משחות שיניים רעילות

 

משחות שיניים רעילות

תשעת המרכיבים המסוכנים שעליכם לוודא שלא קיימים במשחת השיניים או במי-הפה שלכם. וגם המלצות לחלופות בטוחות

מאת: ד"ר מייקל בונר
מתוך הספר מה שלא ידעת על בריאות הפה עלול לסכן את בריאותך
 
כמי שנלחם במחלות חניכיים פניתי לבדוק את תוויות המרכיבים של משחות השיניים ומי-הפה הנפוצים. הנתונים שראיתי חיזקו את דעתי שהם אינם כלי הנשק שאבחר על מנת להילחם בבעיית הבריאות החמורה שמבטאת מחלת החניכיים. חזיתי בנזק שהמוצרים הרעילים הללו מסוגלים לחולל וזה לא מצא חן בעיניי. מי-פה ומשחות שיניים הם מוצרים שאמורים להועיל ולסייע לכם לשמור על בריאותכם, אך למעשה הם עלולים להיות מזיקים מאוד לאנשים מסוימים.

 

אנשים רשאים להשתמש באיזה מוצר שיבחרו, אך אני סבור שזה רעיון טוב שכולם ידעו מה בדיוק נמצא במוצרים הללו, המיועדים לשמירה על בריאות הפה והשיניים. אנא קִראו את הכיתוב המופיע על האריזות של משחות השיניים ומי-הפה, ושימו לב אם אחד מ-9 המרכיבים הבאים מופיע ברשימה. אף אחד מהם אינו בטוח לשימוש.

טריקלוזן
 
טריקלוזן (Triclosan) הוא חומר הרשום בסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה כקוטל חרקים. תרכובת זאת של כלורופנול מהווה סיכון משמעותי לבני-האדם ולאיכות הסביבה. היא שייכת לקבוצה של חומרים החשודים כמסרטנים בבני-אדם. המבנה שלה דומה מאוד לזה של דיוקסין, שרעילותו מוכחת כבר בריכוז  של 1 למיליארד.
טריקלוזן מפריע לפעילותם של הורמונים ועלול לגרום לקריסה של כלי דם, זיעה קרה ופרכוסים. מאחר שהוא מאוחסן ברקמת השומן, הוא יכול להצטבר בגוף ולהגיע לרמה רעילה שעשויה לגרום לבעיות בריאותיות שונות, כולל דימום במוח, פגיעה בלב, נזק לכליות ושיתוק. מאחר שריריות הפה סופגות בקלות את כל מה שבא איתן במגע, צבירה של טריקלוזן שמקורו בתכשירים לשמירת ניקיון הפה והשיניים, יכולה להתרחש בקלות. מישהו רוצה טריקלוזן במשחת השיניים שלו?

פרופילן גליקול
 
אתם מכירים היטב את החומר הזה; פרופילן גליקול (PG , Propylene Glycol) הוא החומר נגד קפיאה ("אנטיפריז") שיצרני הרכב מוסיפים למים של הרדיאטור ולנוזל הבלמים, כדי למנוע מהם לקפוא במזג אוויר קר במיוחד. פרופילן גליקול משמש כחומר השומר על הלחות במשחות שיניים, אך הוא נספג בקלות דרך העור והריריות. מסיבה זאת, קבעה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה כי כל מי שנחשף לחומר זה בעת עבודתו חייב להשתמש באמצעי הגנה הכוללים משקפיים ובגדים מיוחדים.
במאגר הנתונים המתייחסים לבטיחות של פרופילן גליקול, מופיעה האזהרה כי יש להימנע ממגע של החומר הזה בעור, מפני שספיגתו לדם עלולה לפגוע במוח, בכליות ובלב. לאור זאת, המסקנה המתבקשת היא שאזהרה דומה צריכה להתנוסס על אריזות המוצרים שמכילים אותו, כגון דאודורנטים, משחות שיניים ומוצרים רבים נוספים. האם השימוש בפרופילן גליקול במשחת שיניים המיועדת לבוא במגע עם ריריות הפה הסופגות אותו בקלות, נראה לכם הגיוני?
 
נתרן הידרוקסיד
 
בריכוז גבוה, נתרן (סודיום) הידרוקסיד (NaOH , Sodium Hydroxide ) הוא חומר בסיסי מאוד, כלומר בעל חומציות נמוכה ביותר, ולכן הוא הורס חלבונים באופן מיידי. בחלל הפה הוא ממיס את פני השטח של הרקמה הרכה, ולכן מעניק לה מרקם חלקלק.
המסה של חלבוני הרקמות באמצעות נתרן הידרוקסיד אינה הדרך שבאמצעותה הייתי רוצה שהמטופלים שלי ישיגו שיניים נקיות; המסה של הריריות העדינות בחלל הפה לא תסייע להם להשיג מחסום טוב ויעיל יותר בין חלל הפה לבין מחזור הדם, נכון?
 
