מחלת הנשיקה – מה זה בכלל?

 

מחלת הנשיקה – מה זה בכלל?

מדובר בזיהום הנגרם מנגיף (וירוס) הפוגע בעיקר בבלוטות הרוק ובתאי דם לבנים ספציפיים בשם לימפוציטים.

הערה: באופן כללי טוב לדעת, שכאשר תמונת דם מראה עליה גדולה במספר הלימפוציטים, הדבר מעיד שמדובר ככל הנראה בווירוס, לעומת זאת, עליה ברמות תאים לבנים אחרים בשם נויטרופילים, תעיד שמדובר כנראה בגורם חיידקי.

שם הנגיף הוא  Epstein-Barr Virus – וירוס אפשטיין באר.
חשוב להזכיר כאן, שיש וירוס נוסף הגורם לתסמיני מחלה דומים מאוד למחלת הנשיקה ושמו הוא CMV - Cytomegalovirus – וירוס ציטומגאלו
שני הוירוסים הללו משתייכים לוירוסים ממשפחת ההרפס.

את וירוס ה – EBV גילו שלושה חוקרים: אפשטיין, באר ואקונג והוא נקרא על שם שניים מהם.
זהו אחד הוירוסים הנפוצים ביותר בעולם התוקפים בני אדם. בארצות הברית למשל, 95% מהאוכלוסיה בין הגילאים 35-40 כבר נדבקו בוירוס בעבר.

הכינוי "מחלת הנשיקה" אינו בה לרמוז, כפי שמקובל לחשוב, שמחלה זו מועברת אך ורק על ידי נשיקה. ההדבקות נעשית דרך רוק ולכן, פרט לנשיקה, ניתן להדבק גם משימוש באותו סכו"ם בזמן הארוחה, שתייה מקש משותף, התעטשות, שיעול או כל דרך אחרת בה מועבר רוק מאדם לאדם. אין הוא עובר דרך דם או אוויר.

מתי עלולים להדביק אחרים?

כידוע, נגיפים לא מתרבים לבד בכוחות עצמם, הם משתמשים בחלבונים שבתאי הגוף ולכן מחלות ויראליות הן כל כך מידבקות. קשה למנוע הדבקות בנגיף, למעשה, הדבר כמעט בלתי אפשרי. אנשים רבים הם נשאים וחלקם נשאר מדבק גם כשהוא בריא לחלוטין ולא מראה שום סימפטומים.
אדם הופך למדבק כבר בחודש-חודשיים לפני שהסימפטומים עצמם מופיעים, זוהי בערך תקופת הדגירה, ועד שבועות ארוכים לאחר שהם נעלמים. קיימים הרבה אנשים שנחשפים ל-EBV מדבק ולא מפתחים תסמינים או שמפתחים משהו קל וקצר שעובר.

תינוקות עלולים להדבק כאשר מתפוגגת מהם הגנת מערכת החיסון של האם. אך כמו הרבה מחלות ויראליות, כאשר תינוקות או ילדים צעירים נדבקים, חומרת המחלה והסימפטומים הרבה יותר קלה, או שלא יהיו סימפטומים בכלל.

לאחר ההדבקה אדם נשאר נשא של הוירוס בתאים בגרון ובדם בצורה רדומה ולא פעילה, לכן לא תיתכן הדבקה חוזרת. עלולות להיות התפרצויות ואירועים חוזרים בהם הוירוס מתעורר, אך לא בהכרח יופיעו סימפטומים.

מהם הסימפטומים

טווח הסימפטומים ועוצמתם הוא גדול. החל מהמשך תפקוד רגיל וכלה בהתמוטטות וחוסר יכולת להרים את הגוף סנטימטר מהמיטה. יש אנשים שלא יחוו יותר מידי קושי, אולי קצת אי נוחות שתעבור במהרה, אולי עייפות קלה. אלא הם אנשים עם מערכות הגנה וחיסון חזקות. יש אנשים שיפלו למיטה לזמן לא מועט, יחוו את כל טווח הסימפטומים האפשרי ולא יצליחו לתפקד כלל.
סימפטומים להם ניתן לצפות במהלך המחלה:

1 דלקת גרון עם חום ממושך וגבוה
1 פריחה על העור
1 כאבי ראש
1 כאבי בטן
1 כאבי שרירים ועצמות
1 שקדים ובלוטות לימפה מוגדלות. בדרך כלל הבלוטות שמתחת ללסת ובעורף אך לעיתים גם הבלוטות שבמפשעה ובית השחי 1 הכבד והטחול מוגדלים – זה מתבטא ברגישות וכאבים בבטן
1 עייפות קיצונית, צורך לישון כל הזמן והרבה
1 חולשה כללית
1 לעיתים נפיחות באזור העיניים
1 יתכן חוסר תיאבון
 
סימפטומים נדירים יותר כוללים:
קשיחות בעורף, רגישות לאור, מעורבות של הלב או מערכת העצבים, כאבים בחזה, קוצר נשימה ושיעול, דימומים מהאף וצהבת.

