, שמוחם של נהגי המוניות בלונדון מפותח יותר ממוחם של אנגלים אחרים.

2002
את הפרס קיבל פרופסור לפסיכולוגיה כריס מקמנוס מקולג' לונדון, שכתב מחקר על "אסימטריה של אשכי הגברים בטבע ובפיסול עולמי", שפורסם בכתב העת הנודע "טבע". כפי שהתברר, אשפי הפיסול "בצדק מיקמו את האשך השמאלי יותר גבוה מהימני, אבל מאיזושהי סיבה עשו את האשך ה"תחתון יותר גדול - דבר אשר לא היה נכון לחלוטין." - לדברי הפרופסור.

2001
קיבל פיטר בארס מאוניברסיטת מקגיל עבור הדוח שלו על "פציעות שנגרמות מנפילת קוקוס", שפורסם בעיתון של טראומה.

2000
פרס לרפואה הוענק לשולץ ואן אנדל, מויארט מחרונינגן ובאבליס מאמסטרדם על עבודתם "אם.אר.איי. של אברי מין זכריים ונשיים במהלך קיום יחסי מין ועוררות מינית אצל נשים."

1999
פרס שנובל לרפואה קיבל גם ד"ר וואלט מנורבגיה, עבור איסוף קפדני, מיון וניתוח מדעי של הכלים, בהם מטופלים שלו הביאו דגימות שתן.

1998
פרס לרפואה הוענק גם למטופל Y ולרופאיו - לד"ר מילס, לוולין, קלי והולט מבית החולים הממלכתי בניופורט על המאמר "אדם שדקר את האצבע, והריח ממוגלה במשך 5 שנים".

1997
פרס שנובל לרפואה הוענק לצ'ארנצקי וברנן מאוניברסיטת וילקס ולהאריסון מחברה Myuzak בסיאטל, עבור תגליתם שהאזנה למוסיקת רקע במעליות של החברה מעורר ייצור של אימונוגלובולין A, ובכך מונעת הצטננויות.

1996
ג'יימס ג'ונסטון מחברה "ר.ג'.ריינולדס", ג'וזף טודאו מ-"יו-אס טבקו", אנדרו טיש מ-"ליריללארד", ויליאם קמפבל מ-"פיליפ מוריס", אדוארד הוניגן מ- "ליגגט גרופ", דונלד ג'ונסטון מ-"חברת אמריקן טבק"  ותומאס סאנדרפור ג'וניור, נשיא חברת טבק "בראון וויליאמסון", קיבלו פרס שנובל עבור הוכחה בלתי מעורערת (!) שניקוטין אינו ממכר.

1995
פרס לרפואה קיבלו מ.בובל, ד.שאנאהוף-האלס ומ.בויל עבור המחקר "השפעה של נשימה בכפייה דרך נחיר אחד על היכולות הקוגניטיביות."

1994
פרס השנובל לרפואה הוענק בשני חלקים. החלק הראשון של המענק קיבל ד"ר ר.דארט מהמרכז לחקר רעלים בהרי הרוקי וד"ר ר.גוסטפסון מהמרכז למדעי הבריאות באוניברסיטת אריזונה עבור דוח מנומק היטב "חוסר היעילות של שוק חשמלי בטיפול בהרעלה מארס נחש." החלק השני הוענק למטופל X, חייל לשעבר. הנחשים נשכו אותו 14 פעמים. לאחר שחיית המחמד האהובה עליו - נחש הארסי Crotalus lutosus viridis - שוב נשך אותו בשפה העליונה, הוא חיבר כבל חשמלי ממכוניתו אל השפה, וביקש משכנו להריץ את המנוע במשך 5 דקות. אחרי מכת החשמל הראשונה, הוא איבד את הכרתו ולאחר מכן בילה 4 ימים בבית החולים, שם שיחזרו את שפתו.

1993
זכה בפרס שנובל ג'.פ.נולאן, ט.ג'.סטילוול וג'.ר.סאנדס (ג'וניור) על מחקר מדעי מפורט על "עזרה ראשונה בגין היתקעות של הפין ברוכסן (רוכסן מכנסיים)."

1992
הפרס הוענק לפ.קאנד, א.יאגי, מ.פוקודה, ק.נקאג'ימה, ט.אוטה ואו.נקאטה מהמרכז למחקר ביוקוהמה על עבודתם החלוצית "זיהוי של תרכובות כימיות שאחראיות על ריח רגליים" ובמיוחד עבור המסקנה שאנשים שחושבים שרגליהם מדיפים ריח רע – באמת בעלי רגליים מסריחות, ואנשים שלא חושבים כך – רגליהם לא מריחות.



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )


דף הבית >> מבזקי דף >> כללי >> פרס השנובל - חלק א'