מנהגים שונים של ביתוק הבתולים

מנהגים שונים של ביתוק הבתולים

בימי קדם, שגבלו בתקופה הניאוליתית, ביתוק הבתולים של נערות צעירות היה נפוץ מאוד. בין עמים רבים של דרום אמריקה, את הביתוק עשו המיילדות לאחר לידת בת או האמהות כאשר בתם הגיעה לגיל צעיר. עד לפני זמן לא רב, בפרו הייתה מסורת: האימא ביצעה את ביתוק הבתולים של בתה במקום ציבורי. מקרים דומים התרחשו בקמצ'טקה ובמדגסקר.

***
בפיליפינים ובמרכז האפריקה, את ביתוק הבתולים ביצעו לנערות בגיל צעיר מאוד הנשים הבכירות ביותר של השבט. לפעמים התהליך היה מלווה בהרחבה מלאכותית של הנרתיק.

***
היו זמנים, בהם הנערות נדרשו ללכת אל היער, כדי שנזירים הלבושים בפרוות בעלי חיים יבתקו את הבתולים שלהן. הנזירים האלו היו שייכים לאחוות של "אנשי-שור", "אנשי-סוס", "אנשי-זאב", "אנשי-אריה" וכו'. בכל מקרה שונה, הם שמו על עצמם את פרוות החיה השייכת לאחווה.

***
על פי טקסטים רפואיים עתיקים מיוון ורומא, הנערה הגיעה לבגרות מינית בגיל 14. עד הגיל הזה – הן אפילו יכלו להסתובב ללא בגדים.
במחוזות מסוימים, זה נחשב לבושה אם האישה היא בתולה בחתונתה – היא הייתה צריכה לאבד את בתוליה מראש במקדש של האלה הגדולה, ולהקדיש לה את קרום הבתולים כקרבן. ביום המיועד, הבתולות הגיעו למקדש ו- "מסרו את עצמן" לכל אדם זר, אשר פגשו. יחד עם זאת, אסור היה לגבר לחשוף את גוף הנערה – זה נחשב לחילול בית המקדש. במקדשים הרומיים, לפעמים השתמשו בפסלונים דמויי איבר המין לשם ביתוק הבתולים.

***
במזרח, פעם חיו אנשים, שתפקידם ומקצועם היה ביתוק הבתולים של נערות צעירות. ביתוק הבתולים נחשב למעשה מאוד מסוכן, הדורש אחראיות רבה.

***
בשבטים סקנדינביים רבים היה מנהג כזה: כאשר החשיך ביום שלפני ליל הכלולות, "המכשף הראשי" הוביל את הבתולה אל היער, שם הדליק אש והביא קורבן לאלת פרייה – קרבן של אייל או חזיר בר. ורק אז הוא ביצע טקס של יחסי מין עם הבחורה. אם קיום יחסי מין לא היה מלווה בקרע של קרום הבתולים ובדימום – הקרבן היה נחשב לקרבן שלא התקבל. עם זאת, הייתה אפשרות לניסיון השני. אבל אם גם הפעם השנייה הייתה נכשלת - הנערה הוכרזה כנדחית על ידי האלים, ונידונה בכך לבדידות מתמדת. הנישואין במקרים כאלה היו מתבטלים, ולבחור היו מחפשים בת זוג חדשה.

***
בטקס נישואים רוסי עתיק, היה נהוג שה- "לורד הבכיר" נשאר קרוב אל הזוג הטרי בליל הכלולות שלהם. אם החתן לא היה מצליח להתמודד עם "חובות ליל הכלולות" שלו, הלורד נאלץ להחליף אותו.

***
בטיבט להתחתן עם בתולה נחשב לדבר נורא, ואם בכפר נודע על עובדה זו – את הזוג יכלו פשוט לגרש. יתר על כן, לפני החתונה, היה מומלץ שהבחורה תשקב אם לא פחות מ- 20 גברים. ואם להתחשב בעובדה שבתקופה הזו האוכלוסייה בטיבט לא הייתה גדולה – הדבר נחשב למאוד קשה לביצוע.

***
באוקיאניה, לפי המסורת, החתן מסר את אשתו לעתיד לכמה חברים, שבילו איתה כמה ימים הרחק מהכפר, ורק לאחר חזרתם התחילה החתונה.