אבחנה

מעבר לסימפטומים עצמם עליהם מדווח החולה והבדיקה הגופנית שעלולה לגלות רגישות למגע באיזור הטחול ו/ או כבד עקב גדילתם, קיימות שתי בדיקות לאבחון המחלה.
האחת היא בדיקה כללית המחפשת בדם נוגדנים כלליים לחלבונים ויראליים. קורה שבדיקה זו יוצאת חיובית אצל צעירים, אפילו שהנגיפים לא נמצאים, לכן מבצעים גם בדיקת סרולוגיה לנוגדנים ספציפיים ל-EBV ו-CMV.
הבדיקה השנייה היא ספירת דם פשוטה בה מחפשים סימנים למחלה בצורת לימפוציטים גבוהים וטסיות דם נמוכות.

טיפול קונבנציונלי

לאנטיביוטיקה אין כאן שום מקום מאחר והמחלה היא ויראלית ולא חיידקית מערכת החיסון מייצרת בעצמה את הנוגדנים וטיפול אנטיביוטי לא רק שאינו מועיל אלא אף עלול לגרום לסיבוכים מיותרים. הטיפול היחיד שקיים על פי ההסתכלות הקונבנציונלית הוא טיפול סימפטומטי, למשל:
הורדת החום ומשככי כאב, הקלה על הכאבים בשרירים, לכסניות מציצה לכאבי גרון וכדומה.
במקרה שהטחול מוגדל, נמנעים ממאמץ פיזי שעלול לגרום לקרע בטחול ולדימום פנימי. במיוחד יש להיזהר ממשחקי כדור שעלול לתת מכה באזור הטחול.

לכן, לרוב נשמע מרופא את המילים: לך הביתה לנוח, אל תתאמץ, תאכל גלידה לכאבי הגרון וקח אקמול להוריד את החום כי אין הרבה מה לעשות.

אבל! ויש א-ב-ל גדול!

אם הכול היה עובר תמיד בשלום ולא מותיר מאחוריו סימנים אני מאמינה שהיינו מסתדרים עם הוראות הרופא. אך מה קורה כאשר מחלה, שאמורה להמשך בממוצע שלושה-ארבעה שבועות בלבד, נמשכת חודשים על גבי חודשים ?
אולי חלק מהסימפטומים עברו, אולי הגרון אינו כואב עוד והשרירים בסדר ואין יותר חום, אך ישנה עייפות קשה. תחושה לא נעימה, חוסר אנרגיה כללי, עייפות שמונעת מאיתנו לחזור לעבודה, שמונעת מאיתנו לתפקד בניחותא וחיוניות על בסיס יומיומי, עייפות שלא מאפשרת לנו לחזור להתאמן במכון הכושר או בבריכה וכל קפיצה קטנה לסופר או לחברים הופכת למסע אלונקות שאחריו נשכבים קרועים על המיטה.
ומה עם הפן הכלכלי? עליו מדברים איתנו כחלק מהשלכות המחלה הזו? אובדן ימי העבודה במחלה זו הוא גדול מאוד ואם גם גידול ילדים כרוך בחייכם ואתם חולים במחלה, יקשה מאוד הטיפול בהם ולעיתים העזרה אותה רבים נאלצים לקחת בטיפול בילדים מכניסה להוצאות לא מבוטלות.

