נלי בליי – האישה של המאה
העיתונאית המפורסמת במשך כל חייה נלחמה על זכויותיה בעידן עוין של הגבים
במאי שנת 1864 בפנסילבניה, בעיירת קוקריין מילס נולדה בתו של שופט ג'ודה קוקרן, המייסד של העיר. אליזבת ג'יין הייתה הבת האהובה של אביה, פינקו אותה והיא לא ידעה סירוב. אליזבת אהבה במיוחד את השמלות הוורודות הגדולות, ולכן קיבלה את כינויה – פינקי.
אבל כאשר אליזבת הייתה רק בת שש, האבא שלה נפטר. שלוש שנים מאוחר יותר, האמא שלה התחתנה בפעם שנייה. אביה החורג היה אלכוהוליסט מפסידן, שלא החמיץ הזדמנות להכות את האישה ואת בתו החורגת. זה נמשך חמש שנים, עד שאמה של אליזבת קיבלה החלטה מאוד קשה עבור נשים בתקופה זו, והגישה בקשה לגירושין.
תחילת הדרך
בשנת 1880, עברה המשפחה לפיטסבורג. בדיוק שם, נכתבה בעיתון המקומי כתבה בה סופר שההתפתחות של הנשים היא נמוכה יותר מאשר של גברים. זה גרם לתרעומת אצל אליזבת הצעירה, והיא כתבה מכתב זועם לעורך העיתון מר האנם. הוא התרשם משנינות של מחבר המכתב, והחליט מייד להציע לו עבודה.
במהדורה הבאה של העיתון פרסמו מאמר עם הצעת עבודה עבור "הג'נטלמן הלא ידוע". כולם מאוד הופתעו, כאשר הגיעה אל משרדי העיתון בחורה שברירית במקום גבר לו ציפו. כך אליזבת התקבלה לעבוד בעיתון. ישר המציאו לה כינוי – מעכשיו היא הייתה צריכה לחתום בשמה של בחורה משיר מפורסם – נלי בליי.
אליזבת הצעירה לקחה על עצמה כל עבודה בהתלהבות, אבל הצד החזק שלה היה עיתונות חוקרת. מיס קוקרן לא פחדה לחשוף במאמריה את שמותיהם של פקידים בכירים, ולבסוף מר האנם התבקש "להנמיך את ההתלהבות של העובדת שלו". העורך נבהל, והעביר את אליזבת למחלקת הנשים, בה היא הייתה צריכה לכתוב על בישול, אופנה וכלכלה. היא ניסתה להתנגד לרצונו של העורך, אבל הוא היה נחוש בדעתו. ואז אמרה נלי בליי שהיא לא מתכוונת להישאר לעבוד בעיתון הזה.
רעיון מטורף
לאחר התפטרותה, מיס קוקרן שהייתה כבר ידועה יותר בשם נלי בליי, הלכה לחפש את מזלה בניו יורק. נלי כתבה מכתב לג'וזף פוליצר המפורסם, שהיה עורך והבעלים של העיתון "עולם הניו יורק". אבל מי היה רוצה לעבוד עם עיתונאית מהמחוז? ובלי לחכות לתשובה, היא בעצמה הלכה למשרדי העיתון. היא הצליחה ממש לפרוץ למשרד של פוליצר וקיבלה את העבודה הרצויה.
פוליצר הורה לה להתקבל במסווה של חולת נפש אל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים של בלקוול. על פי השמועות, היה מתרחש שם משהו רע ,ובליי הייתה צריכה לברר אם השמועות האלה נכונות.
"אנחנו לא שולחים אותך לשם כדי שתעשי תגליות מרעישות. פשוט תתארי את המתרחש כפי שאת רואה אותו: טוב או רע, תגני או תצדיקי – תעשי כפי שאת רואה לנכון. העיקר הוא שאת צריכה להיות מונחית רק על ידי האמת". - אמר לה פוליצר. כשנלי שאלה כיצד הם מתכוונים להוציא אותה משם – פוליצר אמר לה שאינו יודע... ולמרות זאת הכתבת הצעירה הסכימה.
