איך לזהות שקרן
1. אם אתם שואלים שאלות, אנשים שיש להם מה להסתיר בדרך כלל יתנו הסברים קצרים ותמציתיים מאוד. כדי לזהות שקר, אנחנו חייבים לגרום להם לדבר.
2. חשוב לזכור, שלמרות שהם לא ירבו לדבר, הם ינסו באופן ספונטני להצדיק את שתיקתם, גם כאשר אתם לא מצביעים על כך.
3. שימו לב לעובדה, ששקרנים ואלה שיש להם מה להסתיר, ככלל, חוזרים על השאלה בכל פעם לפני שעונים עליה. זה בגלל שהם צריכים להרוויח זמן כדי לחשוב מה לענות כדי שלא תגלו את השקר.
4. מי שמסתיר את המטרות האמיתיות שלו ואת כוונותיו, לעתים קרובות צופה מקרוב בתגובה של השואל. זה מובן – הם תוהים איזו תגובה תהיה לסיפור השקרי שלו.
5. שקרנים מקצועיים, ככל שהם מתקדמים בסיפור הבדוי – מתחילים לדבר בעטיות, אבל אחר כך מתחילים "לירות" את המילים, כאשר הסיפור הומצא עד הסוף במוחם.
וזה משום שהם יודעים שגמגומים מסוג זה מעוררים חשד. אצל אנשים נורמליים זה לא קורה - הם לא צריכים לדאוג לאופן בו הם מדברים.
6. שקרנים, בניגוד לאלה שלא משקרים, עושים שימוש תכוף במשפטים מקוטעים: הם מתחילים להגיד משפט, ואז פתאום קוטעים את עצמם וחוזרים להתחלה. ובדרך כלל בסופו של דבר הם לא מסיימים את המשפט.
7. כאשר נשמעת שאלה לא נעימה, האנשים שיש להם מה להסתיר נוטים להצמיד את השפתיים, להתחיל ללטף את השיער, ובכלל, נוטים לעשות פעולות דומות של "טיפוח".
אם האדם משקר, תנועות הידיים שלו, בדרך כלל, יהיו בכיוון פנימה (יצביעו אל עצמו). ואם הוא אומר את האמת – התנועות יהיו כלפי חוץ.
8. אנשים שאין להם מה להסתיר, כאשר נתבקשים לפרט את הפרטים, לעתים קרובות מכחישים שהם משקרים בזה שנותנים הסבר נרחב.
שקרנים בדרך כלל יעמדו על שלהם, מבלי להציע הסבר נוסף.
9. כשנשאלת שאלה קשה, אנשים כנים בדרך מפנים את הראש לכיוון אחר, כדי להתרכז.
ושקרנים נוטים להפנות את הראש רק לרגע, כי הם משתדלים לזוז כמה שפחות. זה כמובן, במקרה שהשאלה אינה דורשת ריכוז מרבי.
10. על מנת לוודא שהסיפור לא הומצא - צריך להכריח את המספר לחזור על הסיפור כולו, מהסוף להתחלה ולא לאבד שום ניואנסים, ועם חזרה על הפרטים הקטנים ביותר.
כאן אפילו שקרן מקצועי יחווה קושי רב ונטל כבד על מוחו – כי הוא יצטרך להקפיד לעקוב אחר הגרסאות הקודמות שהוצגו, ובאותו זמן לנטר אחר התגובות של המאזין.