למה אנשים צוחקים?

למה אנשים צוחקים?

תשאלו 100 אנשים את השאלה: "למה אתם צוחקים?", ולפחות מ-99 מהם תשמעו את התשובה "כי זה מצחיק!". אבל המחקרים מראים, שלמעשה, הסיבה לצחוק היא בדרך כלל לא משהו מצחיק. המומחה רוברט פרובינס, חוקר הצחוק, במשך שעות הקליט שיחות בין אנשים במרכזי קניות, כיתות, משרדים ומסיבות, כדי להבין - מה באמת גורם לאנשים לצחוק?

כל מה שהוא הצליח לגלות זה: הרוב המכריע של האנשים לא צוחקים בגלל ששמעו או ראו משהו מצחיק. הצחוק נשמע לאחר משפטים לא משעשעים, בתגובה לדברים כמו "תראה, הנה אנדרה", ולפעמים אפילו ללא סיבה. אפילו הניסיונות של המשיבים להשוויץ בחוש ההומור שלהם, עוררו פחות צחוק מאשר ביטוי בנאלי "אתה בטוח?"

אזורי הצחוק במוחינו, הם "עתיקים" באותה מידה כמו האזורים האחראיים על הנשימה ועל הרפלקסים. משמעות הדבר היא שהם די רחוקים מהאזורים אשר התפתחו מאוחר יותר, אלה האחראים על הדיבור והזיכרון.
יש תכונה בסיסית נוספת של צחוק: כל האנשים מסוגלים לצחוק ללא יוצא מן הכלל, גם האנשים אשר חירשים ואילמים מלידה. על אף העובדה שהם מעולם לא שמעו את קולות הצחוק, הם עושים את אותם הצלילים כאשר הם צוחקים. כל זה מצביע על כך שצחוק – הוא תכונה פיזיולוגית ולא פסיכולוגית שלנו.
אולי זה מסביר מדוע לפעמים אנחנו לא יכולים לעצור את ההתקפה של צחוק בלתי נשלט.

כמובן, אנחנו משתמשים באופן פעיל בצחוק כאמצעי לאינטראקציה חברתית. צחוק יכול לאחד קבוצה של אנשים, וגם לעורר ביניהם מחלוקת. בעזרת צחוק, אפשר להביע מגוון רחב של רגשות – החל מבוז ועד הערצה. צחוק יכול למשוך את תשומת הלב של המין השני. וכן הלאה.

כך, נכון להיום אנו יודעים שני דברים:
צחוק - זו תכונה פיזיולוגית שלנו.
צחוק – הוא כלי של סוציאליזציה.

אבל כדי להבין את טבעו של הצחוק, צריך למצוא תשובות לשאלות אחרות: מדוע התפתח הצחוק? איך הוא התפתח? איך הוא משתנה במהלך חייו של האדם? ולבסוף, איך זה עובד בכלל?