חמש תגליות מדעיות שנעשו בעזרת Google Earth

 

חמש תגליות מדעיות שנעשו בעזרת Google Earth

תודות לתצלומי הלוויין של פני כדור הארץ, המדענים הצליחו לחקור אזורים, אליהם אף אחד לא העלה על דעתו לשלוח משלחות מדעיות. וגם כן זה נתן להם אפשרות להסתכל על אתרים שכבר נחקרו – מזווית אחרת. בשנים האחרונות, הודות ל-Google Earth, נעשו תגליות חשובות רבות. לפעמים הגילויים האלה נעשים על ידי אנשים אקראיים לחלוטין.

שרידים של וילה רומית, איטליה, שנת 2005

אחת התגליות הארכיאולוגיות הראשונות שנעשו בעזרת Google Earth, הייתה בשנת 2005. למרבה האירוניה, האדם שגילה את זה - הוא תושב מקומי - לוקה מורי, שנכנס לתכנה פשוט כדי לחקור את האזור ליד פארמה, מקום מגוריו. לפתע הוא הבחין בחפץ מוזר בצורת אליפסה בשדה שליד העיר.

לוקה מורי חשב שזה באג במחשב, אך עם זאת החליט להודיע למומחים של המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי, אשר ארגן משלחת למקום. מיד לאחר תחילת החפירות, הם מצאו שרידים של קרמיקה עתיקה ושרידים של ווילה רומית עתיקה, שנבנתה לפני הספירה.

אוסטרלופיתקוס סדיבה בן 2 מיליון שנה, דרום אפריקה, שנת 2008

אנתרופולוג לי ברגר הנועז, יצא למחקר אמיץ של דרום אפריקה, על ידי הפעלת Google Earth בנוחיות של משרדו. הפרופ' התחיל לחקור את האזור של מערות אבן גיר בדרום אפריקה, אשר ידוע למדענים כ- "ערש האנושות".

ברגר מצא על תמונות הלוויין מערות שלא היו ידועות בעבר,שיכלו להיות מתאימות למחייה של העם העתיק. בשנת 2008 הוא ארגן משלחת, לקח אתו רק תלמיד אחד, את הבן שלו ואת כלבו. באתר הם מצאו כחמישים מקומות לינה לכאורה של אוסטרלופיתקוס (הומינידים שהולכים על שתיים, בעלי נפח מוח קטן).

בביקור באחת המערות, הוא שלח את בנו בן ה- 9 להסתכל מסביב, ואחרי 15 דקות הוא הביא לו אבן עם שברים מאובנים ושמורים להפליא של עצם הבריח ושל הלסת התחתונה. חפירות באתר חשפו חלקי שלדים של אישה ונער, כאשר גילם כ- 1.78 – 1.95 מיליון שנה.

חשיבות של התגלית הזו היא בעובדה, שהשלדים שנמצאו שייכים למין חדש, שלא היה ידוע קודם לכן של אוסטרלופיתקוס, שדומה מאוד לאנשים. בדיוק לפני שני מיליון שנים, הפרימטים התחילו ללכת על שתיים, וגם להשתמש בכלים וליצור התחלה של דיבור. המין החדש נקרא אוסטרלופיתקוס סדיבה. מן הסתם, מין זה הוא האב הקדמון של הומו הביליס.

לי ברגר, וחלקי השלד השייך למין אוסטרלופיתקוס סדיבה.

יער טרופי על הר Mabu, מוזמביק, שנת 2008

בתצלומי הלוויין של צפון מוזמביק, המדען הבריטי ג'וליאן בייליס מצא "נווה" לא ידוע - יער גשם מבודד, הממוקם גבוה בהרים במקום מרוחק. התברר שזה יער ידוע למקומיים, אך מעולם לא הייתה שם משלחת מדעית. דווקא איזורים מבודדים כאלה, מעניינים במיוחד עבור הביולוגים, משום שלעתים קרובות אפשר למצוא שם מינים חדשים של בעלי חיים וצמחים. הר Mabu לא אכזב - בשנת 2008 נשלחה לשם משלחת, ואת תוצאות המחקר שלה חוקרים עד עכשיו. בסך הכל, התגלו יותר ממאה מינים חדשים (!) - צמחים, ציפורים, פרפרים, קופים, נחשים – וכל זה במשך רק 3 שבועות. את היער הטרופי הזה מומחים מכנים בתור בדיחה – יער הגוגל.

חפצים מאובנים, ערב הסעודית, שנת 2011

בדיוק כמו ערבות של מוזמביק, המדברים של ערב הסעודית לא ידידותיים לחוקרים ומטיילים. בתחילת שנת 2011, החליט חוקר האוסטרלי דויד קנדי, שיהיה קל יותר בהתחלה לחקור את האזור על גבי תמונות הלוויין, מאשר לחפש משהו בחולות.

המחקר של מטר אחר מטר של המדבר נשא פרי - התגלו יותר מ -2,000 אתרים בהם נמצא משהו. נקודות ציון אלה הוזנו לרשימה, ומחקר במקום חשף כמה אלפי חפצים של תרבויות עתיקות - גלגלי אבן, מלכודת ציפורים, קבר בצורה מוזרה ועוד. הממצאים מפוזרים על פני שטח עצום מסוריה ועד תימן, וגילם יותר מ- 9000 שנה.

הפירמידות העתיקה, פרו, שנת 2008

בשנת 2008, המדענים הצליחו לזהות מספר גדול של פירמידות עתיקות תחת שכבת אדמה במדבר של פרו, על ידי שילוב של תמונות של Google Earth עם צילום אינפרא אדום.

 

הפירמידות נמצאו מתחת לשדה של חיטה, קילומטר אחד מן ה- Nasca geoglyphs - קבוצה של צורות גיאומטריות ענקיות, כל אחת בערך בגודל של מאה מטר (משולשים, ספירלות, ציפור, קוף, פרחים עכביש). הגאוגליפים האלו נתגלו רק במאה ה -20, כאשר מטוס טס מעליהם. בגלל המידות הענקיות אי אפשר לראות את הצורות מהאדמה.