עובדות היסטוריות על סקס
למה הוקדשו מרבית הספרים הקוריאניים על סקס מימי הביניים, מה נמדד אצל הבחורה לפני ליל הכלולות ברומא העתיקה, איך ניסו לדכא הומוסקסואליות בוונציה של ימי הביניים ומדוע דרווין נחשב לסוטה? את התשובות לשאלות אלו ואחרות תוכלו לקבל כאן.
***
ברומא העתיקה, היה קיים מנהג: לפני ליל הכלולות, לנערה בעזרת חוט מדדו את עובי הצוואר. צווארה בבוקר נמדד שוב. אם החוט היה מגיע בדיוק לאותה הנקודה – סימן שהבחורה לא הייתה בתולה. אם הצוואר שלה היה מתעבה לאחר ביתוק הבתולים - אז היא נחשבת לבתולה.
***
ספיידרמן מוזכר לראשונה באפוס של גילגמש. האלה עשתר הפכה את הגנן שלה לעכביש, לאחר שהוא סירב "לטעום את הבגרות" איתה.
***
וולטר כתב על מייסד של המנזר הנשי – הנזיר רוברט דה בריסל. הוא המציא סוג חדש של "עינוי עצמי" - ישן כל לילה בין שתי נזירות צעירות.
***
חוק שנת 1460, שנחקק בוונציה, ציווה לנשים להיות נחמדות, עדינות ולאכול יותר כדי שיוכלו להיות בעלות צורה "מעוררת טעם" שתמשוך אליהן את הגברים – כדי למנוע התפשטות של הומוסקסואליות.
***
אצל הקורטיזניות היפניות, הקעקוע נחשב להוכחה הכי פשוטה מבין חמשת ההוכחות של אהבתן.
ארבעה הנותרות (מגבוה לנמוך): גזירת שיער, כתיבת נדרי אהבה, גזירת ציפורניים ולבסוף – קטיעת זרת.
***
ציוריו של טיציאן, נחשבו על ידי בני דורו לפורנו קשה.
***
בשנת 1684, ב- "ז'ורנל דה סוואן" כתבו על נזיר מפראג, בעל יכולת להריח אישה שבגדה בבעלה.
***
בסין, היה מותר "להשאיל" את האישה לכמה שנים לבית בושת, כדי "לתקן את האופי". זה נחשב למעשה ראוי, אם, למשל, הכסף שהיא "הרוויחה" הלך לטיפול בהוריה או בילדיה.
***
בלונדון עקרות הבית במאה ה- 17, כתבו עצומה נגד קפה "... זהו משקה ברברי שהפך לסריסים את הבעלים שלנו".
***
באנגליה של המאה ה -19, על רגלי הפסנתרים שמו כיסויים – כדי שאף אחד בקונצרט, לא יביט ברגליים האלו ולא יחשוב מחשבות "לא הולמות".
***
בשנות ה- 20 – 30 של המאה שעברה, אנשי הדת התנגדו בחריפות לבגדים עם רוכסנים, כי לדבריהם – בגדים שניתן להוריד במהירות – מעודדים את האנשים למין ספונטני.
הדעות הקדומות נגד רוכסנים על בגדי נשים נשארו עד שנות החמישים.
***
בתקופת שהותו של הצבא הרוסי בפריז (על פי דברי בני דורם) - העגבת הביאה כמעט לאותו מספר הקורבנות כמו המלחמה. בשנת 1847, הוקמה "הוועדה לפיקוח על נשים תועות" כאשר בצבא חלו בעגבת 5.8% מכלל ההרכב.
***
צ'ארלס דרווין טען (וזה אכן כך) שהנקבות נוטות לחפש את הזכרים החזקים ביותר והיפים ביותר כדי להזדווג. באנגליה הוויקטוריאנית, הצהרה זו עוררה סערה של כעס, לתאוריה קראו "לא מוסרית", ולצ'רלס דרווין - סוטה.
***
באימפריה הרומית, צבע בהיר של שיער אצל נשים היה קשור בעיקר לזנות. את הבלונדיניות, שנלקחו בשבי בגאליה וגרמניה הברבריים – סיפקו לבתי בושת. היה קיים גם חוק שנשים העובדות במקצוע זה חייבות לצבוע את שיערן או ללבוש פאה בלונדינית.
***
בימי הביניים, ניתן היה להתגרש, אם האישה הייתה מדווחת שבעלה אימפוטנט, או בעל היה מדווח שהכלה אינה בתולה. בזמנים אלו, לפעמים נכחו בליל הכלולות בחדר נציגים של המשפחות כדי לשים עין על התהליך.
***
כאשר המלכה ויקטוריה ביקרה במוזאון "ויקטוריה ואלברט" בלונדון, היא הייתה המומה למראה איברי המין של פסל דוד של מיכלאנג'לו. במוזיאון מצאו פתרון רדיקלי. הם עשו עלה תאנה בגודל המתאים, עשו בפסל שני ווים קטנים עליהם היה ניתן לתלות את העלה במידת הצורך.