חמש ההמצאות המרגשות של 2011
מאת רועי צזנה
הרשימה מסתמכת על רשימת עשרת ההמצאות החשובות של 2011 של המגזין Popular Science
הנה הגיע סופה של שנת 2011, וזה הזמן למבט מהיר אחורנית על ההמצאות הקטנות והמעניינות של השנה. כדי לקבוע מהן, הסתמכתי ללא-בושה על רשימת 'עשר ההמצאות של 2011' של המגזין Popular Science.
הם עושים את זה כבר כמה שנים טובות. כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים. אבל כדי להוסיף את הטאץ' האישי שלי, בחרתי רק את החמש שבאמת נראו לי מעניינות. מאחל הנאה שלמה מהקריאה!
היד הדמוי-רובוטית
קיימים שני סוגי פרותזות מתוחכמות: רובוטית ויקרה, או מכנית וזולה. הרובוטית מחוננת במגוון רחב של תנועות, אבל לא רבים יכולים לרכוש אותה. המכנית והזולה מבוססת בדרך-כלל על רצועות וקפיצים שמאפשרים לאוחז לפתוח או לסגור שני קרסים באמצעות כיווץ הכתף… וזהו.
הפרותזה החדשה שהומצאה נראית כיד רגילה בעלת חמש אצבעות, עם שלושה פרקים בכל אחת מהן. היא מתבססת על מנגנון דומה לזה של של היד המכנית הרגילה, אך הפעם כיווץ הכתף מוביל לסגירה של כל חמש האצבעות הגמישות. הן יכולות לעטוף עצמים מורכבים כמו כוס יין, להחזיק ביצה או להינעל מסביב למשענת כסא. הרפיית הכתף גורמת לאצבעות להיפתח בעדינות.
אני יודע שהיד הזאת לא עומדת להפיל מהכסא את קוראי הבלוג המסורים, שלא להזכיר את אלו שמגיעים להרצאות שלי ונחשפו למפגני רובוטיקה מרשימים בהרבה. אבל יש בה יופי שנובע מפשטות. לא כל ההמצאות צריכות להיות מורכבות ומסובכות. למעשה, מהנדס טוב אמור לשאוף תמיד לעיצוב פשוט ויעיל, ולו רק מכיוון שזה יהיה זול יותר וזמין למספר גדול יותר של אנשים. הפרותזה החדשה בהחלט עונה על דרישה זו.
לעצור את המשט הבא
זוכרים את המשט? במחשבה לאחור, אולי זה לא היה רעיון טוב לשלוח לוחמי שייטת מאומנים ומיומנים לספינה מלאה במפגינים זועמים, כשהם חמושים ברובי-צבע. הלוחמים נוטרלו מנשקיהם תוך שניות ספורות, והסוף ידוע. אבל מה היה קורה אם הייתה להם הגנה קצת יותר אינטואיטיבית, שקשה יותר לפרק מהגוף? כאן נכנסת הכפפה המשוריינת לתמונה. היא מתלבשת על זרוע שמאל, מהמרפק ועד לכף היד, ומספקת הגנה לזרוע באמצעות שכבה עבה של ניילון בליסטי. אבל כזכור לנו מ- 'אומנות המלחמה' של סון טסו, ההגנה הטובה ביותר היא המתקפה, והכפפה המשוריינת ממחישה את הרעיון עד הסוף.
יכולת ההתקפה הראשונה של הכפפה היא פסיכולוגית: היא מקרינה לייזר רב-עוצמה, שמכוון מצלמת וידאו ברזולוציה גבוהה. אחרי הכל, אנשים נוטים להיות פחות אלימים כשהם יודעים שכל תנועה שלהם מתועדת לדורות הבאים ולשופטים בהווה. במידה והמצלמה לא מרתיעה את היריב, קרוב לוודאי שזמזום החשמל שעובר בין האלקטרודות שעל גבי שיריון הגוף יעשה את העבודה. ואם היריב עדיין מחליט ליצור מגע, הוא יספוג חצי-מיליון וואט שאמורים להוציא אותו מכלל פעילות לכמה דקות לפחות.
הרעיון לכפפה, מסתבר, הגיע מדיון בדרך ההתגוננות מאריות תוקפניים. אפילו אם האדם המותקף נושא כלי-נשק, הנטייה המיידית היא להפיל אותו בזמן הקרב. הממציאים ביקשו למצוא דרך אינטואיטיבית לעצור אריות, ונראה שהתוצאה הסופית טובה גם כנגד מלך החיות האמיתי והאויב הגדול ביותר של האדם: האדם עצמו.
