שוד הרכבת הגדול

 

 

 

שוד הרכבת הגדול

ארבעים שנה מאוחר יותר, "שוד הרכבת הגדול" נחשב לשוד הגדול ביותר במאה האחרונה. ב- 8 באוגוסט שנת 1963, 12 אנשים שדדו את קרון הדואר ברכבת הנושאים בצפון לונדון, ולקחו איתם שקים עם יותר מ- 2.5 מיליון לירות שטרלינג.

ברישומי הקרימינולוגיה, השוד נכנס תחת שם קליט - "שוד הרכבת הגדול". וזה אכן כך - אף פעם השלל של הפושעים לא היה כה גדול - 2.5 מיליון ליש"ט (כיום, עם הקשר לאינפלציה, הסכום הזה שווה ליותר מ -50 מיליון). אף פעם משפט בבריטניה לא נמשך זמן כה רב - 86 ימים. ולבסוף, השיא נקבע גם לגבי העונשים על השוד ל- 12 משתתפים - 307 שנות מאסר.

אבל התיק של המקרה הגדול הזה, נסגר לגמרי רק ב-7 במאי שנת 2001, כאשר שודד לשעבר רונלד ביגס חזר מרצונו לארץ מולדתו. הוא נעצר בשדה התעופה. רונלד בן ה-70 יבלה מאחורי הסורגים את 28 שנים הבאות.

התיק סגור. לשכוח מזה? מוזר, שהתקשורת נרגעה תוך יום אחד לאחר חזרתו של ביגס, במיוחד אם חושבים ששוד הרכבת נחשב לשוד הגדול ביותר בכל הזמנים. בבריטניה הוא נתפס כאתגר לא רק בשביל מערכת אכיפת החוק – אלא גם בשביל המדינה, החברה והמסורת.

הרעיון של השוד היה כל כך פשוט, שזה מפתיע למה אף אחד לא חשב על זה לפני כן. ברוס ריינולדס בהתחלה לא האמין למזלו הטוב, וניסה למצוא חסרונות בתוכנית – אבל לא היו כאלה.

פעם בחודש, לרכבת מגלזגו ללונדון הוסיפו קרון אחד, שהיה עמוס בשקי כסף (שטרות של 1-5 ליש"ט). השטרות האלו היו במצב רעוע, ובגלל זה נאספו ע"י הבנקים ונשלחו ללונדון למשרפה שהייתה במרתף של הבנק המרכזי של אנגליה.
ולמה הם לא נשרפו על המקום? בזה אשמה המסורת העתיקה, שלפיה צריך להיפטר לא מבודדים אלא מסדרות שלמות.

לכן עדיין לא הוכרז שהם יצאו משימוש באופן רשמי. למרות שהשטרות כבר לא היו קיימות, כביכול, הם עדיין לא איבדו פרוטה מערכם. קרון "הכסף" הייתה מלווה בעובדי הבנק בלבד. למה צריך להגן על נייר פשוט? די בכך שברכבת אין חלונות, ודלתות מצוידות במנעולים חזקים.

את כל הפרטים האלה, סוחר האומנויות בן 43 - ברוס ריינולדס גילה בכלא. הוא בילה שם הרבה. יותר מעשר פעמים. ריינולדס נעצר בחשד לארגון של התקפות על חנויות תכשיטים, ובכל פעם שוחרר עקב חוסר ראיות. אבל המשטרה לא יכולה למנוע מעצמה את ההנאה בלהחזיק אותו בכלא לפחות כמה ימים.

בשנת 1961, השותף לתא של ריינולדס היה ג'יימס גריפית'ס בן-65, שהיה פקיד פשוט בבנק אנגליה, והיה במעצר עקב חשד בהונאה. גריפית היה איש דברן ...

במשך חצי שנה ריינולדס פיתח את תוכנית הפשע וחיפש שותפים. הוא האדיף אנשים שהכיר אותם במעשי שוד קודמים. הוא לא גילה להם את כל הפרטים של התכנית שלו. כנראה שהשותפים גם לא התעקשו על כך, והיו מוכנים לשמור על שקט עבור 100000 ליש"ט המובטחים לכל אחד.

זמן קצר לפני יום ה-X, ריינולדס שכר חווה נטושה בעזרת אורך הדין בריאן פילד, והחווה הפכה למטה. שם, השודדים היו אמורים לבלות כמה שבועות לאחר השוד במסווה של פועלים חקלאיים. עבורו ועבור עוזריו הקרובים ( ג'יימס ווייט ובאסטר אדוארדס), הוא ארגן אפשרות אחרת - מטוס קטן, שהיה אמור להטיס אותם לדרום צרפת.

התוכנית הופעלה בשעה 3 ו-3 דקות, ב-8 באוגוסט 1963.
צ'רלס וילסון היה צריך לסגור בעזרת שק שחור (לפי האות של ריינולדס) את האור הירוק של רמזור הרכבת, ובעזרת פנס להראות אור אדום.
מצפון למגדל האותות, ג'ון דיילי באמצעות פנס זהה היה צריך להדליק אור צהוב – אור אזהרה.
נהג המירוצים, רועי ג'יימס ישב במרחק קילומטר ממקום בו היה אמור להתבצע שוד בתא הנהג של משאית.
בגלזגו, אחד מהאנשים צפה ביציאת הרכבת.
כאשר היא התחילה לנוע, הוא מיד דיווח טלפונית שבקרון עם הדואר המלכותי מס' M30204M יש 124 שקים של כסף.

