האם אפשר להשפיע עליכם?

האם אפשר להשפיע עליכם?

 

תסריט החיים של כל אדם נקבע בתוכניות ההתנהגות המודעות שלו. פסיכולוגים מצאו, שהבעלים של לפחות אחד מארבעה התרחישים שלהלן צריכים להיות זהירים – קל מאוד להשפיע על אנשים אלה.

בכל יום אנחנו מתקשרים עם אנשים שונים: עם חברים, עמיתים, שכנים, בני משפחה ואנשים זרים בתחבורה הציבורית. וכמובן, כולנו משפיעים האחד על שני בצורה כלשהי, ומנסים "להתאים" את הפעולות של האחרים לתרחישים של חיינו.

תרחישים אלה מאוחסנים במוחנו כמו קבצים בכונן הקשיח של המחשב, ומשפיעים על מהלך חיינו. אחרי הכל, אנחנו מנסים לגרום לאחרים לשחק לפי הכללים שלנו, מתנגדים ללחץ המופעל עלינו וכועסים כשאנשים במעשיהם סוטים מהתכניות שלנו.

תרחישי החיים מאוד צפויים ודומים אצל אנשים רבים, ולכן ניתן להשתמש בזה לשליטה במחשבות שלנו. לפניכם 4 מודלים של התנהגות, בהם ניתן להשתמש בקלות למטרה זו. אתם מוזמנים לבדוק האם אתם מושפעים בקלות יותר מאחרים:

גיבור על:

אנשים רבים פועלים כדי לשכנע אחרים שהם לא מפסידנים. לכן, אנשים כאלה נוטים לקחת על עצמם יותר מדי, ולפעמים הם צריכים להקריב המון  כדי להוכיח את עצמם.

"הכל מצוין!"

אנשים כאלה נוטים לנסות "לעשות רושם", מדברים רק על הצלחותיהם ומסתירים את כישלונותיהם. פסיכולוגים קוראים לתופעה הזאת "דיסוננס קוגניטיבי". המהות של התאוריה היא: רגשות, מחשבות והתנהגות של האדם חייבים להיות עקביים. אם אחד משלושת המרכיבים האלה משתנה, מופיע דיסוננס שמוביל לתחושה של חוסר נוחות אצל האדם, והוא מנסה להיפטר מזה על ידי שינוי רכיבים אחרים.

לדוגמה: אם אנשים שמחשיבים את עצמם להומניים גורמים לכאב לא מוצדק למישהו – הם מפחיתים את הדיסוננס שמתעורר בזה שמפחיתים בחשיבות של הקרבן. כך גם עם התסריט "הכל בסדר": אם התנהגותו של האדם (הפסד) מפסיקה להתאים לתרחיש שבו אין מקום לכישלונות – מופיע דיסוננס, אותו אפשר להפחית על ידי כך שפשוט תשכחו מהכישלון הזה.

תמיד מאמין לכל דבר:

אדם כזה מגדיל את יתרונותיהם של האחרים ומתעלם מחסרונותיהם, נוטה לחכות זמן רב מדי, ובגלל זה מפסיד לעתים קרובות.

"איש-חגיגה"

מתנהג כאילו זכה בפרס הגדול: זורק כסף לימין ושמאל, תמיד מכייף במסיבות ועושה חיים. ואז הוא מהמר על כל הכסף – ושם מגיעה האכזבה.