מינרלים למתחילים

 

מינרלים למתחילים

אילו מינרלים חיוניים למערכת העצבים? מהם התסמינים של מחסור בזרחן? איזה מינרל מפחית את לחץ הדם ואילו מזונות מכילים אשלגן? כל התשובות במדריך המינרלים

מאת: ד"ר גילית שטיינר
מתוך הספר נטורופתיה   

 
מינרלים הם יסודות או יונים, המהווים את האפר הנוצר משריפת מזונות.
המינרלים מסיסים במים ולכן הם משפיעים על איזון הנוזלים בגוף וכן על איזון חומצה-בסיס. כמו כן, הם חשובים לבריאות תקינה, לחילוף חומרים ולמניעת מחלות.
חלק מהמינרלים יכול להיספג ולנוע בחופשיות בדם ואחרים חייבים נשאים שיעזרו להם בספיגה ויובילו אותם בדם.
רוב המינרלים נאגרים בגוף ולכן כמות עודפת שלהם עלולה להיות רעילה.
 
 
קיימת חלוקה של המינרלים, לפי הכמות היומית הנדרשת לגוף:
• מינרלים שהכמות היומית הנדרשת שלהם היא מעל 100 מ"ג ליום, נקראים מאקרומינרלים. בקבוצה זו נמצאים המינרלים סידן, זרחן, מגנזיום, נתרן, אשלגן וכלור.
• מינרלים שהכמות היומית המומלצת מהם היא פחות מ-100 מ"ג ליום, נקראים מיקרומינרלים או יסודות קורט. בקבוצה זו נמצאים המינרלים ברזל, אבץ, מנגן, יוד, כרום, סלניום, נחושת, גופרית, מוליבדנום, קובלט, פלואור, סיליקון ונאדיום, ניקל, בורון ועוד.

 
בואו ונכיר את המאקרומינרלים.
 

סידן Ca) Calcium)
99% מכמות הסידן בגופנו נחוצה למבנה העצמות והשיניים. האחוז הנותר נחוץ לתפקידים רבים אחרים, כמו יכולת התכווצות השרירים, העברת דחפים במערכת העצבים, שמירה על קצב נורמלי של הלב וזירוז יצירת חלבון התרומבין המעורב בקרישת הדם.
בשמירה על מאזן הסידן בגוף משתתפים:
• PTH – ParaThyroid Hormone, הורמון המופרש מבלוטת יותרת התריס (פרה-תיירואיד) ותפקידו להוציא סידן מהעצמות לדם.
• קלציטונין, הורמון המופרש מבלוטת התריס (תיירואיד) ותפקידו להוביל סידן מהדם לעצמות.
• ויטמין D פעיל.

לסידן יש השפעה גדולה על שמירת לחץ-הדם וקצב הלב ברמות תקינות. במחקר שנערך בקרב 148 נשים מעל גיל 70 נמצא כי בקרב 81% מהנשים שנטלו סידן וויטמין D, הופחת לחץ-הדם ב-5 mmHg ויותר וקצב הלב ירד בקרב 51% מהנחקרות.
 

מקורות הסידן במזון הם: מוצרי חלב, מוצרי סויה, שומשום, טחינה, שקדים, גרעיני חמניות, סרדינים וירקות ירוקים ועליים. עם זאת, קיימת בעיה עם יכולת ספיגת הסידן ממוצרי החלב, כיוון שבמוצרי החלב חסר מגנזיום וקיים עודף של זרחן. שני מצבים אלה מפריעים לספיגה טובה של הסידן ממוצרי החלב. גם כמות גדולה של חלבון מהחי (המכיל כמויות רבות של זרחן), מפריעה לספיגת הסידן.
 
תסמינים של מחסור בסידן
• רככת אצל ילדים ואוסטאופורוזיס אצל מבוגרים, הן מחלות מובהקות של מחסור בסידן. נמצא, כי תוספת של סידן וויטמין D שיפרה את צפיפות העצם בקרב גברים ונשים מעל גיל 65
• בעיות בתפקוד מערכת העצבים, התקפי חרדה ודיכאון, נימול בקצות הגפיים, כיווצי שרירים, פרכוסים, נדודי-שינה, היפראקטיביות והתכווצויות בלתי-רצוניות.

