אפקט הזרקור
התפיסה המוטעית: כשאתם מוקפים באנשים אחרים, אתם חושבים שכולם שמים לב לכל אספקט של המראה או ההתנהגות שלכם.
האמת: אנשים כמעט ולא שמים לב אליכם, למעט המקרים כאשר זה קורה בכוונה.
שפכתם בטעות, במהלך המסיבה משקה על הרצפה, או הכתמתם את המכנסיים בחרדל, או הלכתם לישון עם שיער רטוב ועכשיו הוא מבצבץ לכל הכיוונים...
"אוי, לא! מה האנשים יחשבו???"
סביר להניח, הם לא יחשבו כלום.
רוב האנשים לא ישימו לב בכלל, ואם כן יראו – אז סביר שישכחו על המבוכה שלכם אחרי כמה שניות.
גם כאשר אתם נמצאים בקבוצות קטנות של אנשים, וגם במקומות ציבוריים בהם יש הרבה אנשים – אתם מרגישים שכל ניואנס קטן של ההתנהגות שלכם נמצא תחת פיקוחם של כל האנשים מסביב.
קשה לכם לא להיות מרכז העולם של עצמיכם, ולכן קשה לקבוע כמה אנשים אחרים שמים לב אליכם. בגלל שאתם שמים לב לעצמיכם כל הזמן, אתם נוטים להגזים.
החכמה שלכם נעלמת באינטראקציה עם האנשים שסביבכם, כי אתם יותר מדי מרוכזים בעצמיכם. למרבה המזל, כל האחרים, גם מרוכז מדי בעצמם, ולכן הם גם משוכנעים שהם כל הזמן תחת פיקוח של אחרים.
אפקט הזרקור נתגלה ע"י תומאס גילוביץ' בשנת 1996. המחקר שלו הראה, שאפילו ברחוב הומה אדם בניו יורק, האנשים חשבו שאור הזרקור הענק מאיר אך ורק לכיוונם, וכל המבטים מופנים אליהם. ולמעשה, אף אחד לא שם לב אליהם אפילו.
מחקר דומה הראה, שכאשר אתם נוסעים ברחבי העיר במכונית החדשה שלכם בניסיון להשוויץ – אתם חושבים שכולם שמים לב אליכם, ומסתכלים עליכם... אבל לא.
תנסו להיזכר, מתי בפעם האחרונה הסתכלתם על מכונית חדשה מדהימה, ושמתם לב למי שישב מאחורי ההגה? ובכלל, אתם יכולים להיזכר מתי בפעם אחרונה הסתכלתם על מכונית מדהימה?
התחושה הזאת משתייכת גם למצבים אחרים. לדוגמה: אם אתם מנגנים בלהקת רוק או שרים קריוקי, או עושים משהו שבמהלכו אתם מרגישים שהנכם נצפים על ידי אנשים אחרים - אתם נוטים להאמין שכל שיפור או הרעה של מעשיכם יצוינו ויעברו ביקורת מיידית. אבל זה לא נכון.
אתם תתנצלו או תלעגו לעצמם בניסיון לרכך "את המכה", אבל זה לא משנה.
המחקרים (שנערכו בעזרת משחקי וידאו עם קטע תחרותי) הראו, שאנשים שמים לב הרבה לאיך שהם עושים משהו, וכמעט ולא שמים לב לאיך שאחרים עושים את זה. אמנם במהלך המשחק, אתם חושבים שהאחרים לא עושים דבר חוץ מלהסתכל על איך אתם משחקים.
מחקרים גם הראו, שאנשים מאמינים שאחרים שמים לב לתרומתם לשיחה. האם אתם חושבים שכולם שמו לב לזה שגמגמתם בזמן הדיבור? לא. לפחות, הם לא שמים לב לכך עד שאתם בעצמיכם לא תתחילו להתנצל על כך...
אז בפעם הבאה שיצוץ אצלכם פצעון על המצח, או תקנו זוג נעליים חדשות, או תכתבו בטוויטר שהיה לכם יום משעמם – אל תצפו שמישהו יבחין בזה... לטוב ולרע.