השביט הארטלי 2 – ממצאים נוספים

 

השביט הארטלי 2 – ממצאים נוספים

מאת חיים מזר

שילוב בין התצלומים שהושגו על יד החללית ה- EPOXI שחלפה ליד השביט ותצפיות שנמשכו מספר חודשים על ידי לווין ה- SOHO נתנו בידי החוקרים הזדמנות נדירה לצפות בתהליך פליטת כמויות גדולות של קרח בשביט

השביט הארטלי 2 שצולם לאחרונה על ידי חללית ה EPOXI- (חללית ה- Deep Impact במקור) שחלפה לידו נצפה ונמדד גם על ידי שני לוויינים וטלסקופ חלל. לוויין אחד הוא ה- SOHO (Solar and Heliospheric Observer), זהו למעשה לוויין המקיף את כדור הארץ ממרחק של 1.5 מיליון ק"מ והמיועד בעיקרו לצפות בשמש (1) והלוויין השני הוא ה- NEOWISE- (Near Earth Objects Wide Field Infra Red Survey Explorer). לוויין זה שוגר בדצמבר 2009 ונועד לסקור את השמים, כולל גופים קטנים כמו אסטרואידים ושביטים במערכת השמש (2). בין היתר הוא כוון גם לעבר השביט הארטלי 2 טלסקופ החלל שהופנה לעברו הוא הטלסקופ הרשל (3).

 
שילוב בין התצלומים שהושגו על יד החללית ה- EPOXI שחלפה ליד השביט ותצפיות שנמשכו מספר חודשים על ידי לווין ה- SOHO נתנו בידי החוקרים הזדמנות נדירה לצפות בתהליך פליטת כמויות גדולות של קרח בשביט. התברר שמדובר בשביט לא שגרתי המעיף גושי קרח ופולט מים בקצב גדול מהצפוי. פליטות אלה יכולות לספר על מה שהיה קיים בימים הראשונים להיווצרות מערכת השמש. המכשיר המצוי ב- SOHO ואשר עשו בו שימוש לצורך זה נקרא SWAN (Solar Wind ANistropy) והוא נועד לצפות בפליטת גזים משביטים.
 
מטרתו העיקרית היתה למדוד את נפיצותם של אטומי מימן בשמים. מדידות אלה עוזרות ללמוד על סביבתה המגנטית של השמש באמצעות מעקב אחר תנועתם של חלקיקים מזרמים בינכוכביים. בנוסף לכך מכשיר זה יכול גם לעקוב אחר שביטים אשר בדרך כלל מוקפים באטמוספירה דקיקה במיוחד של אדי מים. בהשפעתה של הקרינה האולטרה סגולה מהשמש אטומי המימן ניתקים ממולקולות המים במהירויות גדולות ויוצרים ענן גדול (coma) של מימן. ענן זה קולט את אור השמש ופולט אותו. בתופעה זו ניתן לצפות באמצעות תצלומי ה- SWAN. מעקב אחר עננים אלה מאפשר לקבוע את כמות המים המתאדים מהשביט במהלך הזמן. ממכלול זה של נתונים שנאספו התברר כי ייצור המים בשביט ב-1997 היה גדול פי 3 ממה שנצפה ב-2010. ב-30.9.2010 כמות המימן שנפלטה היתה גדולה פי 2.5 מאשר ביום רגיל ולאחר מכן כמות זו ירדה באופן הדרגתי במשך 6 שבועות. כדי לקבל פרספקטיבה רחבה לגבי השביט הארטלי 2 נצפו גם שביטים שזמן הקפתם את השמש זהה לזה שלו (1).
 
התצפיות שנעשו מטלסקופ החלל הרשל גילו שבשביט מצויים גם מים כבדים וכי היחס בין מים אלה למים קלים דומה לזה המצוי על כדור הארץ נמצא כי כמות המים הכבדים בשביט היא מחצית מאלה המצויים בשביטים אחרים שנצפו על ידי טלסקופ זה (3). צורתו המיוחדת של השביט מזכירה צורת עצם והשונות הרבה שבין שתי האונות העלתה את ההשערה שמדובר בשני שביטים שנוצרו כל אחד במקום אחר במערכת השמש. בתהליך של מסלול התנגשות הם פגעו זה בזה והחלק האמצעי של הארטלי 2 התמלא בקרח ובאבק שמקורם בשברים שנוצרו במהלך ההתנגשות (4).
 
מבחינה גיאוגרפית שחרור המים וה- 2CO לא מפוזר בצורה הומוגנית על פני השטח של השביט. כאשר החללית חלפה ליד השביט שחרור ה- 2CO נצפה בקצוות של השביט. פליטת המים המסיבית היתה באמצעו עם פליטה מעטה מאוד של 2CO. החומר שנפלט בקצוות השביט חזר לקרקע והושקע (redeposited) (5). בהשוואה לשביטים אחרים בעלי אותו גודל, כמות המים הנפלטים ממנו היא הגדולה ביותר. במהלך 9 ימים בחודש ספטמבר 2011 כמות הציאניד (CN) היתה גדולה במספר סדרי גודל מאשר בימים אחרים. תופעה זו קיבלה את השם אנומליית הציאניד (anomaly CN). הגידול בכמות המים שפלט אז היה קטן. יכול להיות שהציאניד נותן בידי החוקרים אפשרות ללמוד על היווצרות והתפתחות שביטים. במקביל לפליטת גזים אחרים שנצפו, היתה גם פליטה גדולה של אבק (5), מה שמעניין לגבי השביט הוא שהסובלימציה של המים וחומרים נדיפים אחרים המצויים בתוכו היא איטית (4). פליטת ה- 2CO נמשכה גם כשהשביט היה במרחק 2.3 יחידות אסטרונומיות מהשמש (6).
 
תצפית ה- NEOWISE שנעשתה באותו מקטע בו השביט נע בקרבת השמש הראתה שהשביט פולט זנב של חצץ העשוי מגופים זעירים בסדר גודל כדורי גולף הממשיכים לשרוד במרחק גדול יותר מהמשמש ממה שחשבו עד כה (6). בקצוות של השביט מצויים גושים מנצנצים שרוחבם80 מטרוגובהם 50 מטר וגופים קטנים יותר שהחזר האור שלהם גדול פי 2-3 מאשר סביבתם. ההפתעה הגדולה של החוקרים היתה כאשר התברר שהשביט מסתובב סביב ציר נוסף של עצמו (5).