טיפול הנטורופתי

חשוב לדעת שכל הסימפטומים הם תוצאה של פעילות מערכת החיסון. כל מה שחווים כתסמינים של המחלה הוא הדרך שבה הגוף מתמודד עם הווירוס.
בגישה הנטורופתית איננו מעוניינים בהורדת החום ודיכוי הסימפטומים מאחר וישנה הבנה שכך הגוף נלחם בנגיף. אם נוריד את החום עם אקמול ודומיו או נדכא את שאר הסימפטומים, אנו בעצם מותירים את הגוף חסר כל הגנה כנגד הווירוס. בכך אנו מכשילים אותו במאמציו.
הרעיון הוא חיזוק מערכות ההגנה והחיסון של הגוף כדי שהגוף יוכל להתגבר בכוחות עצמו על המחלה וכמה שיותר מהר. עובדה היא, שרבים בעלי מערכת הגנה חזקה נדבקו אך לא פיתחו תסמינים.
טיפול בסימפטומים הוא מעין "כיבוי שרפות" או עקיפת בעיה במקום פתרונה אם תרצו. לא רק שאינו מועיל אלא יכול אף להזיק, לסבך את העיניינים, להאריך את משך המחלה ולהחליש את הגוף.
רופא טוב ישלח את החולה הביתה לנוח ולשתות ויתעלם מהצפייה של החולה ומשפחתו לקבלת מרשם תרופה (במקרה זה צפיית החולה היא הדוחקת ברופא לרשום משהו ולא הצורך האמיתי בתרופה כלשהי) ורופא עוד יותר טוב ישלח את החולה לקבלת טיפול טבעי תומך ומחזק.
נו, אז מה עושים?
תזונה נכונה, הפחתת מתחים, טיפול בעזרת צמחי מרפא, ניקוי רעלים וכבד, תוספי מזון מיוחדים ותבלינים, קצת עזרה מההומאופתיה והרבה אהבה. וזה עובד!
תזונה

בזמן המחלה אין להזניח את נושא התזונה. כל מה שאנו מכניסים לפה קובע במידה רבה את הדרך להחלמה.
בשלב האקוטי (החריף) מלכתחילה אין הרבה חשק לאכול, זהו מנגנון טבעי וחשוב ביותר קיים אצל רובנו. הדוגמא היפה ביותר ניתן לראות אצל תינוקות. כאשר הם חולים, הם מסרבים לאכול וחשוב לאפשר את ההקשבה החכמה הזאת לגוף. הרבה אמהות מבוהלות מהעובדה שהילד לא אוכל ודוחפות בכוח, מה שמפריע לתהליך הריפוי ופוגע במנגנונים רבים ויכולת התמודדות עתידית עם גורמים נוספים.

למה זה קורה?

כאשר הקיבה מלאה, הגוף מפנה משאבי אנרגיה עצומים לעיכול המזון. עיכול הוא אחד המנגנונים המצריכים השקעה של הכי הרבה אנרגיה. דבר זה, בזמן מחלה בייחוד, בא על חשבון תפקוד מלא של מערכת החיסון הנדרשת כאן לעבודה במלוא העוצמה והקיטור.
לכן, בשלב ראשוני, הניחו למזון המוצק אך אל תזניחו שתייה. הכנסת הנוזלים חשובה בין אם זה מים, מרק ירקות צח וצלול, מיצים סחוטים טרי (מדוללים במים, כמה שפחות מרוכזים), מיצי ירקות ועוד.

בשלב הבא, ישנם מזונות מסוימים שרצוי להימנע מהם עד כמה שאפשר ומזונות אותם נרצה לאכול יותר.
למשל סוכרים, ממתקים, עוגות, שוקולדים וגלידות. למעשה, כל דבר המכיל סוכר פשוט ומעובד הוא בעייתי מאחר ולסוכר יש תכונה להחליש באופן משמעותי את מערכת החיסון של הגוף.
בשוק התרופות הטבעיות אגב, בדיוק בהקשר הזה, מעולם לא הצלחתי להבין את ההיגיון בהכנסת סוכר למוצרים שמטרתם היא חיזוק מערכת חיסון. הדבר אומנם משפר פלאים את הטעם והופך אותן אכילות וסבילות לתינוקות, ילדים ואנשים שלא מוכנים לקחת שום דבר שאינו טעים, אך יחד עם זאת, הדבר מוריד או מבטל את השפעת המוצר.
מה לעשות! אף אחד לא אמר שכיף להיות חולה, אבל חשוב להבהיר שאם רוצים לעזור לגוף להחלים, לא תמיד יהיה זה גן של שושנים. גם אנטיביוטיקה לא טעימה! אז מה? מישהו פעם אמר לרופא שהוא מוותר על אנטיביוטיקה בגלל שהטעם מגעיל? ובחזרה לנושא שלנו...
אם כך, הקפידו להימנע מסוכרים בזמן זה, ממזון מטוגן וכבד, מבשר ומוצרי החלב. ישנה סיבה טובה ומוצדקת למה להימנע מכל אחד ואחד מאלו.
הרבו לאכול ירקות ופירות, בצל ושום. ניתן להכין מרק מכל אלו, המים בסוף הבישול עשירים ביותר בויטמינים ומינרלים חיוניים לתהליך ההבראה.
ישנם אי אלו תבלינים בעלי תכונות רפואיות מובהקות שכיף וכדאי לעשות בהם שימוש.
צמחי מרפא

