מדוע אנחנו חולמים?

מדוע אנחנו חולמים?

בעולם יש מדע שחוקר את החלום - אונירולוגיה. הוא משלב בתוכו את התכונות של מדעי המוח, פסיכולוגיה, ואפילו ספרות, אבל היא לא עונה על השאלה העיקרית - למה אנשים חולמים? בואו ונראה כמה השערות מעניינות בנושא:

1. תשוקות נסתרות

זיגמונד פרויד
אחד הראשונים שהתחילו ללמוד על החלומות, היה המייסד של פסיכואנליזה - זיגמונד פרויד. לאחר ניתוח חלומותיהם של מאות המטופלים שלו, פרויד פיתח תאוריה, האומרת ש: חלימה – זה רצונות מדוכאים ושאיפות נסתרות של האנשים.

בחלום, על פי פרויד, האנשים רואים את מה שהם רוצים להשיג, כפי שזה או באופן סמלי. לדוגמה, אם גבר חלם שהאמא שלו מתה - זה לא אומר שהוא בתת מודע רוצה להרוג אותה - הפרשנות הפרוידיאנית מצביעה על סכסוך מסוים בין אם ובנה, ולבעיה זו יש פתרון פשוט ויעיל, אבל האמא לא יודעת עליו. לכן, מותה של האם בחלום – זה דימוי של יישוב הסכסוך.

על ידי לימוד חלומות, מייסד השיטה הפסיכואנליטית סייע למטופלים שלו להוציא את הפחדים והרצונות שחבויים עמוק כל כך שהם עצמם לא ידעו שחבויים בתת המודע שלהם.

2. תוצר לוואי של הפעילות החשמלית של המוח

אלן הובסון
פסיכיאטר אלן הובסון, מחבר תאוריה פופולרית אחרת כדי להסביר את קיום החלומות, טוען שחלומות אינם נושאים כל משמעות – הם פשוט התוצאה של אימפולסים חשמליים אקראיים המתרחשים באזורים במוח האחראים לרגשות, תפיסות וזכרונות.

לפי התאוריה של הובסון, המוח רק מנסה לפרש את האותות האקראיים, מה שמוביל להופעתן של סצנות צבעוניות או לא.

היא גם יכולה להסביר מדוע אנשים מסוימים נוטים ליצור יצירות אמנותיות ספרותיות, שהן למעשה לא יותר מאשר סוג של "חלומות בהקיץ", שנוצרו על ידי הפרשנות של האותות המתקבלים במערכת הלימבית במוח מהעולם החיצוני.

3. שליחת זכרונות לטווח קצר לאחסון לטווח ארוך

ג'אנג ג'יה
אולי החלומות זה באמת התוצאה של אימפולסים עצביים, אבל מה אם האימפולסים למעשה אינם אקראיים כלל? רעיון זה שייך לפסיכיאטר ג'אנג ג'יה, והיא קראה לזה "תאוריה של הפעלה קבועה". ג'אנג ג'יה מאמינה שהמוח מעביר דרכו כל הזמן הרבה זכרונות, ללא קשר לאם האדם ישן או ער. בזמן כאשר הזיכרונות לטווח קצר מועברים לאחסון במחלקת "טווח ארוך" – מופיעים החלומות.

4. דרך להיפטר "מהאשפה"

מה שנקרא "תורת הלמידה ההפוכה" אומרת שחלומות מסייעים לאנשים להיפטר מאסוציאציות לא רצויות וחיבורים שנוצרו במוח לאורך כל היום. אנחנו יכולים לומר שחלומות משמשים כמנגנון של "איסוף הזבל" - ניקוי הראש ממחשבות לא רצויות וחסרות תועלת. זה מונע עומס יתר של מידע, שנכנס למוח באופן בלתי נמנע בכל יום.

5. סידור שיטתי של מידע שהתקבל במהלך היום

השערה זו היא מנוגדת ל- "תאוריה של למידה הפוכה": על פיה, החלומות – זה תהליך של ארגון ואחסון של מידע.

לטובתו של רעיון זה אפשר לומר שכמה מחקרים מראים שאנשים זוכרים טוב יותר את המידע שהתקבל לפני שהם הלכו לישון. אוהדי ההשערה הזו מאמינים שחלומות עוזרים להבין ולארגן את המידע שנרכש במהלך היום.

אישור נוסף של השערה זו הוא המחקרים האחרונים שבהם נמצא, שאם אדם נרדם זמן קצר לאחר מקרה רע, לאחר שהוא יתעורר הוא יזכור הכל בפרטי פרטים, כאילו זה קרה לפני רגע. לכן, אם יש חשד לטראומה, עדיף שלא לתת לקורבן לישון כמה שיותר – מחסור בחלומות יעזור למחוק את הזיכרון של החוויה הלא נעימה.

6. אינסטינקט הגנתי שירשנו מבעלי חיים, ושעבר מוטציה.