הסיבות למחסור בסידן יכולות להיות שונות. הן יכולות להתרחש כתוצאה מירידה בהפרשת ה-PTH, מעלייה בהפרשת הקלציטונין, מבעיות בקליטת הסידן במערכת העיכול בגלל תת-תזונה, כתוצאה ממחסור בוויטמיני A, D ואסטרוגן, מעודף בחומרים מעכבי קליטת סידן (כמו לדוגמה בחומצה פיטית הנמצאת בסובין החיטה), מעודף הפרשת סידן בשתן בגלל עודף קפאין ואלכוהול, מאי-ספיקת כליות, מיחסים לא תקינים בין סידן למגנזיום וזרחן ועוד.
 
 
זרחן P) Phosphorus)
לזרחן יש תפקיד חשוב במבנה העצמות. כ-85% מכמות הזרחן בגופנו מחוברת עם סידן בעצמות. בנוסף, מעצם היותו מרכיב באחת מהחומצות העיקריות בגוף (חומצה זרחתית), הזרחן נמצא בכל מבנה של תאי הגוף השונים.
הזרחן מהווה גם מרכיב חשוב בבניית מולקולת ATP, מאגר האנרגיה הראשוני בכל תא ותא בגוף ומרכיב חשוב בחלק מסוגי השומנים, כמו הפוספוליפידים. בתפריט המערבי הכולל כמויות גדולות של חלבון מהחי, האדם מקבל כמויות גדולות של זרחן.
ככל שרמת הזרחן מהתפריט גבוהה יותר, הגוף יכול לספוג פחות סידן ומגנזיום וכתוצאה מכך תגרם הפרשה מוגברת של אותם מינרלים דרך השתן.
מקורות הזרחן במזון הם בעיקר מחלבונים מהחי כמו חלב, גבינות, ביצים, דגים ומוצרי בשר וכן גם מקטניות, אגוזים ודגנים מלאים.

תסמינים של מחסור בזרחן:
חולשת שרירים, עייפות ואנמיה, נטייה לזיהומים וחוסר של מינרלים בעצם, הגורמים לרככת ולדלדול העצם (אוסטאופורוזיס) – כל אלה יכולים להתרחש כתוצאה משימוש ממושך בתרופות משתנות, ליקויים בתפקוד הכליות, היפר-פרהתיירואיד (פעילות-יתר של בלוטת יותרת התריס), היפותיירואיד (תת-פעילות של בלוטת התריס), צריכה מוגברת של סותרי חומצה (כמו אלומיניום הידרוקסידי) וכתוצאה מכוויות חמורות.
 
מגנזיום Mg) Magnesium)
 
המגנזיום הוא מרכיב חשוב במבנה העצמות, היות שהוא מגביר את ייצור הורמון הקלציטונין מבלוטת התריס (התיירואיד). הורמון זה אחראי להכנסת הסידן לעצמות ומוריד את רמת ה-PTH (ParaThyroid Hormone), המופרש מבלוטת יותרת התריס (פרה-תיירואיד) ומוציא סידן מהעצמות לדם.
המגנזיום נוטל חלק בבניית חלבונים בגוף וכמו כן, הוא משתתף בתהליך ייצור האנרגיה ובניית מולקולות ה-ATP. בנוסף, יש לו השפעה מווסתת על פעולת התכווצות השרירים ופעילות מערכת העצבים.
מקורות המגנזיום במזון הם: אגוזים, דגנים מלאים, סויה, שרימפס, ירקות ירוקים וגרעיני חמניות.

תסמינים של מחסור במגנזיום
• חוסר תיאבון, בחילות וחולשה הם מהתסמינים הראשוניים של מחסור במגנזיום.
• מחסור מתמשך עלול לגרום להירדמויות בגפיים, לנדודי-שינה, להתכווצויות שרירים, להיפראקטיביות, להפרעות בקצב הלב ולעלייה בלחץ-הדם.
במחקר שנערך בנושא זה נמצא, כי המגנזיום מפחית את לחץ-הדם. בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לסוכרת דווח, כי רמת מגנזיום נמוכה בדם יכולה להוות מנבא יחיד ויעיל להתפתחות עתידית של סוכרת מבוגרים אצל בני הגזע הלבן. ממצא זה נחשף לאחר מחקר מקיף של 6 שנים בו נחקרו 12,398 נחקרים בגיל העמידה, ללא היסטוריה של סוכרת. במחקר נמצא מתאם הדוק (בקרב בני הגזע הלבן) בין רמת מגנזיום נמוכה בדם, לבין התפתחות סוכרת. 94% מהנחקרים בעלי רמת מגנזיום נמוכה בדם פיתחו סוכרת. כמו כן נמצא, כי מחסור במגנזיום משפיע לרעה על בנייה ופירוק של אינסולין, אותו הורמון המופרש מהלבלב, שתפקידו להכניס את הסוכר מהדם לתאים.
 
