רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

חשיבות ביצוע בדיקות מקיפות לפני הניתוח

למטופלת לא נעשתה בדיקה בטרם הניתוח, והיא תפוצה על הנזקים שנגרמו לה 
 
תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות לערכאות השיפוטיות בשל מעקב רפואי לקוי, קודם ו/או לאחר ניתוח של מטופל. פעמים רבות הצוות הרפואי נמנע מלערוך בדיקות רפואיות כאלה ואחרות אשר עשויות לחייבו בסופו של בפיצוי כספי בשל התרשלות.
המקרה הבא ממחיש את חשיבות ביצוע בדיקות מקיפות למנותח עובר לביצוע הניתוח.

הגברת קרני, הגישה תביעת נזיקין לפיצויים עקב נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתה, עקב רשלנות רפואית בניתוח.

בינואר 2006, הגיעה קרני לבית חולים, על מנת לעבור ניתוח לצורך איזון בלוטות התריס, כשהניתוח כלל כריתה של בלוטת התריס תת שלמה. בטרם נכנסה לניתוח, עברה קרני מספר בדיקות, ביניהן אבחון א.א.ג. שהראה, כי התנועתיות של מיתרי הקול תקינה. יומיים לאחר הניתוח עברה קרני אבחון א.א.ג נוסף, אך הפעם העלה האבחון, כי מיתר הקול הימני שלה משותק, ולמעשה, שלא הייתה תנועתיות כלל של מיתרי הקול.

אין מחלוקת בין הצדדים, לגבי העובדה שקרני סובלת מנכות צמיתה בשיעור 10% ומצרידות קבועה ניכרת ובעיות אלו לא היו אצלה בטרם הניתוח ואף נגרמו כתוצאה מהניתוח. למעשה, הצדדים נחלקו בעיקר בשאלה האם הייתה רשלנות בעצם בחירת הניתוח ובמהלכו.

מומחה א.א.ג. מטעם התביעה טען בחוות דעתו, כי לאור מצבה הקרדיאלי של קרני, כמו גם העובדה שהיא מקבלת על בסיס קבוע קומדין, עדיף היה לטפל בה ללא התערבות כירורגית, על כל המשתמע מכך. מעבר לכך, אף אם הוחלט לבצע בה ניתוח, הייתה חובה לערוך בדיקה על מנת לזהות את העצב החוזר ועל מנת לשמור עליו, ומכיוון שבדיקה שכזו לא נעשתה, נגרם לקרני שיתוק מיתר הקול עקב רשלנות רפואית.

מנגד, טען בית החולים, כי בטענותיה, לא עמדה קרני בנטל ההוכחה הנדרש על מנת שתתקבל תביעתה. מעבר לכך, מומחה מטעם בית החולים הסכים אמנם, כי בפני בית החולים עמדה בחירה בין ניתוח לבין טיפול תרופתי, אך הוא גם הוסיף, כי הבחירה לבצע ניתוח הייתה סבירה בהחלט, ועמדה ללא כל ספק ברף ההתנהגות המקובל מרופא סביר, לא כל שכן שאין מה לדבר על רשלנות רפואית בניתוח.

לאחר שבית המשפט בחן את הממצאים, העדויות, חוות הדעת, ואף מינה מומחה מטעמו בתחום א.א.ג, הוא הגיע למסקנה, כי אכן לא הייתה רשלנות רפואית בהחלטה לבצע ניתוח ולא טיפול תרופתי, והחלטה זו הייתה סבירה בנסיבות העניין.

מכאן עבר בית המשפט לבחון האם הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות הצוות הרפואי לקראת ומהלך הניתוח. כאן, קיבל בית המשפט את עמדת התביעה, וקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, שבאה לידי ביטוי בעובדה שלא נעשתה לקרני בדיקה לזיהוי העצב החוזר. בית המשפט הוסיף, כי רשלנות רפואית זו היא שגרמה לנזקיה של קרני, כך שגם דרישת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק נתקיימה.

לאחר שהכריע, כי הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, עבר בית המשפט לבחון את שאלת הנזק והפיצויים, ופסק כי קרני זכאית לפיצוי של 40,000 ₪ עבור ראש הנזק של כאב וסבל, 13,000 ₪ עבור ראש הנזק של הפסד השתכרות, ו5,5000 ₪ עבור הוצאות רפואיות. סה"כ, נפסק כי קרני זכאית לפיצוי בסכום כולל של 58,500 ₪.
 
רפאל אלמוג, עו"ד
אלמוג-שפירא, משרד עורכי דין