הראש כואב, הסינוסים מלאים והחום עלה. זה הזמן לקחת אנטיביוטיקה!
רגע – אנטיביוטיקה? רוב הסיכויים שלא מדובר בצעד הנכון.
"מרבית המזהמים הגורמים למחלות חורף וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות נגרמים על ידי נגיפים (וירוסים)", מסביר ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא משפחה במכבי שירותי בריאות. "הווירוסים הללו אינם מגיבים לאנטיביוטיקה, כך שאדם שיטול אנטיביוטיקה בעת מחלה ויראלית, לא רק שלא מקצר את מחלתו ומשפר את מצבו, אלא גם יסבול מתופעות לוואי של התרופה, שיחלישו אותו ויגרמו לכאבי בטן, שלשולים וכו' ".
"אנטיביוטיקה פועלת נגד מזהמים חיידקיים (בקטריות) בלבד, ואכן חשוב לתת אותה כשהאבחנה מתבקשת. נציין כי רוב מחלות החורף בקרב מבוגרים הן ממקור ויראלי, כולל מחלת השפעת על צורותיה השונות".
לא כדאי ליטול אנטיביוטיקה כמניעה, כשהמערכת החיסונית מוחלשת?
"אומנם מחלות ויראליות עלולות להסתבך בזיהום חיידקי שניוני, דוגמת צינון ויראלי שכעבור שבוע מתפתח לדלקת ריאות חיידקית, אך טיפול אנטיביוטי מניעתי אינו יעיל עד שלא מופיע הסיבוך השניוני, ולכן מחשבה מניעתית זו אינה נכונה".
אם יודעים שיש מחלה חיידקית – למה לא לקחת אנטיביוטיקה לבד?
"האבחנה צריכה להיעשות על ידי רופא, כאשר הכלים העומדים לצד הרופא הם רבים, ובהם אנמנזה (תשאול), בדיקה גופנית ובהמשך בדיקות עזר שהרופא יכול למצוא לנכון להשתמש בהן. בין הבדיקות ניתן למצוא את משטח הגרון, צילום החזה, וספירת הדם. זו האחרונה מספקת רמזים לגבי אופי המזהם".
"בנוסף, ישנן משפחות שונות של אנטיביוטיקה, להן דורות שונים, כאשר כל סוג של אנטיביוטיקה יעיל יותר כנגד סוג מסויים של חיידקים, ופחות כנגד סוגים אחרים. ישנן כאלו רחבות טווח היעילות עבור סוגים רבים של חיידקים, ואילו כאלה שהן ספציפיות עבור סוג אחד בלבד של חיידקים, אך יעילותן כלפי סוג זה גבוהה מאוד. לעתים אותה אנטיביוטיקה תנתן במינונים שונים לאבחנות שונות. כך ישנן אנטיביוטיקות הניתנות לדלקת בדרכי השתן במינון מסויים, ואילו לדלקת ריאות במינון כפול".
"סיבה נוספת מדוע רק רופא רושם אנטיביוטיקה, היא שישנם אנשים שאלרגים לאנטיביוטיקות שונות. נזכור כי לכל אנטיביוטיקה שמות מסחריים רבים אותם רוב המטופלים לא יודעים, לכן גם אם אדם יודע שהוא רגיש לסוג מסויים, יתכן שהוא לא ידע לזהות את אותו החומר פעיל תחת שם מסחרי אחר".
אני כבר מרגיש טוב, מדוע עלי לסיים את האנטיביוטיקה שנרשמה לי לטיפול?
"אנחנו מעוניינים לחסל גם את אחרון החיידקים שהיו מעורבים בזיהום על מנת שהשורדים לא יפתחו עמידות לאנטיביוטיקה, מה שיקשה עלינו מאוד את הטיפול בזיהום החיידקי הבא. אותה עמידות עלולה להתפשט גם לסביבה. למעשה, אנחנו במלחמה תמידית של המדע מול החיידקים – הם מפתחים עמידות ואנחנו מפחים אנטיביוטיקות חדשות להלחם בהם".