מה זה שיהוקים ואיך לטפל בהם
שיהוק - זהו תפקוד לקוי של מערכת הנשימה, אשר מתרחש כתוצאה מסדרה של תנועות עוויתיות של הסרעפת, שגורמים לנשימה קצרה ואינטנסיבית. זה קורה מדי פעם אצל אנשים בריאים ללא סיבה נראית לעין, ובדרך כלל השיהוק לא מזיק, ונפסק במהירות.
שיהוקים יכולים להופיע עקב סיבות הבאות:
1. קור כללי (במיוחד אצל תינוקות) ושיכרות אלכוהולית.
2. מלאות יתר של הקיבה. לדברי מומחים, התכווצויות הלא רצוניות של שרירים, יכולים לנבוע מהוושט. הפרעות של בליעת המזון, שגורמות להיתקעות שלו בוושט, מעוררות עוויתות במקום שבו הוושט מתחברת אל הקיבה.
3. גירוי של עצב הסרעפת. מה שנקרא "השיהוק הרגיל" - זהו איזשהו ביטוי של טיק עצבי. זה מתרחש תחת השפעתו של עצב הסרעפת, אשר מסיבות בלתי ידועות, מגרה את שרירי הסרעפת. התוצאה היא התכווצויות בלתי נשלטות.
שיהוקים יכולים גם להיות תסמין של כמה מחלות. כמו למשל במקרה של גירוי של הסרעפת בתהליך דלקתי בתוך חלל הבטן. לפעמים השיהוק הופך להיות ארוך וכואב. שיהוקים מתרחשים לפעמים במחלות מסוימות של המוח וחוט השדרה, והם יכולים גם להופיע במהלך התקף לב, מחלות זיהומיות או עוררות נפשית.
במקרים של שיהוק מתמשך צריך להתייעץ עם רופא, אשר יקבע את הסיבה וימליץ על טיפול.
עם התפתחות של אי ספיקת כליות, עשויים גם להופיע שיהוקים קבועים או תקופתיים. הם יכולים להופיע גם כתוצאה של מורסה או גידול בחזה, סרעפת או הוושט. אצל אנשים מסוימים, השיהוקים מתחילים עקב סיבות פסיכולוגיות, שמזכירות את התגובות של חיילים שחווים "שיתוק" בגלל הפחד מהקרב. במקרים כאלה, השיהוק משקף את הרצון של הגוף למנוע אירועים לא נעימים. אנשים מסוימים סובלים משיהוק בתקופה שלאחר הניתוח, וזו עשויה להיות תגובה למשככי כאבים.
למרות ההישגים המשמעותיים בתחום הרפואה במשך השנים, עדיין לא מצאו טיפול אמין בעוויתות הקלות שנקראות שיהוקים.
אך לא צריך לדאוג, יש כמה דרכים לפתור את הבעיה הזו.
כדי להיפטר משיהוק, צריך לעצור את העוויתות של הסרעפת והושט. ניתן לעשות זאת גם באמצעות הסחת דעת או על ידי טכניקות נשימה. בדרך כלל זה מספיק.
כאשר השיהוקים לא עוברים, האנשים מתחילים להתאמץ יותר מדי כדי להיפטר מהם. הם מתמקדים בחזה שלהם, ובמודע מאמצים את הסרעפת. אבל בזה שהם מתאמצים ומנסים לעצור את השיהוק הבא, הם רק מחמירים את המצב.
לכן הנה כמה המלצות להפסקת השיהוק:
- תבלעו כמות קטנה של משהו מריר או חמוץ. כאשר משהו יוצא דופן נכנס למערכת העיכול, העוויתות בדרך כלל עוברות.
- נסו לדכא את השיהוק דרך רפלקס. תשימו את האצבע על הקיר של הלוע בצורה כזאת, כאילו אתם רוצים להקיא. עם זאת, לא צריך להגיע עד להקאה. פשוט בצורה הזאת, אפשר לעצור את הקצב הקבוע של השיהוקים.
- נסו לשטוף את השיהוק עם מים. אם שותים כוס גדולה של מים, בלגימות קטנות בקצב מדוד, אפשר להפסיק את השיהוקים. בדרך זו, נשטפים שאריות המזון מהחלק התחתון של הגרון, וזה מפסיק את הגירוי של העצב העובר באיזור.
- אפשר לשתות את המים כאשר פלג הגוף העליון נוטה קדימה.
- השתמשו בפחד - למשל, תנסו להפחיד את "קורבן השיהוק" במחיאת כפיים פתאומית או צעקה. זה יכול אופן מיידי להפסיק את העווית.
- נסו את השיטה הפופולרית של שימוש בחוט. תושבים ההיספניים מדרום טקסס, משתמשים בתרגיל פופולרי של הפסקת השיהוק בעזרת חוט אדום או רצועת בד. קושרים את החוט במצח של הילד, בגובה של גשר האף. אולי, הסוד הוא בזה, שהילד מפנה את המבט אל החוט ובכך יוצא לו להסב את תשומת הלב מהשיהוק. וזה בדיוק מה שנדרש.
- "להמתיק את הגלולה" מפזרים מעט אבקת סוכר על החלק האחורי של הלשון ובולעים את זה. אפשר לערבב כפית של סוכר בכמות קטנה של בירה לשתות את התערובת.
- תאחזו בלשון. כאשר תשהקו, תפתחו את הפה לרווחה, תחזיקו את הלשון, תמשכו אותו בקלות ותחזיקו במשך כמה שניות. שיטה כזו של בטיפול בשיהוק העדיף הרופאו האישי של הנשיא קנדי.
- להמר על הכסף – זוהי שיטה אהובה של כמה רופאים, אשר, לפי מה שהם אומרים, אף פעם לא נכשלה בטיפול בשיהוקים רגילים. כאשר מישהו מתחיל לשהק, צריך לשים שטר כסף על השולחן, ולהמר מול המשהק על זה, שהוא או היא לא יוכלו לשהק ברגע הבא. הם לא יוכלו לשהק באמת.
- ברגע שאתם מפסיקים לנסות להפסיק את השיהוקים, נכנסים לפעולה מגוון של שרירים אחרים, וההתכווצויות נעלמות.
צריך לעשות בדיקות במקרים הבאים:
- אם השיהוק נמשך יותר משעה.
- אם התקפי השיהוק מתרחשים כמה פעמים ביום או כמה ימים בשבוע.
- אם, מלבד השיהוק, יש לכם תסמינים נוספים, כמו כאב בחזה או צרבת, או הפרעות בבליעה.
עובדה מעניינת: צ'רלס אוסבורן מאנטון, איווה, ארה"ב, התחיל לשהק בשנת 1922. הוא ניהל אורח חיים נורמלי, היה נשוי פעמיים והיו לו 8 ילדים, והוא הפסיק לשהק רק בשנת 1990 (לפי ספר השיאים של גינס).