נתרן לאוריל סולפאט
 
נתרן (סודיום) לאוריל סולפאט (SLS , Sodium Lauryl Sulfate), הוא דטרגנט וחומר פעיל-שטח נפוץ. ככזה, הוא סופח אליו מולקולות שומניות ובכך מאפשר את שטיפתן מפני השטח. מסיבה זאת, משתמשים בו במתקנים לרחיצת מכוניות, כחומר להסרת גריז ממנועים ולניקוי הרצפות השמנוניות של מוסכים.
נתרן לאוריל סולפאט, כמו הנתרן הידרוקסיד, הוא חומר הממיס חלבונים. אצל בעלי-חיים שנחשפים לחומר זה, מופיעים שלשול, פגיעה בעיניים, קשיי נשימה, בעיות עור ואפילו מוות. בבואו במגע עם חומרים כימיים אחרים, נתרן לאוריל סולפאט יכול להפוך לניטרוזאמינים, חומרים הידועים כמסרטנים ביותר. נתרן לאוריל סולפאט נשאר בתוך גוף האדם שנחשף אליו למשך פרק זמן של כ-5 ימים, במהלכם שרידיו עלולים לחדור למוח, ללב, לכבד ולריאות.

נתרן לאורת סולפאט
 
חומר רעיל זה דומה מאוד בהרכבו לנתרן לאוריל סולפאט. מסיבה זאת, לנתרן (סודיום) לאורת סולפאט (Sodium Leureth Sulfate, SLES ) יש אותה השפעה שלילית על יצורים חיים, וגם הוא נמצא במוצרי ניקיון, קוסמטיקה וטיפוח רבים. שני החומרים, נתרן לאוריל סולפאט ונתרן לאורת סולפאט, מוכנסים למשחות שיניים כדי שייווצר קצף בעת הצחצוח. בהתחשב בסיכונים הבריאותיים הטמונים בהם, האם אנו באמת זקוקים להם כדי שמשחת השיניים שלנו תיצור קצף?
 
פוליאתילן גליקול
 
פוליאתילן גליקול (PEG , Polyethylene Glycol ) נמצא בחומרי ניקוי המיועדים להמסה של שומנים כגון שמן וגריז, ובמוצרי טיפוח כחומר מסמיך. חומר זה חשוד כמסרטן, ובבואו במגע עם העור הוא מסיר ממנו את השכבה השומנית השומרת על לחותו ובכך מגִנה עליו. כתוצאה מכך, העור נעשה חשוף להזדקנות מואצת ופגיע לחדירה של חיידקים מזיקים. אין שום היגיון טיפולי בהוספה של פוליאתילן גליקול למשחות שיניים, אך הוא נמצא ברבות מהן.

איזופרופיל

איזופרופיל (Isopropyl ) הוא סוג של אלכוהול , הנרשם לעיתים גם בשם SD-40. חומר זה מייבש עור וריריות, ובכך הוא מאפשר חדירה של חיידקים. בעור, הוא גם גורם להזדקנות מוקדמת ולהופעה של כתמים חומים. בליעה של 29 מ"ל איזופרופיל או אף פחות מכך, נחשבת לקטלנית. בכמות קטנה יותר, חומר זה עלול לגרום לסחרחורת, הסמקה, כאב ראש, דיכאון, איבוד הכרה, בחילה, הקאה ואפילו תרדמת (קומה). בדומה לשאר החומרים המסוכנים הנמצאים ברשימה זאת, לא מובן לי מדוע איזופרופיל מהווה מרכיב נפוץ במשחות שיניים.

חומרי צבע
 
חומרי הצבע אדום מס' 40, ירוק מס' 5, כחול מס' 1, צהוב מס' 10, אדום-לייק מס' 30 וצהוב-לייק מס' 10 הם חומרים סינתטיים שמיוצרים מזפת פחם, ומחקרים שנערכו בבעלי-חיים הראו שכמעט כולם מסרטנים. רבים מחומרי הצבע הללו מכילים מלחים של מתכות כבדות, העלולות להצטבר בגוף ולגרום לנזקים חמורים לבריאות. האם משחות שיניים ומי-פה באמת צריכים להיות בצבע אדום, כחול, ירוק או צהוב? הצבעים הללו נראים אולי נחמד – אך האם זה שווה את הנזק הבריאותי שהם גורמים?  

