על הקשר בין כספית, מחלות אוטואימוניות ואוטיזם
מומחים חוששים שהחשיפה הגבוהה שלנו לכספית תורמת לעלייה בשכיחותן של מחלות אוטואימוניות וייתכן שיש לה גם קשר לאוטיזם
מאת: דונה ג'קסון נקאזאווה
מתוך הספר המגפה האוטואימונית
אוטואימוניות, או מחלת חיסון עצמי, היא הפרעה במערכת החיסון של הגוף. היא נוצרת כאשר תאי החיסון שלנו מזהים בטעות את תאי הגוף עצמו כאנטיגן (וירוס, חיידק או פולש זר אחר) ותוקפים אותם.
עשרות מחלות מוגדרות כמחלות אוטואימוניות, למשל: צליאק, טרשת נפוצה, זאבת, קוליטיס וקרוהן (מחלות מעי דלקתיות), אנמיה ממארת, סוכרת מסוג 1, דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, כמה צורות של אי-תפקוד בלוטת התריס ועוד. ישנן כמה מחלות אחרות החשודות כבעלות מרכיב אוטואימוני - תסמונת העייפות הכרונית ואוטיזם.
תפקידן של המתכות הכבדות בהתפתחות אוטואימוניות
גורמים רבים מעורבים בתהליך ההתפתחות של מחלה אוטואימונית. לכל אחד מאתנו יש נטייה גנטית שונה לאוטואימוניוּת. פירושו של דבר הוא שלכל אחד מאתנו יש יכולת גנטית שונה להתמודד עם הנזקים שגורמים לנו מפגעים אוטוגניים רעילים וכרוניים שמקורם בסביבה שאיתה אנו באים במגע מדי יום. יכולת ההתמודדות האישית הזו משפיעה ישירות על התפקוד של מערכת החיסון שלנו לאורך זמן. ככל שהפגיעות במערכת החיסון יהיו רבות וממושכות יותר, גדל הסיכון שלה להשתבש.
מספר מחקרים שנערכו לאחרונה ובדקו את הדרך שבה אנשים שונים מעבדים חומר אוטוגני מסוים, מבהירים היטב את התהליך. כדוגמה לחומר אוטוגני, החוקרים השתמשו בכספית. בעשור האחרון, מדענים העוסקים בתחום האוטואימוני החלו לחשוש במיוחד מהשפעותיה של מתכת כבדה זו, וזאת משתי סיבות: ראשית, שכיחותה בסביבה שלנו הולכת וגוברת, ובנוסף - מספר ממצאים שהתגלו לאחרונה מוכיחים כי חשיפה לכספית, אפילו במינונים נמוכים, במיוחד בקרב אנשים בעלי נטייה גנטית לאוטואימוניוּת, משבשת את האיזון העדין של מערכת החיסון, ובכך, ממלאת תפקיד מפתח בהתפתחותן של מחלות מסוג זה.
כיצד משפיעה הכספית על גופנו?
החשיפה המשמעותית ביותר שלנו לכספית, כמבוגרים, מגיעה מהאוויר שאנו נושמים ומהמזון שאנו אוכלים – במיוחד מדגים גדולים. מקורות נוספים לחשיפה לכספית הם חלק מהחיסונים שאנו מקבלים וסתימות האמלגם שבשיניים שלנו.
סוגים שונים של כספית - כספית מתכתית, כספית לא-אורגנית, מתיל כספית ואתיל כספית (תוצר לוואי של תימרוזל) - משפיעים על בני אדם בצורה שונה מכיוון שהם מעובדים על ידי הגוף בדרכים שונות.
כספית מתכתית (אלמנטלית) היא הסוג המצוי בסתימות אמלגם. אצל אנשים עם סתימות אמלגם עלול להיווצר במשך הזמן עומס של כספית, שכן, החומר משתחרר מהשיניים אל הגוף ומצטבר בכליות. ממצאים שהתקבלו ממחקרים הוכיחו קשר בין סתימות אמלגם רבות לבין סיכון מוגבר לפתח סקלרודרמה.
מתיל כספית – כספית אורגנית – היא הצורה הנפוצה ביותר בדגים. היא עוברת במהירות ממערכת העיכול של האדם למחזור הדם ומשם, לכל האברים והרקמות. לאחר שהיא נכנסת לגוף, חלק ממנה הופך לכספית לא-אורגנית, צורה שיכולה להיצמד לרבים מהחלבונים והאנזימים שבתאים ולהפריע לתפקודם התקין. צורה זו של כספית מצטברת בכליות והוכחה במחקרי מעבדה כגורמת למחלות אוטואימוניות.
