השוטה המוצלח ביותר

 השוטה המוצלח ביותר

טימותי דקסטר היה "שוטה" חסר השכלה, איש עסקים מצליח וגם איש אקסצנטרי במיוחד.

הוא נולד ב- 22 בינואר שנת 1747 במדליין, מסצ'וסטס.
תחילה הוא עבד כחקלאי ולאחר מכן התחיל ללמוד לעבד עורות.
כשהיה בן עשרים, הוא הכניס לכיסו את כל החסכונות שלו, אשר היוו רק תשעה דולרים, ועבר לעיר פיתוח ניובריפורט, שם פגש ונישא לאלמנה עשירה בת 31, אליזבת פרוטינגהם.

דקסטר הציג את עצמו כאיש עסקים מבריק. הוא בזבז את הכסף של אשתו,  ועשה את אותו הדבר שעשו אנשי עסקים אחרים - קנה מניות. הוא לא הבין איזה מניות כדאי לקנות, ופשוט קנה את הזולות ביותר. המחיר של המניות גדל בצורה מוזרה, ודקסטר מכר אותן עם רווח. 

המתחרים לעגו לדקסטר הבור, והשתעשעו על ידי זה, שנתנו לו המלצות עסקיות מטופשות.
סוחר אחד אמר לדקסטר, שבהודו המערבית, בה הקולוניזציה הייתה בעיצומה, יש ביקוש רב למחבתות, כפפות חמות וספרי תנ"ך.

בלי שמץ של מושג, שבאיים האלו מזג האוויר חם מאוד, דקסטר הלך וקנה יותר מ - 40000 מחבתות, 40000  זוגות כפפות ו - 40000 ספרי תנ"ך. הוא שלח אותם לשם בספינה, והתחיל לחכות לרווח.

דקסטר היה ממש בר מזל, כי בדיוק כאשר המטען שלו הגיע לאיי הודו המערבית, התחילה להיוולד שם תנועה דתית, וספרי התנ"ך שלו נקנו עם רווח של 100%.
מזלו חייך שנית, כאשר ספינות סחר רוסיות באו לנמלי איי הודו המערבית, וקיבלו הוראה לקנות מיד את כל זוגות הכפפות, עד הזוג האחרון.
המחבתות שכבו ללא שימוש במלאי, עד שיום אחד איכר בעל תושייה גילה, שהן יכולות להפוך לכלי מושלם להעברת הדגים למיכלים. כך נמכרו ברווח גדול כל המחבתות.

העסקאות המדהימות האלו הביאו לדקסטר רווח של 150000 דולר, מה שהפך אותו לעשיר להפליא.

סוחרים אחרים קינאו במזלו של דקסטר, והחליטו לגרום לכך שיפשוט רגל. הם שכנעו אותו להשקיע את כספו בפחם, ולאחר מכן לשלוח אותו לניוקאסל שבאנגליה.
דקסטר התמים לא ידע, שניוקאסל – זה מרכז לכריית הפחם של אנגליה.
לכן הוא שכר עשרות ספינות, מילא אותן בפחם מווירג'יניה, ושלח לאנגליה.

אבל במקום להפוך לנושא ללעג בינלאומי, מזלו של דקסטר שוב התמזל: בגלל השביתה הממושכת בניוקאסל המכרה לא עבד, ונוצר חוסר בפחם. כאשר הספינות של דקסטר הגיעו, הן מכרו פחם בכסף עצום, דבר שהפך אותו לעשיר כפליים.

עם הגיל, הפך דקסטר לאיש מוזר. אשתו, אליזבת, כל הזמן התמרמרה ו- "ניסרה" אותו בגלל שטויות. במקום לריב איתה, דקסטר התחיל להעמיד פנים שהיא מתה, ומה שנשאר ממנה זו רוח רפאים שעונה על שמה. כאשר המבקרים באו לביתו, דקסטר הצביע לעברה ואמר: "זוהי גברת דקסטר המנוחה, רוח הרפאים שהיה פעם אשתי".

דקסטר הגיע לשיא המוזרות כאשר הוא החליט לפרסם את זכרונותיו תחת הכותרת "חוסר הגיון עבור החכמים או אמת לאמיתה בשמלה מחוספסת".
הספר מתחילתו ועד סופו היוא כתוב במשפט אחד ארוך ומבולבל בלי פיסוק כלל. דקסטר הורה להדפיס אלפי עותקים של ספרו ושלח אותם לערים שונות. מוזר, אבל הספר הפך למאוד פופולרי. מאוחר יותר, דקסטר הוציא לאור מהדורה נוספת של הספר הזה, שהייתה מורכבת רק מסימני פיסוק, והציע לקורא למקם אותם בספר הקודם לפי טעמם.