שלושת השפחות של דר' סימס

 

 

 

שלושת השפחות של דר' סימס

כל כמה זמן, הנשים נדרשות לבקר אצל הגינקולוג. עם זאת, גינקולוגיה כמדע, כמעט ולא הייתה מפותחת עד המאה ה- XIX. אחד האנשים, שהנשים המודרניות חייבות לו המון -  היה רופא אמריקאי, חלוץ של הגניקולוגיה - ג'יימס מריון סימס.

סימס בא ממשפחה די מוצלחת ומשגשגת. הוא נולד בשנת 1813 בעיירה האנגין רוק (מערב קרוליינה), שם למד בבית הספר, ובשנת 1825 עברה משפחו לנקסטר קאונטי, שם אביו של סימס נבחר להיות שריף. ומריון המשיך את לימודיו בבית האקדמיה פרנקלין (באופן עקרוני, בית ספר תיכון רגיל).

***

פיסטולה בנרתיק - זוהי פגיעה פיזית, פתח ישיר בין שלפוחית השתן והנרתיק. בעיקרון, פיסטולה גינקולוגית - זה בדרך כלל תוצאה של לידה קשה. אצל האישה מופיעה חור בין הנרתיק לבין השלפוחית ו/או רקטום. טיפול בפיסטולה כולל מניעה וניתוח. התסמין העיקרי של הבעיה – זה בריחה רבה ותמידית של שתן וכאב. באופן כללי, זה דבר מאוד לא נעים.

באותו זמן, לא ידעו לבצע ניתוחים מסוג זה. לכן, נשים רבות סבלו מהפתולוגיה. במיוחד אפשר היה לפגוש את זה אצל השפחות, ובכלל אצל אוכלוסיה אפריקאית – כי אצלן הפיסטולות יותר שכיחות.

גינקולוגים במחצית הראשונה של המאה ה XIX ידעו מה זה פיסטולה, אבל לא יכלו לטפל בזה. יתר על כן, גינקולוגים באותו הזמן לא הורשו להביט בנשים עירומות, לכן הבדיקות התקיימו כך:

סימס הציב בפני עצמו משימה: "יש מחלה שלא ניתן לרפא אותה. אנחנו צריכים למצוא את דרכי הטיפול".

וזה מה שהוא עשה – הוא קנה שלוש שפחות אפריקאיות - אנרכה, בטסי ולוסי. שלושתן סבלו מפיסטולות. הוא קנה אותן בשביל לנסות עליהן דרכי טיפול שונים.  הוא ניהל את הניסויים שלו כארבע שנים, בין 1845-1849. החולה הראשונה והעיקרית הייתה אנרכה, בה הוא ביצע 30 (!) ניתוחים, ולא כולם היו נחוצים. כל השפחות הלכו על זה מרצונן – בכך הן ראו לפחות סיכוי להירפא.  הניתוח האחרון של אנרכה נחשב למוצלח.
בתמונה הזו, סימס מתכונן לבצע ניתוח ללוסי (האמן רוברט טום):

אל תשכחו, שמדובר ברפואה של שנת 1840 – שבאותו זמן רק עשו את הצעדים הראשונים ביישום של ההרדמה. הם ניסו כלורופורם, קוקאין וכד' – ובעיקר השתמשו בזה רופאי השיניים. לחדר הניתוח ההרדמה הגיעה מאוחר יותר. לכן, בכל הניתוחים שלו, סימס לא השתמש בהרדמה.

אבל הדבר החשוב ביותר, זה שהניסויים שנמשכו 4 שנים - הובילו להצלחה. סימס למד איך לטפל בסוגים שונים של פיסטולות. כאשר סיים את סדרת הניסויים שלו, הוא  ביצע ניתוחים על תריסר נוסף של שפחות, שסבלו מפיסטולות (אשר קנה במיוחד למטרה זו) וריפא אותן.