בתחילה, דיילי, ואחריו וילסון אותתו לרכבת, והיא נעצרה. ריינולדס ועוזריו, לבושים במסכות סקי, הכריחו את הנהג להזיז את הרכבת לאיזור, בו תוכל לחנות המשאית שלהם. כעבור שתי דקות הם היו על המקום. המשאית כבר חיכתה לרכבת.
אז הגנבים שברו את הדלתות של הקרון, ותוך חמש דקות העמיסו את שקי הכסף בחלק האחורי של המשאית.
20 דקות מאוחר יותר, המשאית כבר הייתה בחווה. כל הדרך הם לא פגשו אפילו מכונית אחת – כל המכוניות נסעו בדרך עקיפה, לפי הוראות של שלטים מזויפים שהודיעו על עבודות בכביש.

כעבור חצי שעה, מהשדה שליד החווה המריא מטוס ...

לפתור את הפשע הזה נתנו למחלקה מלונדון, עליה פיקד נציג של סקוטלנד יארד - ג'רלד מקארתור בן-49. הוא פתח בזה שהורה לבדוק את כל המבנים ברדיוס של 50 קילומטרים, ולאחר מכן ביקש ברדיו מהאזרחים לקחת חלק בחיפוש אחר הפושעים.

בחווה לזרסלייד שמעו את דבריו ונכנסו לפאניקה. קארין פילד, שהייתה אשתו של אורך הדין המתווך, והמאהבת של צ'רלס וילסון הצילה את המצב. על בטנדר, עם יפהפיה מפתה מאחורי ההגה, הם הגיעו בשלום ללונדון. לפני שעזבו את החווה, וילסון מחק את כל טביעות האצבעות.

יומיים לאחר מכן הגיעה המשטרה לחווה. הם באו בעקבות טלפון - מישהו התקשר לתחנת המשטרה ואמר - "אם אתם רוצים לתפוס את השודדים של הרכבת, תבקרו בלזרסלייד".
התברר בדיעבד, שזה היה אחד משוטרים שלפי ההוראות של ריינולדס, עבור סכום נכבד, היה צריך להסגיר את שותפיו...

החווה נראתה עזובה. מקארתור נתן את הפקודה להתכונן לנסיעה משם, אבל פתאום, במקרה, הופיע ילד עם עז, ששאל האם המשטרה מחפשת את אותם הגברים הנדיבים שחיו שם ושילמו לו 5 ליש"ט עבור קנקן חלב עזים?

לאחר מכן, הורה מקארתור לבדוק שוב את המקום, והפעם בעזרת מומחים. בתוך אחת המגירות, הבלשים מצאו משחק לוח שחוק, ועליו טביעות אצבעות, אשר היו מתאימים לזיהוי וגם הופיעו ברישומים שלהם. כך המשטרה גילתה את השמות.

העיתונים פירסמו מודעה - בקשר לשוד של הרכבת ב-8 באוגוסט, הסקוטלנד יארד רוצה לדבר עם האנשים הבאים:... כמובן, אף אחד מהם לא הגיב. הם בחרו לשמור על פרופיל נמוך, אבל זה לא עצר את מקארתור.
גורדון גודי נעצר במלון מחוץ לעיר, בו בילה עם פרוצה.
ג'ון דיילי נעצר בבית החולים, בו ביקר את אשתו ההרה.
אל מקום המסתור של רועי ג'יימס את המשטרה הובילה אשתו, אותה הוא שלח לדירתם כדי לקחת דברים יקרים ללבו ...בקרוב נעצרו גם אחרים... וביניהם רונלד ביגס.

ב-20 בינואר שנת 1964 באיילסברי שבדרום אנגליה, התחיל המשפט. כולם הכחישו את השתתפותם, אבל סכומי הכסף שהגיעו משום מקום וטביעות האצתעות שהיו על המשחק – לא נתנו להם סיכוי להימלט. העונש המירבי שהם קיבלו זה 30 שנות מאסר. העם חשב שזה עונש קל מדי עבור עלבון של מדינה שלמה.

והנה מגיעה סטירה נוספת: ב- 13 באוגוסט שנת 1964, צ'רלס וילסון נמלט מן הכלא, ולאחר מכן ברח רונלד ביגס. וילסון נתפס בקרוב, אבל ביגס נעלם באוסטרליה, וכאשר הוא זוהה שם - טס לברזיל. שם הוא התארס במהרה עם ברזילאית, והיא ילדה לו בן – דבר שאיפשר לו להישאר בברזיל ללא חשש מגירוש.

בברזיל, אהבו את הבריטי התמהוני. הם העריצו אותו וצילמו אותו בפרסומות. ובכל זאת, גיל ומצב בריאותי עשו את שלהם. שלוש שבצים, מחסור בכסף עבור טיפול רפואי ונוסטלגיה, אילצו את רונלד ביגס להצהיר בפומבי שהוא רוצה הביתה. מיד, העיתון "סאן" הביע את נכונותה לשלוח מטוס פרטי לקחת את ביגס.

תארו לעצמכם את הפתעתו, כאשר נודע לו שבטיסה ילווה אותו לא אחר מאשר ברוס ריינולדס בעצמו, שהשתחרר כבר מהכלא.

 

רונלד ביגס נעצר ברגע שכף רגלו נגעה בריצוף הבטון של נמל התעופה הית'רו.

- "כמה התגעגעתי לספל בירה אנגלית אמיתית!" - אמר לכתבים. - "כנראה, אני לא מצטער על שום דבר".
- "ומה עם הכסף? איפה הכסף?"
- "לא אצלי" - רונלד ביגס חייך.

מתוך 2,5 מיליון המשטרה מצאה 343000. והשאר נעלם.