הכספית, באחת מצורותיה, תימרוזל (thimerosal ), שימשה עד לאחרונה כמרכיב בחומר המשמר של מספר סוגים של חיסוני שפעת ומספר סוגים של תכשירים פרמצבטיים שנמכרים ללא מרשם. עד לאחרונה, במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, כמעט כל החיסונים שניתנו לילדים – כולל הפטיטיס B , דלקת קרום המוח, דיפתריה, שעלת וטטנוס – הכילו כספית. כיום ניטש ויכוח בין החוקרים אודות הקשר האפשרי בין חשיפה מצטברת לכספית דרך חיסונים בגיל הילדות לבין אוטיזם והפרעות התפתחותיות אחרות.
ב-1994, כתב העת Journal of the American Mediacl Association דיווח על קשר מסוכן בין החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס ופוליו לבין מספר מחלות אוטואימוניות, כולל תסמונת גיליאן-בארה.
בדומה לכך, כתבי עת מדעיים דיווחו במשך שנים על קשר בין החיסון נגד הפטיטיס B לטרשת נפוצה ודלקת מפרקים שגרונית.
ממצאים אחרים קישרו בין החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת והחיסון נגד הפטיטיס B לבין דלקת מפרקים שגרונית. מדענים רבים טוענים כי ניתן לקשר בין מקרים מסוימים של התפרצות לופוס לבין החיסון נגד הפטיטיס B , וממצאים נוספים קושרים בין החיסון נגד וירוס ההמופילוס אינפלואנזה מסוג B לבין סוכרת מסוג 1 .
הנתונים שבידינו מצביעים על כך שמחלות אוטואימוניות מסוימות יכולות להיגרם על ידי חיסונים.
האם יהיה זה מפתיע לגלות שגם מחלות אוטואימוניות אחרות עלולות להתפתח בעקבות קבלת חיסון?
על פי נתוני המרכז למניעת מחלות, בקרב 12% מהנשים בגיל הפריון ניתן כיום למצוא רמות כספית גבוהות מתקן הבטיחות שנקבע על ידי הרשות להגנת הסביבה.
גם המינונים הנמוכים של כספית מסוכנים למדי. החוקרים יודעים שכספית יכולה לעבור דרך השליה ולהשפיע על התפתחות מוחו של העובר. כספית, כמו עופרת, היא חומר נוירוטוקסיני, כלומר רעיל לתאי מערכת העצבים. מדענים מטעם הרשות להגנת הסביבה מעריכים כי אחד מכל שישה תינוקות שנולדים בארה"ב כיום נמצא בסיכון להפרעות התפתחותיות עקב חשיפה לכספית בזמן ההיריון.
האם יש קשר בין אוטיזם לאוטואימוניוּת?
מדענים בכירים שחוקרים את הקשר בין כספית לאוטואימוניוּת מזהירים שקרוב לוודאי, לא קיים טריגר סביבתי או גנטי יחיד שגורם לאוטיזם. סביר להניח שהתפקיד הסביבתי שממלאת הכספית בהתפתחות אוטיזם הוא תוצאה של השפעה מצטברת, כולל חשיפה מוגברת של העובר בעודו ברחם, שכן, הכספית נוטה להצטבר בריכוזים גבוהים בדם הטבורי. בנוסף, לא ניתן להתעלם מהשפעתם של פגיעות ויראליות מסוימות, שגם הן עלולות להתרחש בזמן ההיריון.
במחקר שנחשב פורץ דרך בתחום חקר הסיבות לאוטיזם, חוקרים גילו לאחרונה נוגדנים חריגים בדמם של ילדים ממשפחות עם דפוס של אוטיזם ושל אמהות למספר ילדים אוטיסטים. הנחת העבודה היא שנוגדנים אלה פוגעים בחלבונים של תאי המוח של העובר. ואכן, חוקרים גילו סימני תגובה דלקתית כרונית במוח של אוטיסטים שנפטרו. תגובה כזו יכולה להעיד גם על קיומו של תהליך אוטואימוני.
מספר מדענים חוקרים כיום האם ניתן לקשר בין אוטיזם לבין ייצור מוגבר של נוגדנים עצמיים כנגד מערכת העצבים המרכזים אצל אנשים עם נטייה גנטית. כל זאת מניח לפתחנו את השאלה: האם החוקרים עומדים לקבוע שאוטיזם - לפחות בחלק מהמקרים - הוא הפרעה אוטואימונית מטבעה? ואם כן, האם הגורמים המשפעלים של אוטיזם דומים לאלה של המחלות האוטואימוניות האחרות?
לאור הידוע לנו על כספית כגורם משפעל של אוטואימוניוּת, האם יפתיע אותנו לגלות שהיא משפעלת גם אוטיזם?