פזילה אצל ילדים
לדברי רופאי העיניים, פזילה מתרחשת ב 2% של ילדים.
פזילה – זה לא פגם קוסמטי בלתי מזיק, אלא מחלה קשה שבה הילד חורג מן נקודת קיבעון של העין לצד או לכיוון האף. במקרים אלה, הראיה יורדת בהדרגה.
יש אמהות שמבחינות שהילד פוזל עדיין בבית החולים, יש כאלה שבגיל 4 חודשים, או 5 שנים, ולפעמים אפילו מאוחר יותר. לרוב ההורים קושרים את הופעת הפזילה לשפעת חריפה או זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, פחד, חבלות, נפילות. אולם לעתים קרובות הסיבה להופעתה של מחלה זו אינו ברורה לחלוטין. לברר את סיבת הפזילה ולקבוע טיפול יכול רק רופא עיניים לילדים, אשר יקיים בדיקת עיניים מיוחדת. קודם כל, הבדיקה קובעת את חדות הראייה ובוחנת את הניידות של העיניים לכל הכיוונים.
זיהוי של חוסר תנועה מוחלט, או מגבלה משמעותית של תנועת העין לכיוון אחד מראה על פזילה משיתוק. זה מתרחש כאשר יש נזק לשרירי העין ועצבים, לדוגמה אחרי טראומה או פגיעה במוח (דימום, וכו'). במקרה זה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה לראות נוירולוג.
במקרה כאשר תנועות עיניים לא נפגעו ואין שינויים אחרים – זוהי פזילה ראשונית. בהתפתחות הפזילה, התפקיד המכריע שייך ליכולת שבירה נכונה של העין.
פזילה ראשונית - מתפתחת בדרך כלל אצל ילדים בגילאים 1 עד 3 שנים, כאשר הילד מתחיל ללכת, והראיה הופכת לפעילה יותר. עבור מניעה וטיפול של הפזילה, הרופא קובע לילד ללבוש משקפיים כל הזמן, עד שפגם הראייה יתוקן. במחקרים עולה, שבמקרים של פזילה ללא סיבוכים, רק לבישת משקפיים יכולה לתרום להחלמה מלאה.
- ב 70-80% של ילדים פזילה לכיוון האף מלווה ברוחק ראיה במספר גבוה.
- ב 60 - 70% מהילדים עם פזילה לצדדים יש קוצר ראיה.
- בדרך כלל, עם התפתחות הגופנית של הילדים (וגם, כמובן, צמיחה של עיניו) המספר הגבוה של רוחק ראייה, שלרוב מלווה סוג זה של פזילה, מופחת. במקרה הזה מחליפים את המשקפיים או אפילו מורידים אותם, בהתאם להוראות הרופא.
בבדיקה קפדנית של מצב המערכת האופטית של העין והרשתית, הרופא יכול לזהות את הגורם לפזילה משנית. היא עשויה להופיע בגלל:
- אי שקיפות של האיזורים השקופים בעיניים - הקרנית, הנוזל התוך עיני וכו'.
- קטרקט.
- שינויים דלקתיים, ניווניים, או טראומטיים בעין.
- פגיעות במוח.
במקרים כאלה, היפטרות מפזילה תבוא רק אחרי טיפול במחלה הראשונית.
לאחר בדיקות אלה, הרופא בודק אצל הילד נוכחות או העדר של רוחק ראייה או קוצר ראייה, או אסטיגמטיזם.
אם הילד לא חובש את משקפי ראייה, הפזילה נעשית חמורה יותר, ויכולה להתפתח עין עצלה, שבה העין אינה מתפקדת כראוי, והראיה לא משתפרת גם בעזרת משקפיים שהותאמו. הטיפול בעין עצלה נעשה במרפאות עיניים מיוחדות, מצוידות במכשירים מתאימים.
אם טיפול יסודי אינו מובילה לחיסול הפזילה, לא יאוחר מ 1.5 שנים מתחילת הטיפול, בגיל 4-5 שנים, רופא העיניים עשוי להמליץ על ניתוח. לאחר טיפול כירורגי ברוב המקרים, העין מפסיקה לפזול. אבל אנחנו לא צריכים להשלות את עצמנו: אפקט זה עשוי להיות זמני, הוא חייב גם טיפול מתמשך נוסף תחת פיקוחו של רופא עיניים לילדים.
תינוקות מתחת לגיל חודשים, יכולים לפזול עקב חוסר התפתחות של מערכת הראיה. אבל לקבוע, אם זה נורמה או פתולוגיה יכול רק רופא.
לעתים קרובות ההורים של ילדים בגילאים 1-3 שנים באים לרופא ומתלוננים על פזילה קלה שמופיעה מדי פעם אצל הילד. לרוב, כאשר רופא עיניים בודק בדייקנות - אינו מוצא שום סטיות. ועדיין אפשר להבחין כי יש פזילה קטנה. זה - פזילה מדומה, אשר מתרחשת בגלל מבנה המיוחד של הפנים של התינוק. העניין הוא שעיני התינוק נמצאים במרחק קצר מן האף, וכשהילד מסתכל הצידה נראה שעין אחת פוזלת. להבין את זה, כמובן, יכול רק רופא מומחה.
4 כללים בסיסיים למניעת פזילה:
1. ילדים מגיל 1-1.5 שנים צריך לבדוק אצל רופא עיניים, אשר יקבע את חדות הראייה ואת יכולת השבירה של העין.
2. באיתור רוחק ראייה או אסטיגמציה צריך בהקדם האפשרי להתחל לשים משקפיים, שנרשמו על ידי רופא, ולא להוריד אותם.
3. בחשד קל של פזילה, נא ליצור קשר עם רופא עיניים: כמה שיותר מוקדם תתחילו בטיפול – כך מהר יותר יבוא הריפוי.
4. תבצעו בדייקנות את הוראות הרופא.