האבות הבולטים ביותר בהיסטוריה

 

 

 

האבות הבולטים ביותר בהיסטוריה

אחד מתפקידי המלך – זה להשאיר אחריו יורש. לכמה מדמויות ההיסטוריות, תהליך של "יצירת" היורשים היה אהוב לא פחות מאשר מלחמות, נשפים ומסים. כמה שיותר ילדים יש לראש המדינה - כך עולה הסיכוי לחיות בזיכרון האנשים לנצח. וגם יהיה יותר "דם אצילי" במדינה, דבר שלא בהכרח ייתן למדינה אצילות.

 

ג'ינגיס חאן

ג'ינגיס חאן היה המונגולי הגדול ביותר בכל הזמנים - מנהיג ומפקד מבריק, שכבש במאה ה -13 כמעט מחצית מאסיה. הוא היה חייל אכזרי מאוד ופסיכולוג מוכשר מאוד.

את "החומר הגנטי" שלו הוא הפיץ באופן שווה על השטח שנכבש. חוץ מארבעת בניו הרשמיים, יש להוסיף גם 700 או 1,000 ילדים מחוץ לנישואים. הבן הבכור השאיר אחריו יותר מ -40 בנים. יורשי ג'ינגיס חאן, הנהיגו את המונגולים עד שנת 1920. בסך הכל, באסיה של היום יש כ- 16,000,000 צאצאי ג'ינגיס חאן.

 

אוגוסטוס החזק (II)

פרידריך אוגוסטוס החזק, במאה ה- 17 - 18, היה השליט של סקסוניה, ובמשך 7 שנים היה גם מלך פולין. אחד מהישגיו – זה טרנספורמציה של דרזדן למרכז אמנויות.

אוגוסטוס היה משכיל וחזק מאוד מבחינה פיזית. לדוגמה, הוא יכל לשבור פרסה במו ידיו. אבל הוא היה חלש כמנהיג, והדבר הטוב ביותר שהשאיר אחריו - זה 382 ילדים מחוץ לנישואים ואת היורש החוקי. יש שמועות, ש הוד מלכותו היה מעורב בגילוי עריות עם אחד מהממזרים שלו. וזה במקום להרים את הכלכלה. הרי אי אפשר להאכיל את העם הרעב בפסלי זהב.

 

רעמסס הגדול

פרעה רעמסס השני, שקיבל כינוי "רעמסס הגדול", מלך במצרים במשך 66 שנים – שזה השיא. זה היה במאה ה-12 לפני הספירה. את רוב חייו הקדיש רעמסס למלחמות עם שבטים ומדינות שכנות.

לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש הראשון בהיסטוריה האנושית, פרעה רעמסס התחתן עם נסיכות חתיות, והתמקד בתכנון העיר וההרמון שלו. ידוע רשמית, שהיו לרעמסס 111 בנים ו- 67 בנות, ולכבוד נשותיו הוא בנה מקדשים, דבר שריקן לגמרי את האוצר של מצרים.

לנסיך הכתר של רעמסס הגדול, בנו ה -13 שלו, ביום מות אביו מלאו 60 שנה. לכן, הוא מלך זמן קצר בלבד - פחות מעשור. לרעמסס היו רק שני בנים "חוקיים".

איסמעיל אבן שריף

זהו סולטן, אשר הפך לאב טיפוס של מלך היהלומים של הקלפים. הוא מלך במרוקו במאה ה -17 והתפרסם בתור "המלך הלוחם" אשר יצר צבא של 150000 שכירי חרב כהי עור, ובנה את עיר הבירה המבוצרת מקנס בעזרת העבדים הנוצריים. לאחר הבנייה, הוא מכר את העבדים הלבנים למשפחותיהם באירופה במחירים מופקעים. המלך היה חמדן ורצחני.

בזמן הפנוי ממלחמה ומבניה, לפחות פעמיים ביום, זרע איסמעיל סולטן את זרעו בתוך 500 הפילגשים שלו. בהרמון שלו נולדו 889 ילדים בעלי דם מלכותי. לאחר מותו של איסמעיל, בניו המשיכו לבנות את המקנס, אבל לאחר הריסה חלקית של המבצר בעקבות רעידת האדמה, נכדו של הסולטאן - מוחמד ה-III העביר את עיר הבירה של מרוקו למרקש.

 

מונגקוט

מונגקוט שלט בסיאם (כיום תאילנד) במחצית השנייה של המאה ה -19 והיה ידוע כמלך-רפורמטור. הוא העריך בחכמה את הפוטנציאל של התעשייה והתיירות של המדינה, ועשה צעד להתקרבות למונרכיות האירופאיות, ונתן לנשים את זכויות האזרח ואף הסכים להכיר שכדור הארץ הוא עגול. כדי שהאירופאים לא יהפכו את סיאם למושבה הוא היה צריך לתת שוחד עצום ל-"האדם הלבן".

מגיל 20 עד גיל 47 הוא חי במנזר בודהיסטי, בעוד אחיו שלט בסיאם. כאשר הוכתר, הוא שבר את הנדר של חיים ללא אישה, ונישא ל- 32 נשים, שילדו לו 81 ילדים.

 

עבדל עזיז אבן סעוד

המלך אבן סעוד היה השליט הראשון של מדינת ערב הסעודית בגבולותיה הנוכחיים. במשך זמן רב סעוד ניהלה מלחמות עזות לאיחוד של ארצות ערב, והגיע לזה בשנת 1926.

לאחר כמה שנים מצאו את ה-"זהב השחור". ומאז הסעודים אינם "חבורה של נוודים", אלא המשפחה העשירה ביותר. 22 נשים הולידו לאבן סעוד 37 בנים.