מחקר ראשון מסוגו בארץ

כ-24% מלוחמי האש בשירותי הכבאות בישראל סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית ו-67% מהם סובלים מתסמינים של ההפרעה

מאת אוניברסיטת בן גוריון

מחקר ראשון מסוגו בארץ, שבוצע במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר מרק לוגסי בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, חושף את שכיחותה של הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD) בקרב אוכלוסיית לוחמי האש המבצעיים משירותי הכבאות בישראל ובקרב לוחמי האש התעופתיים מנמל תעופה בן גוריון (נתב"ג).

 
מהמחקר, שהקיף 342 לוחמי אש בישראל (300 לוחמי אש משרותי הכבאות בארץ ו- 42 לוחמי אש תעופתיים מנתב"ג), עולה כי כ-24% מלוחמי האש המבצעיים בשירותי הכבאות בישראל (שיעור הגבוה בערך פי שלושה יחסית לאוכלוסיה הכללית בישראל), סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). בקרב 67% מהם נמצאו תסמינים של ההפרעה (PTSD חלקי) ורק כ-9% נמצאו ללא PTSD או PTSD חלקי. מנגד, רק כ-5% מקרב לוחמי האש התעופתיים מנתב"ג נמצאו עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), 45% מהם נמצאו עם תסמינים של ההפרעה ( PTSD חלקי) ו- 50% מהם נמצאו ללא PTSD או PTSD חלקי.
 
עוד נמצא כי ל- 62.5% מקרב לוחמי האש המבצעיים שאינם סובלים מ- PTSD יש טראומטיזציה משנית, לעומת 32.5% מקרב לוחמי האש התעופתיים שאינם סובלים מההפרעה. התוצאות הללו מחזקות את הטענה כי חשיפה מוגברת לאירועים טראומטיים חוזרים ונשנים אכן מהווה גורם משמעותי ותורם להתפתחותה של הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD), על תסמיניה.
 
ד"ר מרק לוגסי מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהנדס בטיחות במקצועו ובעברו קצין כיבוי בכיר, ביצע את עבודת המחקר בהנחייתם של פרופ' תלמה קושניר, פסיכולוגית רפואית ובעברה ראש המחלקה לסוציולוגיה של הבריאות באוניברסיטה, ופרופ' זאב קפלן, ראש החטיבה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל המרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.
 
במסגרת עבודת המחקר, שכותרתה – טראומטיזציה ראשונית ומשנית בקרב כבאים בישראל – גורמי פגיעות וחוסן, נבדקה לראשונה שכיחותה של הפרעת הדחק הפוסט טראומטית (PTSD) ותסמיניה בקרב לוחמי האש בישראל. בנוסף, נבדקה גם מידת ההשפעה של גורמי הפגיעות/החוסן בניהם "חוללות עצמית להתמודדות" (כגורם אישיותי) ו"תמיכה חברתית" (כגורם פסיכו-חברתי) על ביטויי התסמונת הפוסט-טראומטית (PTSD), בקרב מדגם הנבדקים.
 
ד"ר לוגסי: "כאשר מדובר בהפרעת דחק פוסט-טראומתית (Post Traumatic Stress Disorder – PTSD), הכוונה לאחת מהפרעות החרדה שהיא ההפרעה הפסיכיאטרית היחידה המחייבת את חשיפתו של האדם לאירוע טראומטי. ניתן להגדיר אירוע טראומטי רק אם אדם חווה איום ממשי על חייו או על שלמותו הפיזית, ובזמן האירוע הוא חש פחד, אימה או חוסר אונים. בנוסף, גם אם אדם היה עד לאיום על חייו או שלמותו של אדם אחר, או אפילו רק שמע על כך, ניתן להגדיר את החוויה כאירוע טראומטי". לדבריו, הפרעת הדחק הפוסט-טראומתית מתאפיינת בשלוש קבוצות עיקריות של סימפטומים: חוויה חוזרת ונשנית של האירוע הטראומטי, לנפגע יש הימנעות מתמשכת מגירויים המזכירים את הטראומה וסימפטומים מתמשכים של עוררות יתר כגון, קושי להירדם, נדודי שינה, רגזנות, קושי בריכוז וכו'.
 
חשוב לציין, כי לוחמי אש מקצועיים נחשפים בעבודתם לעיתים תכופות ללחץ רב במצבי חירום, הנובע ממראות קשים, חילוץ וטיפול בנפגעים, פינוי גופות, מאמץ פיזי רב ועוד. נוכחותם באירועים טראומטיים, חושפת אותם, לא רק ללחצי אירועי הטראומה עצמם, הכרוך בעזרה לנפגעים, אלא, גם לביטויים רגשיים פוסט טראומטיים שתוצאתם, טראומטיזציה משנית. חשיפה זו, בעבודתם של לוחמי האש, נפוצה למדי ועד כה נעשו ניסיונות להבחין בין אלו שיפתחו את ההפרעה הפוסט-טראומטית (PTSD) לאלו שלא. למרות זאת, לאוכלוסיית לוחמי האש בישראל, לא היה עד כה כל תיעוד רשמי לגבי שכיחות ה- PTSD, למרות היותם חשופים לטראומות נוספות ותורמות לטראומות שבמסגרת תפקידם (כגון, מלחמה וטרור). מכאן חשיבותו של מחקר זה וממצאיו.
 
"ממצאי המחקר" מסכם ד"ר לוגסי "עשויים לסייע לנו (החוקרים) ולארגון הכבאות בישראל לשפר את יכולתם של לוחמי האש לעמידה מול החשיפה המתמשכת לאירועים טראומטיים באמצעות תוכניות התערבות מקצועיות מתאימות. בנוסף, תוצאות המחקר עשויות לסייע לשירותי הכבאות בישראל לפתח כלים הולמים לסינון מועמדים למקצוע, תוך טיוב נושא הבטיחות הפסיכולוגית שלהם.
 
החוקר מונה שורת המלצות שלדעתו נדרש לשלבם במסגרת פתרון מערכתי, כגון, פיתוח כלי פסיכולוגי, שיאפשר לסנן מועמדים לגיוס שלהם סיכוי גבוה לפתח PTSD; פיתוח תכניות הדרכה עדכניות הלוקחות בחשבון את ההתפתחויות בתחום הכנת יחידים בביצוע מטלות תחת לחץ וחשיפה לאירועים טראומטיים וכן הקמת יחידה מקצועית לטיפול בנפגעים נפשית ולמניעת לחצים בקרב לוחמי האש בכל שירות כבאות.
 
ד"ר מרק לוגסי הציג את המחקר והמלצותיו ליו"ר ארגון הכבאים טפסר משנה יואב גדסי אשר בירך על המחקר, על חשיבותו ועל תרומתו להבנת הצרכים האמיתיים הנוגעים לבריאותם של לוחמי האש בישראל. בנוסף, הציג ד"ר לוגסי את המחקר והמלצותיו לנציב כבאות והצלה, רב-טפסר שחר איילון, אשר ראה במחקר נדבך חשוב בהבנת הצרכים הפסיכולוגיים של לוחמי האש בארץ ומתוך כך, החליט לאמץ את המלצות החוקר והנחה את המערכת לבחון את האפשרויות לשילובן בתוכניות העבודה השנתיות והרב שנתיות.