אשלגן K) Potassium)
בתזונה המערבית המודרנית אנחנו צורכים מעט מדי אשלגן, כיוון שאנו אוכלים מזונות מעובדים העניים באשלגן וכן מעט ירקות ופירות. תפקידי האשלגן בגוף מגוונים ואחד מהם הוא חשיבותו לפעילות מערכת העצבים ולפעילות השרירים. בנוסף, המינרל חיוני לשמירה על רמות סוכר תקינות בדם ולקצב לב תקין.
במחקר אחד מני רבים הוכחה חשיבותו של האשלגן בהורדת לחץ-הדם, יחד עם מגנזיום וסידן. האשלגן שומר גם על איזון הנוזלים בגוף (ביחד עם הנתרן) ואיזון מצבי חומצה-בסיס.
מקורות האשלגן במזון הם: פירות, ירקות ודגנים מלאים.
 
תסמינים של מחסור באשלגן: עייפות שרירים, הפרעות תנועה, חוסר תיאבון, אי-סדירות בדופק והפרעות קצב, עצירות ודיכאון.
קיימים מספר גורמים העלולים לגרום למחסור באשלגן, מלבד תזונה דלת אשלגן: תרופות משתנות, משלשלים ושלשול כרוני הגורמים להוצאת נתרן ואשלגן מהגוף. גורמים נוספים הם עודף מלח במזון הגורם להפרשה מוגברת של אשלגן, ספיגה לקויה של אשלגן במעיים ושימוש בקורטיקוסטרואידים, הגורם לאצירת מים בגוף על-ידי אצירת הנתרן בגוף וכתוצאה מכך, להפרשה מוגברת של אשלגן מהגוף החוצה.
 
נתרן Na) Sodium)
ריכוזו הגבוה של הנתרן נמצא מחוץ לתאים וכדי להוציאו מהתאים, הגוף נעזר שוב במשאבת הנתרן-אשלגן, משאבת Na/K ATPaze.
תפקידי הנתרן דומים בחלקם לתפקידי האשלגן, כיוון ששני המינרלים עובדים יחד ומאזנים את הנוזלים בגוף ואת מצבי החומצה-בסיס בגוף.
הנתרן הוא גם חלק ממבנה מולקולרי הנקרא נתרן כלורי, שהוא מלח השולחן אותו אנו מכירים, הקיים בכל המזונות המעובדים. כמו שראינו, הכליות מעורבות בוויסות רמת הנתרן בגופנו וכשזו גבוהה, כמו אחרי ארוחה מלוחה, מנגנון הצמא במוח ייכנס לתפקיד ויגביר את הצורך בשתייה. בעקבות זאת, כמות הנוזלים תאזן את רמות הנתרן ועודפי הנוזלים והנתרן יופרשו בשתן.
מקורות הנתרן במזון הם בעיקר מזונות מעובדים בצורת הנתרן כלורי. בנוסף, הנתרן נמצא בצורתו הטבעית בפירות וירקות ובדגנים מלאים.
 
כלור Cl) Chlorine)
המינרל כלור נמצא בצורתו הטבעית כגז רעיל, אך כאשר הוא מחובר לנתרן במלח, הוא יוצר את אחת מהתרכובות החשובות ביותר. המינרל נע בחופשיות דרך קרומי התאים ולכן נמצא אותו בקשר עם הנתרן מחוץ לתאים ועם האשלגן בתוך התאים.
בנוסף, כלור הוא חלק מחומצת הקיבה HCL (Hydrochloric Acid), חומצה החשובה לעיכול, לספיגת רכיבים תזונתיים ולשמירה על חומציות הקיבה.
תסמינים של מחסור בכלור: הקאות, ירידה ברמת החומציות בקיבה, המפריעה לעיכול תקין ויכולה לגרום להתפרצות של זיהומים טפיליים.