מהשמנה לאנורקסיה

מהשמנה לאנורקסיה

מהשמנה לאנורקסיה - צעד אחד. כל העניין הוא בגישה וביחס לאוכל. מליסה ג'ונס בת ה-21 מצפון יורקשייר הייתה בעבר בעלת תואר "הנערה המלאה ביותר בבריטניה". אך הכל השתנה.

כעת היא סובלת מאנורקסיה. חייה השתנו אחרי ניתוח מעקף קיבה, שהרופאים התעקשו לבצע. הם חזו לה מוות במקרה אם היא לא תרד במשקל.

ניתוח זה, שבוצע בשנה שעברה הפחית את משקלה של מליסה מ- 216 קילוגרמים ל-  50 קילוגרם. עכשיו, הרופאים קוראים לבחורה לעלות במשקל, אחרת היא תמות.
לפני הניתוח, היא צרכה מדי יום 15,000 קלוריות. התזונה שלה הייתה מורכבת משוקולד, צ'יפס ומוצרים מזיקים אחרים. ההורים הסכימו לבצע ניתוח למרות הסיכון הגדול כי לא ראו דרך אחרת להציל את בתם. כתוצאה מכך, תוך שנה היא איבדה יותר מ -50% ממשקל גופה. לאחר מכן, מליסה איבדה עניין במזון ומשקלה החל לרדת במהירות. האבחנה של הרופאים היתה "אנורקסיה".

- "אני הרגשתי מאושרת רק כאשר אכלתי" - מספרת הבחורה - "בבת אחת, אכלתי בערך 8 חטיפי שוקולד, 10 שקיות של צ'יפס, כמה כריכים ומזון מהיר כלשהו. בזבזתי את כל דמי הכיס שלי על אוכל. אך הייתי מעדיפה שוב לחזור ולהיות שמנה." - מוסיפה מליסה.

מליסה הבינה במהרה, שירידה מהירה כל כך במשקל, עושה אותה עוד יותר אומללה. לאחר שהיא ירדה 139 קילו, היא התחילה להתלונן שהיה עדיף אם היא לא הייתה עוברת את הניתוח.
העור הרפוי – זה לא הבעיה העיקרית. לאחר הניתוח, מליסה יכלה לאכול רק מנות קטנות. בשלושת החודשים הראשונים, היא אכלה רק מיץ פירות וחמאה מומסת ואיבדה 12 ק"ג בחודש. היא כל כך התרגלה לאכול מעט, שזה הפך למחלה.

- "מזון גורם לי סבל פיזי", - אומרת מליסה - "אני צריכה להכריח את עצמי לבלוע משהו".
היום, התזונה היומית שלה מורכבת משלושה גזרים מבושלים, שני גזרים לבנים וקומץ של צ'יפס - הכל ביחד זה 300 קלוריות ליום. הרופאים יעצו לה לאכול 500 עד 1,000 קלוריות ביום.

- "אני לא מרעיבה את עצמי בכוונה" - אמרה מליסה, - "אבל עכשיו הייתי מעדיפה למות מאשר להכריח את עצמי לאכול. אני רזה מדי, אני בהלם מהגוף שלי. אבל כואב לי מאוד לבלוע. וכאשר אני אוכלת משהו,  מתחילות אצלי התכווצויות בבטן ואני מתחילה להרגיש חולה. אני כנראה אמות מהתקף לב, לכן אני חייבת להמשיך לאכול. זה קשה, אבל אני משתדלת".

ונשאלת כמובן השאלה: איך יכול לקרות מצב, שילדה מגיעה למשקל 216  ק"ג?