אתנול

אתנול (Ethanol ), הנקרא גם בשם אתיל אלכוהול (Ethyl Alcohol ), מהווה מרכיב עיקרי ברוב התמיסות המשמשות לשטיפת הפה. לחומר זה יש יכולת מרשימה למשוך מים החוצה מתוך תאים חיים, ובכך לייבש רקמות באופן ניכר.
מי-פה המבוססים על אלכוהול מכילים כ-27% אלכוהול, והם נחשבים לגורם של סרטן הפה בקרב כ-36,000 משתמשים אמריקאים מדי שנה; רק מעשנים פגיעים יותר לסוג זה של סרטן הפה. בשנת 2000, כ-500 איש מתו משתייה של אתנול. מכל המרכיבים הנפוצים של מוצרים לשמירה על ניקיון הפה והשיניים, האלכוהול הוא המזיק ביותר.
מלבד ייבוש של ריריות הפה והסכנה לפתח סרטן, מחקרים הראו שהוא ממיס שחזורים מחומרים מרוכבים (סתימות אסתטיות בצבע השן) ופוגע בחומרי הקישור המחברים אותם לשן. במחקרים אוניברסיטאיים נבדקו 12 סוגים פופולאריים של מי-פה, ונמצא כי 9 מהם פוגעים בשחזורים מסוג זה.

בחינת שלושת המוצרים שלא גרמו נזק כזה, העלתה שאחד מהם הכיל אלכוהול בריכוז נמוך ביותר והשניים הנותרים לא הכילו אלכוהול כלל. בנוסף לכך, נמצא שחומרת הנזק שנגרם לשחזורים תלויה בריכוז של האלכוהול. בהכירנו את הנזקים שאלכוהול עלול לגרום ובעיית הבטיחות הטמונה במי-פה המכילים אותו, ההיגיון הבריא מורה לנו שיש להימנע משימוש בהם – ולו רק בגלל הנזק שהם גורמים לשחזורים אסתטיים (ויקרים).    

החלופות הטובות ביותר
 
כעת, הבה נכיר את הפתרונות לבעיות שמציבים בפנינו המוצרים המזיקים הללו. המלצתי הראשונה היא שתקראו את התוויות של משחות השיניים ומי-הפה ותוודאו שאתם רוכשים מוצר שלא מכיל מרכיבים מזיקים. ישנם מוצרים כאלה, מי-פה ומשחות שיניים שהם גם יעילים וגם בטוחים, אם כי צריך להתאמץ קצת כדי למצוא אותם. המוצרים שאני ובני משפחתי משתמשים בהם (עליהם אני גם ממליץ למטופלים שלי) אינם מכילים שום חומר מהחומרים שהוזכרו למעלה, אלא מרכיבים טבעיים רבים.
 
בין החומרים הטבעיים הללו ניתן למצוא ביופלבונואידים כמו תמצית של זרעי אשכולית, הספרידין , נוגדי חמצון כגון תה ירוק ותמציות של חמוציות  ושל צמח הערברבה (willowherb ), ומתיל-סולפוניל-מתאן (MSM) הידוע כחומר נוגד דלקת והפועל נגד חיידקים.
הניסיון הרב שלי עם המוצרים הללו חיובי ביותר; השימוש בהם מגלה שהם בטוחים, יעילים ומביאים לשיפור מהיר. עם זאת, כמו בכל מזון או מוצר הבא במגע עם הגוף, תמיד ייתכנו מצבים של רגישות לאחד המרכיבים, אם כי אני טרם נתקלתי בכך.
 
במהלך חיפושיי בדקתי משחות שיניים ומי-פה טבעיים רבים המצויים בשוק. שמחתי לגלות, שברובם לא נמצאים החומרים המזיקים שתיארתי בתחילתו של פרק זה. ברבים מהמוצרים האלה יש חומרים טבעיים שיכולים להועיל מאוד לבריאות הפה ולבריאות הכללית של המשתמשים בהם. בין המרכיבים המועילים שגיליתי נמצאים שמן עץ-התה , אלו-ורה , קואנזים Q10 , ויטמין C , תה ירוק, קמומיל , מור ואכינצאה (קיפודנית ).

סביר להניח, שיהיה לכם קל יותר למצוא את המוצרים הטבעיים לשמירה על בריאות הפה והשיניים בחנויות טבע ובריאות מאשר במרכולים ובבתי-המרקחת הגדולים – העמוסים במוצרים רעילים. עד אשר הביקוש של הצרכנים למוצרים יעילים ובטוחים יגדיל את זמינותם לציבור, תוכלו גם להזמינם מחנויות מקוונות, באמצעות האינטרנט.
 
חשוב לציין, שישנם גם מוצרים סינתטיים, לא טבעיים, שאינם מכילים אלכוהול או חומרים רעילים אחרים ולכן גם הם בטוחים לשימוש. נתקלתי במי-פה כאלה, המכילים תרכובת עתירת חמצן של כלורין דו-חמצני מיוצב, וכן אבץ אצטאט. מוצר זה, המשחרר חמצן, מחסל את הבעיה של ריח-פה רע. מחקרים הראו, שתרכובות גופרית נדיפות, האחראיות לריח-פה רע, מביאות להפעלה מסוימת של אנזימים המפרקים את חלבוני הרקמות. מסיבה זאת, שימוש במוצר מסוג זה מביא לשיפור מרשים בבריאות החניכיים. מי-הפה האלה משווקים גם בארץ, תחת שם המותג Oxyfresh®.