לא לאהוב את העבודה שלכם

לא לאהוב את העבודה שלכם

המאמר, אשר שובר את הסטריאוטיפ של "לעשות מה שאתם אוהבים" ומדגים את הסכנות שבביטוי הזה.

מיה טוקומיצו (Tokumitsu Miya), דוקטור לאמנויות מאוניברסיטת פנסילבניה, חשבה על המשמעות האמיתית של הביטוי "תעשה את מה שאתה אוהב ותאהב את מה שאתה עושה", שהפך לאחרונה לפופולרי מאוד בקרב מקצועות רבים ושונים.

אנו רוצים להציע לכם תרגום של המאמר שלה, שבו המחברת מנסה להעריך את היתרונות והחסרונות של תפישת עולם כזאת. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה ממבט ראשון.

"תעשה את מה שאתה אוהב. תאהב את מה שאתה עושה". הצהרות כאלה מתפשטות ברשתות חברתיות במהירות רבה. אפשר להגיד בביטחון שהמילים האלה – הם פרי אמונה של העובדים המודרניים. אבל הבעיה העיקרית כאן היא שזה מוריד מערכה של עבודה רגילה ועושה את העובדים הרגילים "פחות אנושיים".

במבט הראשון, זו עצת מוטיבציה גדולה שמאלצת אותנו למצוא משהו שאנחנו באמת רוצים להתחיל ולהרוויח עליו כסף. אבל למה אנחנו חייבים להרוויח מההנאה? ולמי בכלל מתייחס הפתגם הזה?

"תעש מה שאתה אוהב ותאהב את מה שאתה עושה" – זה הקוד הסודי של "הנבחרים" והשקפת העולם, שמאפשרת להם לסווג את עצמם כ- "אליטה" ולהתעלות מעל השאר.

אם אתם מאמינים להצהרה זו, יוצא שהעבודה - זה לא מה שאתה עושה בשביל כסף, אלא מעשה של אהבה. ואם אתם לא מקבלים רווח - זה אומר שלא הייתם מספיק מתמידים ולא הרגשתם תשוקה גדולה מספיק. זה גורם לעובדים לחשוב שהעבודה שלהם היא בעלת ערך בפני עצמה, ולא מוכתבת על ידי צורכי שוק.

בדרך כלל, לפתגמים יש הרבה מקורות. קשה להבין מאיפה הפתגם הזה הגיע. מילון אוקספורד אומר, שבין השאר, את המשפט הזה אמרה טניסאית מרטינה נברטילובה. לעתים קרובות מייחסים את הפתגם הזה לקונפוציוס, אופרה ווינפרי וחסידים אחרים של חשיבה חיובית. גם עולם העסקים נגע בזה - כמו שאתם יודעים, "המטיף" הרציני האחרון של העיקרון הזה היה סטיב ג'ובס, המייסד של אפל. בנאומו בפני בוגרי אוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 , ג'ובס סיפר את ההיסטוריה של החברה ואמר את הדברים הבאים:

"אתם צריכים למצוא משהו שאתם אוהבים , והעצה הזו תקפה באותה מידה גם לעבודה וגם למערכות היחסים. עבודה תהיה חלק גדול מהחיים שלכם, והדרך היחידה להיות מאושר בחייכם - היא לאהוב את מה שאתם עושים. אם לא מצאתם את זה - תמשיכו לחפש ואל תוותרו".

בגרסה בשפה האנגלית של שלושת המשפטים האלו, המילה "אתם" והמילה "שלכם" נפגשת שמונה פעמים, והתמקדות כזו בפרט לא מפתיעה אצל ג'ובס, שיצר דימוי מסוים של עצמו כעובד בעל השראה והתלהבות - בדיוק כמו בשלבים הקלאסיים של אהבה רומנטית. הוא שילב בהצלחה רבה כל כך את דמותו עם החברה שלו, שחולצת הגולף השחורה שלו ומכנסי הג'ינס הפכו להיות מזוהים עם כל מי שעובד בחברה. אבל בהצגה של אפל בתור עבודת החלום שלו, ג'ובס לא מתייחס לאלפי עובדי המפעל שעובדים בחלק השני של העולם. אותם אנשים שנותנים לו את ההזדמנות לממש את אהבתו.

כך, עבודה מתחלקת לשני סוגים הפוכים: אחד – נעים (יצירתית, רוחנית, חברתית) והשני - מונוטוני, משעמם וחסר ייחודיות.

אם אתם נמצאים "במחנה" הראשון - יש לכן יותר יתרונות במונחים של בריאות, מעמד חברתי וחינוך, הם חופשיים מדעות קדומות גזעניות של החברה ויכולים להשפיע על מדיניות, למרות שהם - החלק הקטן מהאוכלוסייה העובדת.

