בערב 10.12.11 הירח יזרח בשיא הליקוי
מאת אבי בליזובסקי
בשעה שפרופ' דן שכטמן יקבל בשטוקהולם את פרס נובל לכימיה תתרחש בחוץ תופעה מעניינת: הירח יזרח בשיא הליקוי, וכך יוכלו גם תושבי אירופה, אפריקה והמזרח התיכון להנות חלקית מאחד מליקויי הירח הארוכים
במוציא שבת הקרובה, בערך באותה השעה שבה יקבל פרופ' דן שכטמן את פרס נובל לכימיה, תתרחש תופעת טבע שאמנם אינה נדירה, ליקוי ירח, אך לצופים באירופה, בישראל ובאפריקה, תהיה הזדמנות לראות ירח זורח כשהוא לוקה.
מסביר פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והמדעים המדויקים באוניברסיטה הפתוחה: "ליקוי הירח המלא השני בשנה הנוכחית יתרחש במוצאי שבת 10.12.11, ושיאו בשעה 16:31. באופן יוצא דופן ומיוחד למדי, הירח זורח מעל האופק הצפון-מזרחי (אזימוט 063) כשהוא כבר כולו בתוך צילו של כדור-הארץ, כלומר הוא יופיע נמוך מאד וקרוב לקו האופק כשהוא כבר "לקוי".
שיא הליקוי הוא ב-16:31:49, והירח יופיע ו"יעלה" (או "יזרח") אט-אט מעל קו האופק במלוא הדרו, כשהוא בצבעים כתומים-אדומים. הצבע נגרם בשל מעבר קרני השמש – ששוקעת בדיוק באותו זמן במערב – דרך אטמוספרת כדור-הארץ. במידה והאופק המזרחי יכיל כמויות גדולות של אבק, הצבעים צפויים להיות כתומים-כהים, והירח ייראה כמו תפוז בשל. מרחקו של הירח מכדור הארץ בשיא הליקוי 397,334 ק"מ.
סופו של שלב הליקוי המלא הוא בשעה 16:57:24, ואז יפציע הירח מתוך הצל ויתבהר בהדרגה. זהו שלב הליקוי החלקי שיארך עד 18:17:38. סופו של הליקוי, שבו יזהר הירח במלוא הדרו הבהיר הוא בשעה 19:30.
התצפית האופטימלית תהיה במקום בו יש קו-ראייה נקי ולא מופרע לכיוון מזרח-צפון-מזרח. לא צריך משקפת או משהו מיוחד, רק שמיים צלולים! (נקווה שיהיה ערב של יום בהיר)."
כדור הארץ תמיד מטיל צל אל החלל ולעיתים קרובות הירח חולף דרך הצל הזה ונוצר ליקוי לבנה. בדרך כלל מתרחש ליקוי לבנה בצמוד לליקוי חמה שבועיים לפניו או אחריו (ולעיתים בא רצף של שני ליקויי חמה ובתווך ליקוי לבנה).
אם הירח חולף דרך קצה הצל, מתרחש ליקוי חלקי, זה מה שיראו תושבי מערב ארה"ב שהירח ישקע עבורם לפני שהוא לוקה, וכך גם יהיו עדים תושבי אסיה שיראו את סוף הליקוי, כאשר הירח יזרח לאחר שיא הליקוי, כשהוא מכוסה חלקית.לצופים באירופה, אפריקה והמזרח התיכון במוצאי שבת הקרובה, הירח יעלה כשהוא בשיא הליקוי.
הסיבה שהירח נראה אדום בעת הליקוי היא אותה הסיבה שזריחת השמש ושקיעתה נראים בצבע אדום. בעוד האור הלבן המגיע לאטמוספירה שלונ מכיל את כל הצבעים מאדום ועד כחול, המולקולות באטמופסירת כדור הארץ לא מפזרות את מרבית האור האדום, אך הן כן מפזרות כמות משמעותית של צבעים כהים כאשר השמש או הירח נמצאים בגובה רב בשמים. השפעה זו גורמת לשמים הכחולים ביום או לירח הלבן בלילה.
כאשר השמש או הירח נמצאים בגובה נמוך בשמים, מרבית האור הכחול המגיע מעצמנים אלה מתפזר מהמסלול הישר לעבר עינינו, ולכן הם ייראו לעינינו אדומים