הילדות המאושרת

הילדות המאושרת

יום אחד, איש שבא הביתה מאוחר מהעבודה, עייף כמו תמיד ראה שבנו בן ה- 5 מחכה לו ליד הדלת.

-  "אבא, אפשר לשאול אותך משהו?"
-  "כמובן, מה קרה?"
-  "אבא, כמה כסף אתה מרוויח בעבודה?"
-  "זה לא עניינך!" - נסער האב. - "ובכלל – למה אתה שואל?"
-  "אני רק רוצה לדעת. אנא ספר לי, כמה אתה מקבל בשעה?"
-  "ובכן, למעשה, אני מרוויח 30 שקל לשעה. למה?"
-  "אבא..." - הבן הביט בו במבט רציני מאוד - "אבא, אתה יכול להלוות לי בבקשה 20 שקל?"
-  "מה? שאלת רק בשביל שאתן לך כסף לעוד צעצוע מטופש?" - הוא צעק. - "מייד לך לחדר שלך ותתכונן לשינה! איך אתה יכול להיות כל כך אנוכי?! אני עובד כל היום וחוזר מאוד עייף, ואתה מתנהג בצורה כזו...".

הילד הלך בשקט לחדרו וסגר את הדלת. אבל אביו המשיך לעמוד ולחשוב ברגזנות על בקשת בנו.

"איך הוא מעז בכלל לשאול כמה כסף אני מרוויח?..."
לאחר זמן מה הוא נרגע, והתחיל לחשוב בהיגיון: אולי הילד היה צריך לקנות משהו חשוב... לעזאזל איתם, עם 20 השקלים. הרי זו הפעם הראשונה שהוא בכלל ביקש כסף...

כאשר נכנס האיש אל החדר, בנו כבר היה במיטה.

-  "האם אתה ישן, בני?" - הוא שאל.
-  "לא, אבא. אני פשוט שוכב", - אמר הילד.
-  "אני חושב שהייתי לא בסדר איתך", - אמר האב. - "היה לי יום קשה בעבודה, ופשוט הייתי עצבני. אני מצטער. הנה, קח לך את הכסף שביקשת".

הילד התיישב במיטתו וחייך.

-  "אוי, אבא, תודה!" - הוא אמר בשמחה.

אז הוא הכניס את ידו אל מתחת לכרית, והוציא מטבע של 10 שקלים. אביו, כשראה שלילד כבר יש כסף, שוב כעס. והילד שם את כל הכסף ביחד, ספר אותו שוב בזהירות והסתכל על אביו.

-  "למה ביקשת ממני כסף, אם כבר יש לך?" - מלמל האב.
-  "כי לא הספיק לי. אבל עכשיו יש לי בדיוק!" - השיב הילד – "הנה, אבא – יש כאן בדיוק 30 שקלים. האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? אנא, תבוא מחר מוקדם יותר מעבודה, אני רוצה שתאכל ארוחת ערב איתנו...".

אז מה המוסר של הסיפור?

אין מוסר. פשוט רצינו להזכיר לכם שהחיים שלנו קצרים מכדי לבזבז את כולם בעבודה. אנחנו לא צריכים לאפשר להם לברוח בין אצבעותינו, מבלי לתת לפחות טיפה של תשומת לב לאנשים שבאמת אוהבים אותנו. אם מחר כבר נפסיק להתקיים – מהר מאוד ימצאו לנו מחליף בעבודה. ורק עבור בני המשפחה והחברים זה יהיה אובדן גדול באמת. תחשבו על זה, כי אנחנו משקיעים לפעמים בעבודה יותר מבמשפחה.