אזהרה - אין לעשות שימוש בצמחי מרפא ללא הכוונת מטפל מוסמך.
צמחים הם תרופות לכל דבר ושימוש לא נכון בהם עלול לגרום נזק

קיימים צמחי מרפא רבים התומכים בגוף, מחזקים את מערכת החיסון ומסייעים לו במצבים אלו.
צמחים לדוגמא הם האכינצאה, אוניה דה גאטו, אסטרגלוס, שוש קירח, פטריות הכוח היפניות (מאיטקה, ריישי), קינמון ועוד. חלק מהצמחים בהם נעשה שימוש הם צמחים עם תכונות אנטיויראליות עוצמתיות.

גוף-נפש

כאשר קיים אלמנט של לחץ נרצה לטפל בו מאחר וידוע שקיום מצב סטרס אינו מועיל ואף מחמיר וגורם למחלות רבות.
לימוד טכניקות נשימה, דמיון מודרך, הרפייה הן חלק מהשיטות אותן ניתן ללמוד ולבצע בקלות גם בבית על מנת להוריד את רמת המתח ואף יותר מזה: לרפא מחלות.

המלצות כלליות

לאחר האבחנה וודאו שיש מעקב אחר תפקודי הכבד מאחר והווירוס עלול לראות בו מטרה.
הכבד הוא "מחסן" או "בית חרושת" לפירוק הרעלים של הגוף כולל תרופות ואלכוהול. לכן, כדי להימנע מנזק בלתי הפיך לכבד, אלכוהול אינו בא בחשבון וזה לא משנה אם זה הסילבסטר או יום הולדת שאתם חוגגים רק פעם בשנה ורואים בכך הזדמנות מיוחדת לשתות - תתאפקו לשנה הבאה.
בדיוק מאותה סיבה רצוי להימנע מתרופות שאין בהן תועלת.
הימנעו ממאמץ פיזי גדול כדי לא להעלות סיכון לקריעת הטחול הגדל בזמן המחלה.
השתדלו לנוח אך הקפידו לאוורר את הבית או לשבת לפחות כמה דקות ביום באוויר הצח.
אז נכון שאתם בבית אך רצוי ואף מומלץ להימנע מלשבת שעות ממושכות מול מסך הטלוויזיה או המחשב. עסקו במשהו אחר, קראו ספר מרתק, השקיעו ביצירה, כיתבו, תנו מנוחה לראש ולנפש כאחד.
הרבו בשתיית מים. לא קרים.

ומה מעבר?

ראשית, תזכורת. לכל מי שקורא לראשונה מאמר שלי ולכל אלה שכבר יודעים, מכירים ומפנימים: הטיפול הנטורופתי לא מטפל במחלה אלא בבן אדם. לכן כל אדם מקבל טיפול שונה המותאם אליו ולאורח חייו באופן ספציפי. הגישה הנטורופתית גם כאן אומרת שהמטרה היא להביא את האדם למצב מאוזן שבו הוא יוכל לרפא את עצמו. הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שעוד לא התחלנו להבין אותה, יש בו מנגנון ריפוי והגנה עצום עם פוטנציאל לרפא מחלות בדיוק כמו ליצור אותם. עם קצת עזרה הוא יעשה זאת.

גם אם מתקבל הרושם, שאין הרבה מה לעשות ואיך לטפל במחלה, הרי שיש הרבה מאוד מה לעשות.
הטבע העניק לנו בחוכמתו מתנות רבות, אחת מהן היא צמחי המרפא והתבלינים. אפשר, ניתן וחשוב לעזור לגוף ומערכות ההגנה שלו להלחם כנגד כל מה שתוקף אותו.

לסיכום,
ישנן דרכים רבות לעזור לגוף, אין טעם בלסבול. לעיתים קשה למנוע את התפרצות המחלה, בעיקר מאחר וההדבקה מתרחשת הרבה לפני שהתסמינים מופיעים, אם בכלל. לכן, אפילו קיצור זמן המחלה, טיפול בעייפות הבלתי נסבלת הזו היכולה להוציא אתכם ואת משפחתכם מדעתם והחזרת החיים לשגרה בריאה, יכול לשפר את איכות חייכם באופן משמעותי.