נלי התכוננה בקפידה למשימה זו.
- "ניסיתי להיזכר בכל מה שקראתי על ההתנהגות של המטורפים. קודם כל, העיניים צריכות להיות פתוחות לרווחה. פתחתי את עיניי חזק כפי שיכולתי, ובלי למצמץ הבטתי בעצמי".
היא המציאה סיפור דמיוני על ילדה שאמא שלה מתה, ולאחר מכן היא יצאה מדעתה. נלי יצאה "לעשות חזרות" במקלט לנשים חסרות בית. הם היו הראשונים שהאמינו להצגה שלה. אבל נלי הייתה צריכה לרמות אנשים מנוסים יותר - פסיכיאטרים מקצועיים. וגם בזה היא הצליחה – ארבעה מתוך חמישה פסיכיאטרים הכריזו שהיא חולת נפש, ורק אחד מהם טען שעומדת לפניו אישה שפויה לגמרי. כך נלי נשלחה לבית החולים.
ורק כאשר היא הגיעה לשם – היא הבינה למה נכנסה. אל החולים התייחסו נורא: אילצו אותם לשבת על ספסלים קשים, אסור היה להם לדבר ולנוע, האכילו אותם באוכל גרוע ושפכו עליהם מי קרח. נלי גם הייתה צריכה להקשיב לדיבורים הזויים של השותפות שלה לחדר.
בקושי רב היא הצליחה להימלט לחופש, והצליחה לגרום לכך שעובדי המוסד יישפטו בבית המשפט. בעקבות הסקר העיתונאי שלה, ממשלה הקצתה שלוש מיליון דולרים כדי לשפר את התנאים בבית החולים הזה. כל מה שקרה לה בבית החולים, נלי בליי תארה בספר שנקרא "עשרה ימים בבית משוגעים".
מסביב לעולם
בעקבות פרסום הכתבה על הסיוטים של בית חולים פסיכיאטר, נלי בליי הפכה למפורסמת. התחילו לקרוא לה "ליידי סנסציה". יום אחד היא הציעה לעורך לעשות טיול מסביב לעולם ולהתעלות על שיאו של גיבורו של הספר של ז'ול ורן.
באחת המהדורות של "עולם הניו יורק", הופיעה כתבה בה סופר שנלי מתכוונת להקיף את העולם בפחות משמונים יום. ב- 14 בנובמבר שנת 1889, נלי יצאה לטיול סביב העולם.
בדרך, היא רק פעם אחת סטתה מהמסלול - כדי לראיין את ז'ול ורן. כאשר הבחורה הגיעה למטרתה, הוא שלח מברק ל- "עולם הניו יורק" :
"לא היה לי ספק בהצלחתה של מיס נלי בליי. היא הפגינה נחישות ואומץ. כל הכבוד לה! ז'ול ורן.".
נלי בליי הצליחה לסיים את הטיול שלה ב -72 ימים 6 שעות 10 דקות ו- 11 שניות. הקוראים התלהבו!
חיים אחרי התהילה
ככל שנלי הפכה ליותר מפורסמת, כך יותר קשה היה לה לחקור: כולם הכירו אותה. היא ידעה שהיא צריכה לעזוב את העיתונות. ולבסוף זה מה שעשתה, לאחר שנישאה למיליונר רוברט סימן. האושר שלהם לא היה מושלם, כי ילדיו של רוברט התייחסו לנלי רע מאוד. ילדים משותפים לא היו להם.
לאחר מותו, העסק של סימן עבר אליה. אבל, למרבה הצער , אליזבת קוקרן הייתה עיתונעית מבריקה, אך לא אשת עסקים. אחרי זמן מה החברה פשטה רגל, ונלי החליטה לחזור לעיתונאות.
בשנת 1914 היא נסעה לאנגליה היישר לחזית המלחמה. אבל, כמובן ,כתיבת דיווחים לא יכלה לספק לה את אותה רמת החיים שהייתה לה עם בעלה.
בשנת 1922, נלי חלתה בדלקת ריאותו מתה בבית החולים סנט מארק בניו יורק.