***
אצל שבט זקאיי (בסומטרה), את ביתוק הבתולים לכלה ביצע אביה, עם סיוע הדודים שלה. לפעמים בחדר השינה של הבחורה המסכנה התאספו 25 גברים בגילאים 10 עד 70...

***
קטע מתוך הספר של מירצ'ה אליאדה "שמאניזם: שיטות ארכאיות של אקסטזה", אשר מתאר את ביתוק הבתולים לשם הכנת הבחורה להפיכתה לשמאן: "את הבחורה מפשיטים, משכיבים על המיטה המכוסה בעורות כבשים ומכסים בעלי Canelo, תוך כדי ביצוע תנועות קסומות. לאחר מכן, רוכנות מעליה נשי-שמאן, ומתחילות למצוץ בחוזקה את שדיה, את בטנה ואת איבר מינה, עד שהיא מגיעה לאקסטזה. ובאותו הרגע היא גם מאבדת את בתוליה.".

***
בהודו העתיקה, את הליך ביתוק הבתולים ביצעו בתשלום אנשים שהוכשרו במיוחד. את ההחלטה הקשה לקחת את הנערה אל מומחה כזה – קיבלה האם. ביתוק הבתולים התבצע בעזרת פסל בדמות של פאלוס, העשוי מעץ, אבן או חומרים אחרים. לאחר מכן, הכניסו לתוך הנרתיק של הנערה חומר מיוחד העשוי מעלים רפואיים, וזה גרם להחלמה מהירה והפחית את הכאב. ואת הדם שהבחורה איבדה במהלך התהליך, עם רשות ההורים היה אפשר לאסוף, ולהשתמש בו בעתיד לשיקויי האהבה.

***
כמעט בכל השבטים של דרום אמריקה ועוד בכמה שבטים אפריקאיים, הייתה מסורת של ביתוק עצמי של הבתולים בעזרת פסלון עץ העשוי בצורת איבר מין גברי.

***
בפפואה גינאה החדשה, הזכות של ביתוק הבתולים של הנערה התמימה הייתה שייכת לכהן הגדול בלבד. הוא עשה זאת בעזרת סכין עץ, ולאחר מכן החתן היה מציע לגברים אחרים "לבחון" את הכלה הצעירה. רק אז היו מתחתנים, ומאז האישה הייתה צריכה להישאר נאמנה לבעלה.

***
בכמה שבטים אפריקאיים "שמרו" טוב על הבתולים של הכלה. ועשו זאת באופן מאוד קיצוני – תפרו את הנרתיק של הבת בגיל צעיר, ופתחו אותו רק לפני החתונה בישיבת המועצה המיוחדת של זקני השבט.

***
בקמבודיה, את ביתוק הבתולים של הכלה עשה במהלך טקס החתונה הכומר. הוא ביצע זאת באמצעות האצבע האמצעית טבולה ביין. לאחר מכן, את היין שתו בני משפחת החתן.

***
בשנת 1507, מועצת העיר הצרפתית אמיין הציעה חוק חדש: "לבעל אין זכות לחלוק את המיטה עם אשתו בליל הכלולות שלהם, ללא רשותו של האדון שלו, לפני שהאדון בעצמו חולק את המיטה עם אשתו של הווסאל שלו.".

***
בחלק מעמי סיביר ושבטי הצפון הרחוק, היה נהוג לבקש מאדם "מבחוץ" לבתק את הבתולים. והמנהג הזה בא מסיבות אנוכיות לגמרי: היה נהוג לחשוב, שיחד עם דם של הבתולה, על הגבר יישפך גם זעמם של אבות אבותיהם. ואם את הטקס מבצע אדם זר – הוא ייקח על עצמו את המכה.

***
וזוועה אמיתית של ביתוק הבתולים מחכה לנערות בחלק משבטים נפרדים של אפריקה. הן נשלחות אל תוך הג'ונגל, כדי שאת תפקיד הגבר הראשון ימלא... זכר גורילה. יתר על כן, אם בחורה לא יכולה למשוך את "הגורילה", זה מטיל צל על המוניטין שלה בתור בת זוג פוטנציאלית: אם אפילו גורילה לא רצתה לשכב איתה!