לחזור לחיים בהלוויה


לחזור לחיים בהלוויה

בזימבבואה, "הגופה" חזרה לחיים במהלך הלוויה

בהלוויה של אזרח זימבבואה - בריאן דאמה זנטה בן ה- 34, כאשר בני המשפחה והחברים של "המנוח" עברו על פני הארון כדי לחלוק את הכבוד האחרון עם האיש היקר, אחד מהחברים שלו במקרה שם לב לכך שהרגליים של האיש המת השוכב בארון - רועדות. כמובן, מייד התקשרו לאמבולנס, ואחרי כמה זמן בריאן "המת" היה מסוגל לחזור לחיים הנורמליים.

העובדה שזנטה "חזר מהמתים" – זה אירוע אכן מפתיע, אבל עדיין לא יכול להיות משויך לפלאים. סיפורים על אנשים אשר התעוררו לפני קבורתם הם לא נדירים כמו שנהוג לחשוב. לעתים קרובות מאוד אירועים מסוג זה מתרחשים במדינות העולם השלישי, בהן טיפול רפואי מוסמך לא זמין לכל האוכלוסייה.

כאשר הלב מפסיק לפעום, התודעה לא נכבית באופן מיידי. אולי זה האנשים אשר התעוררו לפני קבורתם ולעתים אחרי, היו אחת הסיבות להופעת אגדות על זומבים וערפדים.
בתקופה הוויקטוריאנית, אפילו חיברו אל הקבר צינור מיוחד לזרימת אוויר וגם השאירו פעמונים בקבר כדי שהאדם "המת" יהיה מסוגל לצלצל בהם ולהודיע על כך שהוא נקבר בחיים והתעורר.

בימינו, מתרחשות טעויות, גם כאשר המוות נקבע באמצעות ציוד מיוחד. אנשי הצוות הרפואי בדרך כלל לא מבזבזים הרבה זמן על הכרזה על מוות, כי במקום זאת הם נותנים יותר תשומת לב לפצועים או חולים שנותרו בחיים וזקוקים לעזרה. אף אחד לא שומר על החולה שמותו כבר נקבע, וגופתו נשלחה לחדר המתים.

עובדה מעניינת: בשנות 1700, הרופאים היו כל כך מודאגים מהבעיה של קבורה בחיים, שהציעו לבנות ברחבי צרפת "חדרי מתים להמתנה", שבהם מוקמו המתים אשר שכבו שם תחת הפיקוח של הרופאים, אשר עברו ביניהם וחיפשו סימני חיים. הגופות נשלחו לבתי הקברות כאשר אפשר היה לראות סימנים ברורים של ריקבון.

 

 



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )


דף הבית >> מבזקי דף >> כללי >> לחזור לחיים בהלוויה