עבור "המחנה" השני, הסיפור הוא אחר. באמרה "עשה את מה שאתה אוהב" אין מקום לעבודה שיוצאת מעבר לגבולות ודורשת משהו יותר מסתם אהבה (אגב , זו העבודה האמיתית). כמו בנאום של ג'ובס, עבודה לא אהובה אך הכרחית מבחינה חברתית - מגורשת מהתודעה שלנו.

נסו רק לחשוב על העבודה הענקית שאפשרה לג'ובס לכהן בתפקידו אפילו יום אחד. את מוצרי החברה שלו מישהו הרכיב, ארז ושלח. מישהו עבד על תסריטי הפרסומות, חיפש שחקנים, צילם. מישהו היצג את החברה בבית המשפט... בסופו של דבר, מישהו ריקן את פחי האשפה של המשרדים ומילא את מחסניות הדיו.
ההתעלמות מרוב העבודה והיחס של השאר לאהבה - "תעשה את מה שאתה אוהב" – דבר שהפך לאידיאולוגיית אנטי-עבודה המעודנת ביותר. הרי איך העובדים יגנו על האינטרסים שלהם, אם המושג "עבודה" אינו קיים כלל?

***
"תעשה את מה שאתה אוהב" מסתיר את העובדה שהיכולת לבחור עבודה "עבור הנשמה" – זה מזל גדול וזכות של חברה שנמצאת ברמה כלכלית מסוימת. אם אנו מאמינים שעבודתו של יזם בעמק הסיליקון או עיתונאי אופנה מאפשרת לנו להיות כנים עם עצמנו, אז תגידו מה אנחנו חושבים על התקוות וחייהם של אלה שלמשל, מנקים את החדרים במלונות? התשובה: שום דבר.

אף אחד לא מכחיש שהעבודה האהובה - היא גם עבודה.
באופן אירוני, "תעשה את מה שאתה אוהב" מאפשר לנצל עובדים: שעות נוספות, שכר נמוך או אפילו עבודה שלא משולמת - היא הנורמה החדשה.

הכתבים חייבים לבצע את עבודתם של צלמים שפוטרו, מעיתונאים מצפים שהם ייכתבו ברשתות החברתיות בסופי השבוע, ועובדים רבים צריכים לבדוק את הדואר האלקטרוני של העבודה שלהם ולקבל שיחות גם כאשר הם שוכבים בבית החולים. שום דבר לא הופך את הניצול לכל כך קל כמו המודעות של העובדים שהם עושים מה שהם באמת אוהבים. וכל זה בשם האהבה.

במקום לארגן את המימוש העצמי בקהילה, העידן שלנו של "עשה את מה שאתה אוהב" - יוצר פרופסורים עם ומתמחים עם שכר נמוך מאוד. מצליחים לשכנע אנשים לעבוד עבור כר נמוך או ללא שכר על חשבון בריאות. זה חל על כל אותם הסטודנטים שעובדים עבור צבירת ניסיון בחינם בחברה אליה הם מאוד רוצים להיכנס.

היבט נוסף לא נעים של המוטו "תעשה את מה שאתה אוהב": אין זה סוד שבאזורים שקיימים במידה רבה הודות לעבודתם של מתמחים – מועסקות יותר נשים. אלו הם תחומי האופנה, התקשורת והאמנות.
עבור משכור נמוכה או אפילו בחינם – עובדות בעיקר הנשים: אחיות , מתמחים ומורות מחליפות. מה שמאחד אותן זו ההבנה שהשכר – זה לא הדבר החשוב ביותר בעבודתן.

***
תעשה את מה שאתה אוהב, ולא תצטרך לעבוד יום אחד בחיים האלה. לפני שאתם נופלים לרגלי הביטוי ההבטחות הנעימות האלה, נסו להסתכל על זה באופן ביקורתי:
"מי ירוויח מכך שלא אתייחס לעבודתי כאל עבודה?", או "למה אני צריך לחשוב שאני לא עובד כאשר אני כן?".
לכן, "עשה את מה שאתה אוהב" זה כלי אידיאולוגי מושלם של קפיטליזם, שנועד להסתיר את הניצול שמזין אותו. אם אנו תופסים את העבודה שלנו כמו עבודה קשה, אנחנו יכולים להקים מסגרת נוקשה ולדרוש לוח זמנים חופשי שיאפשר לנו לנוח עם משפחתנו.
ואם כן היינו מצליחים לעשות זאת – רבים מאיתנו היו מתחילים לעשות את מה שהם אוהבים.