"הערפד מברוקלין"

"הערפד מברוקלין" 

הרוצח המפחיד ביותר בהיסטוריה של ארה"ב

שמו היה אלברט פיש. והקרבנות שלו היו אך ורק ילדים, אותם הוא רצח ואכל. הסטיות של האיש היו כל כך נוראיות, שאף אחד לא הטיל ספק בזה שהוא חולה נפש. אך למרות זאת, פיש נמצא שפוי ונידון למוות.

* * *

בלידה, נתנו לאלברט את השם המילטון. המילטון פיש נולד בשנת 1870 בוושינגטון, במשפחה מכובדת מאוד. עם זאת, רבים מבני משפחתו סבלו ממחלות נפשיות שונות. המילטון בילה את שנות בית הספר שלו בפנימייה, שם לראשונה החל לקבל עונשים גופניים, ולצפות באחרים נענשים גם כן. בתקופה זו, התרחשו המגעים ההומוסקסואליים הראשונים שלו. בהגיעו לבגרות, הוא עבר לניו יורק, שם הוא שינה את שמו לאלברט.

בקרוב, אמו עמדה על כך שהוא יינשא. אשתו ילדה לו שישה ילדים. מאוחר יותר, היא סיפרה שפיש היה איש משפחה טוב, אם כי לפעמים ההתנהגות שלו היתה מוזרה מאוד. למשל, פעם הוא פצע קשה את ידו עם המסמר. בכוונה.

בפעם הראשונה, פיש נעצר בשנת 1903 בגלל שוד של החנות בה עבד. הוא נשלח לכלא, שם הוא בילה שנתיים. אבל הוא נכנס להיסטוריה של הקרימינולוגיה לא בגלל מעשי השוד.

פיש הפך לרוצח סדרתי רק בשנת 1920, כשהיה בן כמעט 50. אך יחד עם זאת, החקירה העלתה שהוא ביצע את הרצח הראשון של ילד בשנת 1910, בווילמינגטון. בנוסף, פיש אנס שוב ושוב בנים, אבל אף פעם לא נענש על כך.

בוקר אחד, ב- 14 ביולי שנת 1924, פרנסיס מקדונל בן ה-8 נעלם. הוא נראה בפעם האחרונה יוצא ממגרש המשחקים, בליווי איש בגיל העמידה, רזה בעל שפם אפור, לבוש בבגדים אפורים. כמה שעות לאחר מכן גופתו של פרנסיס נמצאה ביער. הילד הוכה קשות, נאנס ונחנק בעזרת הכתפיות שלו. המשטרה החלה לחפש את "האיש האפור" – כך הם קראו לרוצח. עם זאת, החקירה לא הניבה תוצאות.

ב-11 לפבואר שנת 1927, בילי גפני בן ה-4 נעלם בזמן ששיחק ליד ביתו. הבן של השכנים איתו שיחק בילי, אמר שניגש אליהם איש זקן ורזה עם שפם ולקח את בילי. גופתו של הילד לא נמצאה מעולם.

מקרה נוסף קרה ב-3 ביוני שנת 1928. הפעם המקרה היה שונה במקצת מן השניים הקודמים:

אדוארד בן ה-17 שחיפש עבודה, פרסם הודעה בעיתון. פנה אליו איש שהציג את עצמו בשם פרנק הווארד. זמן קצר לאחר מכן, הווארד ביקר בביתו של אדוארד – זה היה איש לא צעיר, בעל שפם אפור. הוא השאיר רושם טוב על המשפחה.
"הווארד" ביקר אותם שוב, לכאורה כדי לחתום סופית על ההסכם להעסקת צעיר. בביקורו האחרון, הוא הציע להסיע את אחת האחיות הצעירות של אדוארד למסיבת ילדים. לאחר היסוס קצר, ההורים הסכימו לתת לה ללכת עם האדון הנכבד והמקסים. מיותר לציין, שהם לא ראו יותר את בתם.
במשטרה החלו מיד לחפש אחר הנעדרת. עד מהרה התברר, שאדם בשם פרנק הווארד לא קיים. לא מצאו שום עקבות לילדה, וכמה חודשים מאוחר יותר התיק נסגר בשל חוסר ראיות לכך שגרייס באד נהרגה.

עשר שנים לאחר מכן, פיש, שמוחו נעשה כנראה עוד יותר מעורפל, כתב לאמה של הילדה מכתב, בו תיאר בפירוט רב את מה שעשה לילדה.
הוא כתב שהוא הביא את גרייס לבית ריק אותו שכר מראש, הפשיט את הילדה וחנק אותה. ואז הוא חתך את "החלקים הרכים" של גופה והכין אותם בתנור. הוא אכל את הילדה במשך תשעה ימים.

החקירה נפתחה מחדש. הפעם בראש החקירה עמד הבלש ויליאם קינג, אשר בקפדנות רבה בדק את כל הכיוונים. ולאחר זמן מה, פיש אלברט נתפס בידי המשטרה.

המספר המדויק של הקורבנות של הרוצח הסדרתי אינו ידוע. ההנחה היא שהוא הרג 7 – 15 אנשים. את חלקם הוא אנס. במהלך החקירה, הוא תיאר בפרטים כיצד הרג את הילדים, ולאחר מכן בישל ואכל אותם. בנוסף, הייתה לו נטייה לעינוי עצמי: הוא הצליף בעצמו בשוט, שרף והכה את עצמו במקל. במהלך הבדיקה הרפואית של הנאשם, נמצאו 27 מחטים, שהוא הכניס לעצמו במפשעה.

פסיכיאטרים קבעו שהוא היה אחראי למעשיו. כאשר לפיש נודע שהוא יישב בכיסא החשמלי, הוא אמר שהעונש נראה לו מעניין. ב- 16 בינואר שנת 1936 הרוצח הוצא להורג.