בשנת 1850 פיתחו איזשהו סוג של הרדמה, וסימס ביצע את הניתוח הראשון שלו על אישה לבנה, ולא על שפחה. הניתוח עבר בהצלחה.
הנה ציור מתוך ספר לרפואה שנכתב ויצא לאור על ידי סימס, עם תיאור של השיטה שלו:

במהלך הניסויים, סימס לא רק פיתח את השיטות הכירורגיות לטיפול בפיסטולות, אלא גם פיתח מספר מכשירים, שבשימוש גם היום. בפרט, הוא המציא את המרחיב (סימס ספקולום) ואת מראת הנרתיק, וגם מספר צנתרים. הנה המרחיב של סימס מהמאה ה-19 והמודרני:

בגניקולוגיה, משתמשים גם ב"תנוחה של סימס" (שהיא גם "תנוחת התנין"). משתמשים בזה, למשל, כאשר יש חשד ללחץ על חבל הטבור בעת הלידה.

סימס היה הרופא הראשון, שהתחיל להשתמש בניתוחים שלו בכלים מכסף, אותם חיטא באלכוהול. בשנת 1852 הוא פרסם חוברת הסבר על חשיבות החיטוי בגניקולוגיה.

הצלחה

בהיותו רופא מצליח, בשנת 1853 הוא עבר לניו יורק, ובשנת 1855 ייסד שם את בית החולים הגניקולוגי הראשון באמריקה (Woman's Hospital). כיום זה אחד מבתי החולים הגדולים בארצות הברית.

בשנת 1862, במהלך מלחמת האזרחים, עבר סימס לאירופה, שם עבד בהצלחה בלונדון ובפאריס. בשנים 1863-1866 הוא היה הרופאו האישי של יוג'ין הקיסרית - אשתו של נפוליאון השלישי.

הוא ביצע ניתוחים מוצלחים במדינות רבות, טיפל בפשוטי העם ובמלכות, זכה בפרסים רבים ובמדליות. תחת חסותו של נפוליאון השלישי, ארגן סימס את חיל הרפואה האנגלו-אמריקאי, ששיקם את חיילי בריטניה, צרפת וארצות הברית לאחר התנגשויות שונות.

בחיי המשפחה, הוא היה מאושר – לו ולתרזה, אישתו, היו תשעה ילדים, ולא היו שום בעיות בעת לידתם.

אגב, כדי להשלים את התמונה - הכיסא הגינקולוגי מהמחצית השנייה של המאה ה-19:

משנת 1871, סימס התחיל להתעניין בסרטן. הוא ייסד את הבית החולים השני שלו בניו יורק - אחד המרכזים האונקולוגיים הראשונים בעולם, אותו הוא ניהל בהצלחה עד מותו בשנת 1883.

מאז שנת 1876, הוא היה גם הנשיא של איגוד הרפואה האמריקאי.

הפסל שלו שעומד ליד סנטרל פארק, הפך לאנדרטת הרופא הראשונה בארה"ב.

מלבד הכלים וטכניקות שכבר הוזכרו, סימס המציא את "מבחן משגל", המשמש לאבחון של בעיות פוריות. לוקחים נוזל מהרחם 6-24 שעות לאחר קיום יחסי המין, ובודקים מתחת למיקרוסקופ.

בנוסף הוא המציא את רקטוסקופיה וסיגמואידוסקופיה (בדיקה ויזואלית של רירית הרקטום, ובמקרים מסוימים, של החלק הדיסטלי של מעי הגס).

גם כן הוא ביצע את הניתוח המוצלח הראשון אי פעם להסרת אבנים מכיס המרה (בשנת 1878) .

הוא המציא גם את השיטה הלפרוסקופית לעצירת דימום פנימי ולהסרת הכדורים במקרה של פגיעה, ללא חתך.

אתיקה

וכעת תשקלו את כל היתרונות והחסרונות. כי מצד אחד על מאזניים יש את ההישגים שלו:  הוא היה אדם גדול, שבלעדיו לא הייתה מתפתחת ומתקדמת רפואה, והרבה אנשים היו סובלים ומתים.
בצד השני – שלוש השפחות שהיו צריכות לעבור הרבה סבל. אבל אגב, הוא שחרר את כל השלושה, בשנת 1849, בהיותן בריאות לגמרי. אנרכה ולוסי המשיכו להוליד ילדים.

היום, הרבה אנשים מתווכחים בנושא האתיקה במחקרים של סימס, והפמיניסטיות האמריקאיות אפילו מציעות לוותר על כל מה שהוא פיתח. כלומר - על הגניקולוגיה עצמה...