כמה חוקרים ערכו מחקרים שמצביעים על דמיון ניכר בין ההתנהגות של בעלי חיים שמעמידים פנים שהם "מתים" על מנת להימנע ממוות, ומצבו של האדם כשהוא חולם.

במהלך "צפייה" בחלומות, המוח עובד באותה צורה כמו במצב העירות, פרט לפעילות המוטורית של הגוף. במקרה זה, אותו הדבר מתרחש בבעלי החיים כשהם מתחזים למתים, בתקווה שהטורף לא ייגע בהם. לכן, יכול להיות שהאדם קיבל את היכולת לחלום בירושה מהאבות הרחוקים של בעלי החיים, והחלומות אלו סבלו במהלך האבולוציה כמה שינויים – הרי האנשים המודרניים לא צריכים להעמיד פנים שהם מתים.

7. חיקוי איום

אנתי רוונסואו
התאוריה של אינסטינקט הגנה מציעה, שהפונקציה הביולוגית של חלומות באה כדי לדמות מצבים מסוכנים שונים לתרגול התגובות. האיש, שבחלומותיו נמצא לעתים קרובות תחת איומים כלשהם במקרה של סכנה יפעל ביותר ביטחון, כי המצב הזה כבר יהיה לו מוכר. אימון כזה, משפיע לטובה על הישרדותו של האדם בפרט ושל אנושות באופן כללי.

להשערה זו, יש חסרון אחד גדול: היא אינה מסבירה מדוע אנשים מסוימים חולמים חלומות חיוביים, שאין בהם כל איום או אזהרה.

8. פתרון לבעיה

דירדרה בארט
השערה זו, שפותחה על ידי פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת הרווארד - דירדרה בארט, דומה לרעיון שהעלה החוקר הפיני אנתי רוונסואו.

פרופ' בארט מאמינה שחלומות הם סוג של תיאטרון אדם, שעל במה שלו אפשר למצוא תשובות לשאלות רבות ופתרונות לכמה בעיות, ועם זה המוח הישן עובד בצורה יעילה יותר, כי בשינה הוא יוצר קשרים חדשים במהירות. מסקנות של דירדרה מבוססות על המחקר שלה, שבמהלכו נמצא שאם אדם לפני שהוא הולך לישון מציב לפניו משימה ספציפית - אז אחרי שהוא מתעורר, הוא פותר את זה מהר יותר מאלה שפשוט מתבקשים לפתור אותה, מבלי לתת להם "לתרגל" זאת בחלום.

9. התאוריה של ברירה טבעית של מחשבות

מארק בלכנר
הרעיון של פתרון בעיות באמצעות חלומות, קרוב לתאוריה כביכול של ברירה טבעית של רעיונות שפותחה על ידי פסיכולוג מארק בלצ'נר. הנה איך שהוא מתאר את החלומות:

"חלום – זה זרם של תמונות אקראיות, שאת חלקן המוח בוחר ושומר לשימוש עתידי. חלומות מורכבים מגרסות רבות של תחושות, רגשות, מחשבות ועוד כמה פונקציות נפשיות גבוהות אחרות, שחלקן עוברות סוג של ברירה טבעית ומתקבלות לשמירה בזיכרון".

פסיכולוג ריצ'רד קוטס, בתורו, משוכנע שבמהלך השינה, המוח מדמה מצבים שונים כדי לבחור את התגובות הרגשיות המתאימות ביותר. בגלל זה בבוקר, אנשים בדרך כלל לא דואגים בגלל כל סיפורי הזוועה שהם ראו בחלום - המוח מבהיר להם שזו פשוט "חזרה".

10. החלקת רגשות שליליים באמצעות אסוציאציות סמליות

ארנסט הרטמן
חסידי התאוריה זו מאמינים שהחלום - זה לא זרם של תמונות אקראיות או סימולציה של תגובות רגשיות שונות, אלא מפגש טיפולי.

אחד ממייסדי התאוריה המודרנית כביכול של חלומות, פסיכיאטר וחוקר את הטבע של השינה - ארנסט הרטמן כותב:

"אם לאדם יש כל רגש חזק בולט - החלומות שלו הם פשוטים, שלא לומר פרימיטיביים. לדוגמה, ניצולי טראומה לעתים קרובות חולמים על משהו כמו: "אני שכבתי על החוף, ופתאום גל ענק שטף אותי". זוהי גרסה נפוצה למדי: אדם רואה בחלום לא אירוע ספציפי, אלא רגש ספציפי – למשל פחד. אם לאדם מפריעים להירדם כמה מחשבות מטרידות בבת אחת - לחלומותיו יהיה מבנה מורכב יותר. כמה שהעוררות הרגשיות של האדם גבוהה יותר – כך יותר מעניינים יהיו חלומותיו".

הרטמן סבור כי חלומות - זהו מנגנון אבולוציוני שבו המוח מחליק את ההשפעות השליליות של הטראומה, ומציג אותן לאדם בחלום בצורה של סמלים מסוימים ודימויים קשורים.