דרכים לתמרן אנשים דרך התקשורת
הפילוסוף נועם חומסקי, הכין רשימה של "10 דרכים לעשות מניפולציות" דרך אמצעי התקשורת.
1 - הסחת דעת
המרכיב העיקרי של הנהלת החברה זה הסחת דעת של האנשים מן הסוגיות החשובות ומהחלטות שנעשות על ידי השלטון הפוליטי והכלכלי - דרך פרסום מתמשך של מידע חסר משמעות. התרגיל של הסחת הדעת הוא מאוד חשוב, כדי לא לתת לאזרחים את האפשרות להשיג ידע חשוב במדע, כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המוח או קיברנטיקה.
"כל הזמן מסיחים את דעת האנשים מבעיות חברתיות אמיתיות, בזה שמסבים את תשומת לבם לנושאים פחות חשובים. וזה בא על מנת להבטיח שאזרחים יהיו תמיד עסוקים במשהו ולא יהיה להם זמן לחשוב".
2 - יצירת בעיה, ולאחר מכן הצעת דרכים לפתרונה
השיטה הזו נקראת גם "בעיה-תגובה-פתרון". יוצרים בעיה, סוג של "מצב", שנועד לגרום לתגובה מסוימת בקרב האוכלוסייה, כך שהיא עצמה תדרוש מהשלטון לעשות את המאמצים הנדרשים. לדוגמה: להימנע מטיפול באלימות בערים או לארגן פיגועי טרור בשביל שהאזרחים ידרשו חקיקת חוקים מסוימים לחיזוק אמצעי האבטחה או נגד הפרת זכויות האזרח.
דוגמה נוספת: ליצור משבר כלכלי כדי שהפרות של זכויות החברה וקיצוץ של השירותים העירוניים יתקבלו כמשהו ש-"אין ברירה אלא לקבל".
3 - יישום הדרגתי
כדי להשיג את האימוץ של אמצעי לא פופולרי, מספיק להכניס אותו בהדרגה, יום אחר יום, שנה אחר שנה. אם, לדוגמה - צמצום של תפקוד הממשלה, אי ודאות, חוסר ביטחון, אבטלה המונית, שכר קטן – מתרחשים בבת אחת – זה דבר שיכול להוביל למהפכה. ואם זה קורה בהדרגה – אנשים מקבלים את זה...
4 - דחיית ביצוע
דרך נוספת לגרום לאנשים לקבל החלטה לא פופולרית היא להציג אותה בתור "דבר כואב אך הכרחי" ולקבל את הסכמת האזרחים לביצועה בעתיד. הרבה יותר קל להסכים על הקרבות עתידיות.
ראשית, כי זה לא יקרה מיד. שנית, כי העם במסה שלו, נוטה תמיד להוקיר את התקווה הנאיבית ש-"דברים ישתפרו מחר", ויהיה ניתן למנוע את ההקרבות שדורשים מאיתנו. זה נותן לאזרחים יותר זמן להתרגל לרעיון של שינויים ולקבל אותם בבוא העת.
5 – לפנות אל אזרחים כמו אל ילדים קטנים
ברוב הנאומים שמיועדים לקדם משהו לפני הציבור הרחב,משתמשים בטיעונים, במילים ובאינטונציה, כאילו שעומדים לפני הנועם ילדים בגיל בית הספר או אנשים עם עיכוב בהתפתחות.
כמה שהרצון להטעות את המאזין יהיה גדול יותר, כך הדיבור של הנואם יהיה אינפנטילי יותר. ולמה? אם מישהו מתייחס לאדם כאילו הוא בן 12 או פחות – כתגובה טבעית לזה האדם לא יהיה ביקורתי כמו אדם בוגר, אלא יתייחס לנאמר כילד בן 12.
6 - להתמקד ברגשות הרבה יותר מבמחשבות
השפעה על הרגשות היא שיטה קלאסית, שמטרתה לחסום את היכולת של האנשים לניתוח רציונלי של האירוע, ובסופו של דבר לחסום את יכולת החשיבה הביקורתית על המתרחש. מצד שני, השימוש ברגשות אנושיים יכול לפתוח את הדלת לתת המודע, כדי להכניס לשם את המחשבות, הרצונות, הפחדים, או את הדפוסים של התנהגות יציבה ...
7 - לשמור על בורות אצל אנשים ולטפח בינוניות
על מנת להבטיח שאנשים לא יהיו מסוגלים להבין את הטכניקות והשיטות לשליטה בהם. "החינוך שמסופק למעמד הנמוך של החברה, צריך להיות נמוך כמה שיותר, כך שהבורות שמפרידה בין המעמדים החברתיים תישאר ברמה כזו, שהמעמד הנמוך לא יוכל להתגבר עליה".
8 - לעודד אזרחים להעריץ בינוניות
להרגיל את האזרחים לרעיון, שזה אפנתי להיות טיפש, וולגרי וגס רוח ...
9 - לחזק את תחושת האשמה
לגרום לאדם להאמין שרק הוא אשם בצרות של עצמו, בגלל חוסר של חכמה, יכולת או מאמצים. כתוצאה מכך, במקום למרוד במערכת הכלכלית, האדם מתחיל לעסוק בהשפלה עצמית, מאשים את עצמו, נכנס לדיכאון שבין היתר מביא לחוסר מעשה. ואדם שלא עושה כלום - לא יוכל גם "למרוד".
10 - לדעת על אנשים יותר מאשר הם יודעים על עצמם
במהלך 50 השנים האחרונות, ההתקדמות הובילה להיווצרות הפער ההולך והמתרחב בין המידע שיש לאנשים רגילים ובין המידע המצוי בשימוש על ידי השלטון.
הודות לביולוגיה, למדעי המוח ולפסיכולוגיה, "המערכת" קיבלה לרשותה ידע חדשני על האדם בתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה. המערכת למדה על האדם הפשוט יותר משהוא יודע על עצמו. משמעות הדבר היא שברוב המקרים למערכת יש יותר כוח, והיא שולטת על אנשים יותר משהם שולטים על עצמם.