התגלו אגמים על הירח אירופה של צדק

 

התגלו אגמים על הירח אירופה של צדק

מאת אבי בליזובסקי

האגמים הגדולים הנמצאים מתחת למעטה הקרח אך מעל האוקיאנוס המצוי בעומק של עשרות קילומטרים בירח אירופה, עשויים להיות הגורם המחבר בין פני השטח ובין האוקיאנוס, ולאפשר בו חיים

נתונים ממשימה של נאס"א סיפקו למדענים עדויות של מה שנראה כגוף של מים נוזליים, בעל נפח דומה לזה של האגמים הגדולים בצפון אמריקה, מתחת למעטה הקרח של הירח אירופה, המקיף את כוכב הלכת צדק.
 
הנתונים מביאים את המדענים להשערה כי מתקיימים חילופי חומרים בין קליפת הקרח של אירופה לבין האוקיאנוס שמתחתיה. מידע זה עשוי להאיץ את הטיעון לפיו קיומו של אוקיאנוס תת קרקעי באירופה מעיד על האפשרות לקיומם של חיים במקום נוסף במערכת השמש. הממצאים פורסמו בכתב העת נייצ'ר.
 
הנתונים פותחים אפשרויות מרהיבות, אומרת מארי ווייטק, מנהלת תוכנית האסטרוביולוגיה בנאס"א. "ואולם המדענים ירצו להתבונן מקרוב בניתוח ובסקירת הנתונים בטרם נוכל להעריך במלואם את השפעתם של תוצאות אלו."
 
החללית גלילאו של נאס"א ששוגרה מהמעבורת אטלנטיס ב-1989 לצדק, ייצרה תגליות רבות וסיפקה למדענים נתונים למחקר שיערוך עשרות שנים. גלילאו חקרה את צדק שהוא כוכב הלכת המאסיבי ביותר במערכת השמש וכמה מירחיו.

אחת התגליות החשובות היתה קיומו של אוקיאנוס המורכב ממים מלוחים מתחת לפני השטח של אירופה. אוקיאנוס זה עמוק מספיק כדי לכסות את כל פני השטח של אירופה ולהכיל יותר מים נוזליים מאשר כל האוקיאנוסים בכדור הארץ גם יחד. ואולם בשל היותו רחוק מהשמש, פניה שטח של האוקיאנוס קפואים לחלוטין. מרבית המדענים שעוביו של מעטה הקרח מגיע לעשרות קילומטרים.
 
"אחת הדעות בקהילה המדעית היתה שאם מעטה הקרח עבה, הדבר רע לביולוגיה. משמעות הדבר היא שהחומר בפני השטח לא מגיב הדדית עם האוקיאנוס התת קרקעי" אומרת בריטני שמידט, החוקרת המובילה במאמר ופוסט דוקטורנטית במכון לגיאופיזיקה, אוניברסיטת טקסס באוסטין. "כעת מצאנו עדויות לכך שמעטה הקרח העבה יכול להיות מעורב, ויש בו ככל הנראה מקום גם לאגמים בעומק לא רב. דבר זה הופך את אירופה והאוקיאנוס שלו ליותר מאירי פנים לחיים".

 
שמידט ואנשי צוותה התמקדו בתמונות שצילמה החללית גלילאו ובהם שתי תצורות עגולות בקירוב על פני השטח של אירופה, באיזור המכונה מישור כאוס. בהתבסס על תהליכים דומים שנצפו על כדור הארץ – במדף הקרח ומתחת לקרחונים המכסים הרי געש – הם פיתחו מודל בן ארבעה שלבים המסביר כיצד נוצרו התצורות. המודל הניב כמה תוצאות מתנגשות. כמה מהן הגיעו למסקנה שמעטה הקרח עבה, בעוד אחרות גרסו שהוא דק.
 
ניתוח זה הראה כי התצורות בפני השטח של אירופה באיזור כאוס, עשויים היו להיווצר בידי מנגוננים המערבים חילופים משמעותיים בין מעט הקרח והאגמים התת קרקעיים. הדבר מאפשר להעביר חומרי תזונה ואנרגיה מפני השטח ובין האוקיאנוס הגלובלי שכבר התגלה זה מכבר מתחת למעטה הקרח העבה. הדבר מעלה את הסיכוי לחיים שם.

לעורכי המחקר סיבות רבות להאמין כי המודל נכון, בהתבסס על תצפיות על אירופה מגלילאו ומכדור הארץ. מכיוון שהאוקיאנוס נמצא בעומק של קילומטרים רבים הדרך היחידה לבחון את קיומו תהיה באמצעות משימה שתבדוק את מעטה הקרח של אירופה. משימה כזו דורגה כשניה בעדיפות למשימת הדגל בדירוג מועצת המחקר הלאומית והיתכנותה החל להחקר על ידי נאס"א.
 
"הבנה חדשה זו של התהליכים על אירופה לא היו מתאפשרים ללא הבסיס של 20 שנות תצפיות על הקרחונים ומדפי הקרח הצפים בכדור הארץ" אמר דון בלאנקשיפ, אף הוא שותף בכתיבת המאמר וחוקר בכיר במכון לגיאופיזיקה, בו הוא מבצע מחקרים במכ"ם מהאוויר של תכסית הקרח של כדור הארץ.
 
גלילאו היתה החללית הראשונה שמדדה את אטמוספירת צדק וביצעה תצפיות ארוכות טווח של המערכת הצדקית. החללית גם היתה הראשונה שטסה ליד אסטרואיד וגילתה ירח של אסטרואיד.  נאס"א האריכה את המשימה שלוש פעמים כדי לנצל את היכולות המדעיות הייחודיות של גלילאו, ולבסוף היא הכניסה אותו למסלול התרסקות על צדק כדי למנוע סיכון של פגיעה באירופה.