חוקרים פתרו חידות היגיון שמופיעות על לוח בן כ-3500 שנים
מאת האוניברסיטה העברית
פרופ' נתן וסרמן מהחוג לארכיאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' מיכאל שטרק מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה פענחו לאחרונה את הטקסט המופיע על לוח שהתגלה לפני כ-35 שנים בעיראק
פרופ' נתן וסרמן מהחוג לארכיאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' מיכאל שטרק מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה פענחו לאחרונה את הטקסט המופיע על לוח שהתגלה לפני כ-35 שנים בעיראק. בלוח מוצגות שבע חידות היגיון שכתב צעיר בבלי משכיל. החידות העתיקות דומות מאוד לחידות ההיגיון של ימינו, ואף נוגעות בנושאים המעסיקים אנשים בימינו – סקס, אלימות, פוליטיקה, אלכוהול ומשפחה.
הלוח, הכתוב בשפה האכדית, הוצג במוזיאון עיראק בבגדד במשך שנים. בחלוף שלוש מלחמות וביזה של המוזיאון ב-2003, אבדו עקבותיו. את התרגום ביססו החוקרים על העתק של הכיתוב שפורסם ב-1976 על ידי החוקר ההולנדי פרופ' יאן יאקוב ון דייק. פריטים מהסוג הזה נדירים מאוד, ולכן אוסף חידות זה מהותי להבנת ספרות החוכמה שהייתה נפוצה במזרח הקרוב הקדום.
הטקסט מכיל לוגוגרמות רבות (סמלים ויזואליים המייצגים מילים). בשל נזק שנגרם ללוח, חלק מהטקסט חסר והדבר היקשה על מלאכת התרגום. לפי פרופ' ון דייק, הכיתוב הוא כנראה חלק מתרגיל שניתן בבית ספר היות שהכתיבה נראית רשלנית.
חידה לדוגמה: מה עולה כמו מגדל גבוה אבל אינו מטיל צל?
התשובה: אור השמש.
"החידה הזו מזכירה ברוחה את החידות של 'ההוביט' ו'שר הטבעות"', מסביר פרופ' וסרמן, "חידות חצי מיסטיות-חצי מטאפוריות שבהן אתה אמנם לא יכול לנחש את התשובה, אבל כאשר אתה שומע אותה אתה מבין את החידה בדיעבד". חידות נוספות מכילות ביקורת פוליטית, בדומה להומור של היום, ולעיתים מבט מפוכח על החיים.
"מדובר בתרבות מאוד מפותחת. למרות שעברו אלפי שנים, אם היו נוחתים כאן אנשים מאותה תקופה יכולנו בקלות להתחבר אליהם ולהיות חברים שלהם. הם היו ממש כמונו", מוסיף פרופ' וסרמן.
מקור הכתבה: www.hayadan.org.il