שורפים קלוריות ב... חשיבה!
.jpg)
החומר האפור שלנו, כידוע, צורך כמויות עצומות של אנרגיה. משמעות הדבר היא שה- "תדלוק" שלו דורש תזונה מתאימה. לכן נשאלת שאלה הגיונית: מדוע מי שעוסק בפעילות מוחית רבה – אינו יורד במשקל?
בכל סרט תיעודי על האבולוציה האנושית, תמיד עולה הנושא של הגדלה בגודל המוח האנושי. בדרך כלל, כדי להוכיח זאת מעמידים בשורה גולגולות – מהקטנות (העתיקות יותר) ועד לגדולות (הקרובות ביותר לתקופה שלנו).
.jpg)
ותמיד מדגישים, שכמה שיותר גדול נעשה מוחנו – כך יותר אנרגיה הוא צורך. כלומר, כמה שהמוח גדל – כך יותר מזון יכולנו לייצר, בשביל להמציא ולשפר בעזרתו את הכלים: כמה שיותר טוב אכלנו – כך המוח שלנו התפתח יותר. וכך במעגל. המחזוריות הזו, לפי המדענים, ממשיכה עד היום.
אז למה, אם כן, המדענים, המתכנתים והמתמטיקאים אינם הופכים לבעלים המאושרים של גופים רזים על ידי ישיבה רגילה והחשיבה הרבה?
בשביל ההשוואה: להישרדותו של האדם הממוצע, דרושות כ -1,300 קלוריות ביום. דקה אחת של הליכה שורפת 4 קלוריות. דקה אחת בשיעור קיקבוקסינג שורפת 10 קלוריות.
וכאשר אנו מפעילים את מוחנו "במלוא העוצמה" (פותרים תרגיל קשה או חושבים על בעיה כלשהי), מספר הקלוריות שנשרפות עלול להגיע עד 1.5 לדקה. זה באמת הרבה.
.jpg)
מרשימה גם העובדה, שהמדענים מצאו דרך למדוד את העוצמה, בה האדם חושב בשלב מסוים. לשם כך, באמצעות ציוד מיוחד, הם חישבו כמה גלוקוז נקלט בחלקים שונים של המוח.
הסתבר, שבתהליך פעיל של חשיבה מעורבת בעיקר האונה הקדמית של המוח. הבעיה היא שאנחנו לא משתמשים בחלק הזה על בסיס קבוע. לכן, על אף שהמוח שורף ביום כ- 300 קלוריות, תמיד נשארת לו האפשרות לשרוף יותר.
השאלה היחידה הנשארת היא – כמה הרבה אנו מאמצים את "החומר האפור" שלנו?