מגלה הפשפשים האלקטרוני
בעיית הפשפשים חזרה לארצות-הברית לאחרונה, ובגדול. אנשים נעקצים בזמן השינה, והעקיצות יכולות להמשיך לגרד במשך שלושה שבועות מרגע האירוע. במהלך המאה האחרונה הפרעושים הפכו להיות חסינים לשיטות ההדברה הרגילות שמטביעות את החדר כולו ברעלים. המדביר חייב להתמקד ישירות על מקום המחבוא של המזיקים ולחסל אותם בעצמו. אבל החרקים קטנים ורבים, והם מצליחים להסתתר היטב בין קפלי הסדינים. איך אפשר לאתר אותם?
מדבירים רבים משתמשים לצורך המלאכה בכלבים, אך אלו אינם תמיד מאולפים היטב, ועלות האחזקה שלהם גבוהה. כאן נכנס הגדג'ט החדש, שנראה כמו שלט-רחוק גדול, ומסוגל להריח את הפרומונים שמפרישים הפשפשים לאוויר. הוא מכוון את המפעיל אל החרק, מזהה את מינו וכל מה שנותר הוא למחוץ את הפושע.
הרחרחן יעיל במיוחד עבור מדבירים מומחים, אך הוא יכול להביא תועלת בידיו של כל אדם. מעבר לכך, ייתכן שיש לו שימוש עבור רובוטים לניקיון הבית כמו 'רומבה' שנוטה להסתובב באופן אקראי יחסית ברחבי הדירה ולנקות אבק. יהיה נחמד אם אפשר יהיה להכווין אותם ישירות למקומות המזוהמים ביותר. וכמובן, כדאי לא לשכוח את המקום בו הרחרחן החדש ייכנס לשימוש החשוב ביותר עבורנו המילואימיניקים: באיתור חברינו הטוב ביותר, טפיל הסקביאס שבשמיכות.
עט הגנה לתינוק
המצב הרפואי הידוע כ- 'רעלת היריון' מביא למותן של 76,000 אמהות ו- 500,000 תינוקות מדי שנה. סטטיסטיקה זו אינה מחוייבת המציאות. קל יחסית לאתר את המחלה באמצעות בדיקה פשוטה. אבל למי יש כוח להיגרר לבית-החולים, להידקר על-ידי האחות האכזרית ולחכות חצי-יום לתוצאות בדיקות הדם? כדי לפשט את כל הבדיקה, הומצא העט המגן.
איך הוא עובד? פשוט מאד: המשתמשת מציירת קו צהוב על הנייר, ומטפטפת עליו טיפת שתן. אם קיימת רעלת היריון, הרי שהשתן יכיל ריכוז גבוה של חלבונים שמגיבים עם הכימיקלים ב- 'דיו', והתגובה הכימית תגרום לדף לשנות את צבעו לכחול עמוק.
החוקרים שפיתחו את העט, עובדים בימים אלו על עטים נוספים שיוכלו לזהות סוכרת ודלקות בדרכי השתן. בהחלט ייתכן שבעוד חמש או עשר שנים, כל יולדת תשוחרר לביתה עם ערכה של עטים בהם תשתמש כדי לאתר ולזהות כל מחלת ילדות אפשרית שעלולה לצוץ, והכל בצורה זולה ויעילה שניתן ליישם גם בארצות עניות כארצות אפריקה.
מראה מראה שעל הקיר
אתם עומדים מול המראה במקלחת, ומישירים מבט עורג עמוק לתוך עיניכם. בזמן זה, המראה אינה מתעצלת. היא סוקרת את פעימת הוורידים הקטנים שעל עור הפנים שלכם, ובאמצעות אלגוריתם מתוחכם ומצלמה פשוטה, מודיעה לכם בדיוק מה קצב הדופק שלכם. מראה שכזו הוכחה כבר כפועלת, אבל נודה באמת: היא לא כזו מרגשת. אחרי הכל, כל אחד יכול למדוד דופק באמצעות שתי אצבעות. אלא שיותר מכל היא מסמנת על כניסתו של עידן חדש ומרגש, בו כל אחד מאביזרי הבית שלנו מכיל יותר אפשרויות פעולה. המראה תנטר אחר קצב הלב שלנו, עומק הנשימות ורוויית החמצן בדם.
היא גם תאגור את הנתונים למטרות מעקב רפואי, ובמידה ותבחין שמשהו לא בסדר – תקבע עבורנו תור מיידי אצל הרופא. התנור יהיה מחובר גם למזגן, והשניים יפעלו ביחד כדי לתאם את החום והלחות בבית. התריסים ייסגרו-חלקית ברגע שהם ירגישו שהשמש מאירה ישירות עליהם. וכן הלאה, וכן הלאה וכן הלאה. הבית החכם כבר בדרך, והשלב הראשון בתהליך נמצא איתנו בצורה של מראה אינטראקטיבית.
גם זו התחלה.